רש"ש/חולין/נז/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מאירי מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא שמוטת ירך בבהמה טרפה. בש"ס חדשים נסבב כ"ז בב"ח לבנה. ול"י מאין היא ההגהה. ומה צורך למחוק. וכן ברי"ף וברא"ש איתנייהו בריש המאמר. ועי' בר"ן:
שם א"ר חנה הואיל כו'. לעיל בתד"ה באלו העתיקו רב חגא וכ"ה בהר"ן:
שם א"ל ואת מפרשת שמעתתיה דרב בפירוש א"ר כו'. כהאי גונא בנדה (כו ב):
תד"ה שמוטת ירך. מדמקשינן לעיל מיניה אדרב ושמואל. לא ידעתי מדוע לא הביאו מקרוב מהא דפריך בסמוך לקמן אחזקיה מיניה:
תד"ה ל"ל. ואף על גב דבבהמה טרפה כו' מכל מקום בעוף כשרה ושמא ל"י השתא ברייתא דלוי כו'. וכ"כ לקמן דר"ה מכשיר שמוטת ירך בבהמה ג"כ. מהוכחה דתני לוי. ולעד"נ דהא לוי תני טרפות שמנו חכמים. ור"ל דוקא מה שמנו אחת לאחת במתניתין דאלו טרפות. לאפוקי בהמה שנחתכו רגליה דמתניא בפ"ע בפ' בהמה המקשה. ומכש"כ טרפת דשמוטת ירך שהיא משמעתתא דאמוראי. אח"ז מצאתי בט"ז בסוף סי' מ"ג שהביא כזה בשם הב"ח. והוא גמגם עליו:
רש"י ד"ה תיבדק. מכניס קנה דק כו'. ל"י למאי נצרך קנה הלא גם בלתו אפשר לנפוח בגרגרת עצמה. אם לא משום נקיות. ולעיל בעניני בדיקת הריאה לא הזכיר קנה. ועיין בד"ח מה שהביא בשם המרדכי על הבדיקה דכאן שהיא בעוד שהריאה דבוקה בצלעות כתולדתה. וא"ש מה שהצריך רש"י לקנה אבל בריאה דבהמה דאפשר להוציאה לחוץ ולבדוק. א"צ לקנה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |