מהרש"א - חידושי הלכות/חולין/עד/ב
מהרש"א - חידושי הלכות חולין עד ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מאירי ריטב"א ר"ן מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תוס' בד"ה חלבו דמאי (בק"ו) [בקו'] כו' אילימא חלבו דשליל כו' והא מפליג פליגי דשרי ר"י כו' עכ"ל הכא לא בעו לפרושי אילימא חלבו דשליל דלכ"ע שרי כמו שפירשו לקמן גבי אלא חלבו דגיד דא"כ לא הוה צריך לאתויי אלא ברייתא בתרייתא דקתני גבי חלבו דגיד דאוסר ר"מ ומכ"ש דאוסר בחלב דשליל גופיה ודו"ק:
(בד"ה חלבו דמאי כו') [בא"ד] למעוטיה דמו דהוי לכ"ע בכרת משום כו' עכ"ל היינו לר' יוחנן דאמר אף המתיר בחלבו אוסר בדמו ולמאי דמסיק דאלא על עסקי אכילה בלבד אתמר לאו דבכל עסקי אכילה פליגי דהא באכילת דם לא פליגי אלא דבקצת עסקי אכילה פליגי ולאפוקי משאר דברים דלא פליגי בהו כלל וכצ"ל לקמן גבי טומאת אוכלין לר"י דמונין בו ראשון ושני ודו"ק:
בד"ה דגמר שה שה מפסח כו' דאין פודין בשחוטה כדאמר בפ"ק דבכורות עכ"ל היינו הא דאין פודין בשחוטה גמר התם שה שה מפסח ופסח כיון דבעי שחיטה אסור בבן פקועה דאין בו שחיטה ומיהו פרש"י בזה קצת מגומגם דמעיקרא פי' דמשום פסול יוצא דופן נגעו בו לילף שה שה מפסח ולבסוף פירש ומסתברא דהאי ממעט דכבשרא בדקולא כו' משמע מזה דמשום דאין פודין בשחוטה נגעו בה יש ליישב בדוחק ודו"ק:
פרש"י בד"ה אבעיא להו נטמא כו' ובן ט' חי שבבטנה כו' עכ"ל היינו לרבנן דמתני' וה"ה דמבעיא להו בבן ח' חי לכ"ע דהאי מתני' דמקשי מינה ר"ל לר"י בבן ח' חי איירי כמו שהוכיחו התוס' לעיל דבן ט' חי לר"מ טעון שחיטה ועיקר הקושיא מר"מ דאמר הבשר מגע נבילה אבל לרבנן דאמרי מגע טרפה ולקדשים לא קשיא מידי דאימא חיבת קודש מכשרתן וכ"כ בעל המאור ע"ש וק"ל:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |