מאירי/חולין/עד/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מאירי ריטב"א ר"ן מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
זהו ביאור המשנה וכלה על הצד שביארנוה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן אע"פ שבן פקועה אינו נחשב כבהמה לענין שחיטה מן הדין אלא מדברי סופרים וכן בחלבו וגידו כמו שביארנו מ"מ לענין איסור הרבעה בשאינו מינו ולענין איסור חרישה בכלאים דינו כשאר בהמות ולוקה:
דם השליל הרי הוא כדם הילוד ודם הכנוס בתוך לבו חייבין עליו כרת ושאר הדם כדם האיברים שאין בו כרת אלא שהאוכל ממנו כזית לוקה וכן דם התמצית בנשחטין:
מצות בכור נוהגת בבהמה טהורה ובאדם ובמין החמור ושני אלו ר"ל אדם וחמור נפדין ופדיונם ניתן לכהן ואדם כבר ידעת שפדיונו בחמש סלעים ופטר חמור פודהו בשה אע"פ שאינו שוה כדמי החמור ואם אינו פודהו בשדה פודהו בשוויו ושה שהוא בן פקועה אע"פ שלענין שחיטה אינו נקרא שה מן הדין כמו שביארנו וכן שהוא פסול לקדשים מתורת יוצא דופן אע"פ כן ראוי הוא לפדיון פטר חמור כשאר הבהמות שבמינו:
בהמה שנשחטה ומצאו בה שליל בן שמנה הן חי הן מת או בן תשעה מת ונטמאת הבהמה נטמא העובר ממנה ומ"מ יורד הוא מטומאת אמו ר"ל שאם נטמאת אמו באב הטומאה נעשית האם ראשונה והעובר שני ואינו נידון כאחד מאיבריה להיות ולדה כמוה ואע"פ שאינו נדון בזה כאחד מאיבריה לענין הכשר הוכשר בהכשר האם ואינו צריך הכשר אחר:
מהדורה זמנית - הבהרה הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |