חתם סופר/חולין/נז/א

חתם סופר חולין נז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שמיטת יד בבהמה כשרה במתניתין דבכורות מ' ע"א מונה נשמטה ירכה במומין משמע טרפה לא הוה וכ' תוס' דנשמטה מתחלת ברייתה לא הוה טרפה ע"ש ובזה י"ל ג"כ מ"ש סמ"ק ומביאו ב"ח וש"ך דנשמטה יד בבהמה ואיעכל ניבי' הוה טרפה ע"ש ולא תיקשי ק' תוס' ד"ה שמיטת יד וכו' וצ"ל התם הוה יתרת מתחלת ברייתה שאני ודוחק א"כ ברגל נמי לא וצ"ע:

והנה בטעמו של סמ"ק כ' הב"ח דס"ל כהמפרשים דכולי' שמעתין בשמיטת שוק במקום חבורו לירך אבל ממקום בוקא דאטמא לא מיירי והתם י"ל אין חילוק בין בוקא דאטמא לבוקא דידא כל דאיעכל ניבי' טרפה. אלא לשיטה זו דחאה הרשב"א והר"ן דהא שמיטת יד וירך הוא לעומת שמוטת גף בעוף והתם ע"כ בעצם הסמוך לגוף ומשום ריאה הוא וא"כ ה"נ שמיטת יד ורגל בסמוך לגוף קאמר:

ולפע"ד ליישב על נכון בעזה"י. הנה ג' פרקים ברגל. ארכובה הנמכרת ושוק וירך אמנם בית הפרסות לא חשבי' ולעומת זה חושבין בכנף העוף העצמות הקטנים שבכנפי' שקורין פלעדרווי"ש במקום ארכובה ואותו שנכפל ויושב נחשב במקום שוק והסמוך לגוף במקום ירך. זהו לפי הפשוט המובן. אמנם בהג"ה אשר"י בסוגי' דבין הפרשות לעיל מ"ו ע"א כ' בשם מהרי"ח דבין הפרשות עד בין האגפיים היינו עצמות ששוכבים וטמונים בגוף כעין סכינים וגם הם נקראו אגפיים ושמיטת גף בעוף הוא אותן העצמות שמונחים ממש על הריאה ומביאו ש"ך בסס"י ל"ב ע"ש והוא האמת וכוונתו דאותן סכינים שטמונים בגוף. סופם הוא עד בין אגפיים דגבי חוט השדרה כנגדו וראש אותן הסכינים מחובר בהם הכנף שחוץ לגוף ושם הוא מקום הריאה והיינו שמיטת גף ע"ש נמצא לפ"ז יש ג' איברים מלבד אותן עצמות קטנות שבפלעדרוויש ואותן העצמות הם נגד בית הפרסות בבהמה שלא באו לחשבון כלל ועצם הנכפל ויושב הוא במקום ארכובה הנמכרת. והסמוך לגוף הוא במקום השוק והסכינים הטמונים הם במקום הירך ומקום חבור עצם השני עם השלישי היינו הסכינים שם מטריפים משום ספק ניקבה הריאה נמצא מיירי בעוף מקום חבור עצם שני ושלישי ה"ה ירך בהמה נמי מקום חבור השוק והירך טרפה ושמיטת ירך באותו מקום כשרה. אבל שמוט כתף ביד שהוא במקום בוקא דאטמא מזה לא מיירי ואפשר שהוא טרפה כסמ"ק וא"ש:

אין ריאה לעוף נראה דר"ל אותו עלה של ורד בין אגפיים הואיל ולית לי' חיתוכא דאוני ידועים כמ"ש רמב"ם ס"ל לחזקי' שאין זה ריאה אלא אבר אחר המשמש בעוף כמו ריאה בבהמה אבל אין לו טבע ריאה ולא דיני טרפות ריאה כמו טחול בעוף הואיל ואין לו סומכי' וקולשי' הרי הוא מוצאת מכלל טחול כלל וכן כליות בעוף הוה ס"ל לחזקי' שגם ריאה דעוף כן הוא ומסיק דאינו בקי בטבע תרנגולים ועופות שיש לריאה שלהם כל טבעי ודיני ריאה רק שאין לה חתוך אונות:

שמוטת ירך בעוף כשרה כ' ר"ן הטעם שאינו נשען על יריכו כמו בהמה משום שכנפיים מסייעות לו. לפ"ז י"ל מכ"ש עוף המים דשט ואינו נשען על ירכו ואולי הס"ד לעיל דמקשה מלוי אדהונא חברין אע"ג דר"ה לית לי' דלוי דהרי ס"ל שמיטת ירך בעוף כשרה. י"ל ר"ה מיירי מעוף המים דוקא ולוי מיירי מעוף היבשה דנשען טפי על ירכו ולעולם הוה ס"ד רב הונא ס"ל כלוי לכן פריך מיני' ולמסקנא מסיק לוי מיירי בעוף המים וא"כ ע"כ ר"ה לית לי' דלוי כמ"ש תוס'. וממילא נימא דר"ה בכל עופות מכשר שמיטת ירך ועיין לקמן נ"ח ע"ב אר"ה וכו' ובפירש"י ד"ה כניטל דמי וכו' וצ"ע:

ולכאורה י"ל אדרבא ר"ה שמיעא לי' ברייתא דלוי ומדשמע מרב רבי' דשמיטה כשרה וחתוכה פסולה הוה ס"ל ע"כ שמוטה עם איעכל ניבי' קאמר דאי בלא איעכל ניבי' פשיטא דאע"ג דחיותא מועט מ"מ לא מיטרף בלא איעכל ניבי' דא"כ ליתני גבי יתר עליהן עוף ומדלא תני ש"מ דבלא איעכל כשרה ומאי קמ"ל רב אע"כ קמ"ל אפי' באיעכל כשרה מדלא נסמך על ירכו. ולא תיקשי א"כ איך כייל לוי כל הטרפות בבהמה כנגדן בעוף הא איכא שמוטה ואיעכל ניבי' שמנו בבהמה וליתי' בעוף זה אינו ק' כל כך דקיי"ל ר"פ בכל מערבין אין למדין מן הכללות אפי' במקום שנאמר בהם חוץ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף