מאירי/חולין/ט/ב

מאירי חולין ט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל ספק שבגלוי בין ברה"י בין ברה"ר הרי הוא אסור ומ"מ בפירות כל שלא נולד בהם ריעות מותר בתלמוד ע"ז אמרו אוכל אדם תאנים וענבים בלילה ואינו חושש דברים הרבה נאמרו בענין זה ביחד במסכת ע"ז ושם יתבארו בע"ה ושאר דברים המפוזרים מענין זה במקומות אחרים כבר כתבנום בכאן כדי שימצא צורך הענין למבקשו בלא עמל ומ"מ בזמנים הללו אין הרחשים מצויים בין בני אדם ונתפשט להקל בענינים אלו כלל גדול בלשון הבריות שומר פתאים י"י:

כל ספק טומאה ברשות הרבים טהור ר"ל שאם היתה טומאה מונחת ברשות הרבים ספק נגע בה ספק לא נגע טהור ואם היה כן ברשות היחיד ספקו טמא ומפני מה החמירו בספק רשות היחיד מפני שלמדוה מסוטה שהרי סוטה שנסתרה אע"פ שהדבר ספק טומאה לבעלה אף ברשות היחיד לא נאמר ספקו טמא אלא בשהיה זה שאירע בו ספק טומאה מי שיש בו דעת לישאל ולחקרו מה שאירע לו כסוטה אבל אם לא היה לו דעת לישאל כגון חרש ושוטה או קטן שאינו יודע להשיב אף ברשות היחיד ספקו טהור מעתה היתה חולדה מהלכת על ככרות של תרומה ושרץ מת בפיה ספק נגע שרץ מת בככרות ספק לא נגע טהור:

מי חטאת שנתערבו בהם מים אחרים כלל אפי' משהו נפסלו וכן אם ירד עליהם טל לפיכך מי חטאת ששתתה מהן בהמה או חיה פסולים מפני הריר היוצא מפיהם בשעה ששותים וכן כל העופות חוץ מן היונה מפני שהיא מוצצת ואין הריר יוצא מפיה כמו שהתבאר במקום אחר במסכתא זו וכל השרצים אינן פוסלים חוץ מן החולדה מפני שהיא מקיאה ר"ל שמלקקת בלשונה ונמצא לחות יוצא מפיה ומתערב במים:

צלוחית שיש בה מי חטאת שהניחה מגולה ומצאה כמו שהניחה פסולה הואיל ולא שמרן נפסלו בהיסח הדעת ואע"פ שבקצת ספרים כתוב כאן בסוף השמועה טעמא דהניחה מגולה ומצאה מכוסה או מכוסה ומצאה מגולה הא הניחה מגולה ומצאה מגולה לא טומאה איכא ולא פסלות איכא כלומר ואלו לענין סכנה כל ספק מים מגולין אסורים אלמא דסכנתא חמירא מאיסורא אין זו גירסא מחוורת שזו אף למי חטאת פסולה משום היסח הדעת ומה שאבו צריכים ללמוד הימנה שהסכנה חמורה מן האיסור אנו למדים אותה מסוף השמועה כמו שנבאר וראיה לדברינו מה שאמרו במסכתא פרה הממלא בידו אחת ועשה מלאכה בידו אחת או שמלא לו ולאחר או לשנים כאחד פסל שהמלאכה פוסלת במלוי ודאי טעם פסול המלאכה אינה אלא שהמלאכה מביאתו לידי היסח הדעת והתורה אמרה למשמרת למי נדה וכן כתבוה גדולי המפרשים ומ"מ אפשר לדעתם שאין בהם פסול אלא מצד המלאכה אלא שאין הדברים נראין:

הניחה מגולה ומצאה מכוסה הרי ודאי אדם כסה שאין דרך שרצים לכסות ומאחר שהוא ברור שאדם כסה אני אומר שאדם טמא היה והרי הן טמאות לטמא הנוגע אע"פ שלא נתקדש עדיין באפר פרה שאם נתקדשו הרי מי חטאת עצמן מטמאות במשא ויש מי שאין גורס בכאן לשון טומאה אלא שנפסלו ומפני שהם מפרשים אותה בנתקדשו והרי הם מטמאין במשא גם כן מחמת עצמן ועיקר הדברים כדעת ראשון וטמאה גרסינן ומפני שמאחר שאין דרך שרצים לכסות אין כאן אלא ספק אחד אם טמא אם טהור ותולין בטמא לחומרא וכמו שאמרו בראשון של פסחים קרדום שאבד בבית או שהניחו בזוית זו ומצאו בזוית אחרת הבית טמא שאני אומר אדם טמא נכנס לשם ונטלו ואם תשאל והלא בראשון של נדה ככר תרומה על הדף ומדף נתון תחתיה ר"ל דף טמא מדרס אע"פ שאם נפל אי אפשר שלא נגע במדף ואפי' היתה עומדת במדרון שנפילתה מצויה כל שמצאה במקום אחר מטהרין אותה שמא טהור נטלה והניחה לשם אלמא תולין בטהור יש לדון בה שהדברים מוכיחים הואיל וטומאה תחתיה שלהצלה מן הטומאה נעשה ואלו אדם טמא אינו מציל הא בכל שאר מקומות תולין בטמא ולשטה זו אם לא היתה שם טומאה חוששין לטמא ואחרוני הרבנים תרצו שבספק כלים גזרו בספק אוכלין לא גזרו אחר שאין להם טהרה במקוה:

הניחה מכוסה ומצאה מגולה אם יכולה חולדה לשתות מהן כגון שאינה עומדת באויר אלא בקרקע תולין בחולדה שפוסלת בשתייתה ודנין ששתתה ופסולה וכן אם ירד בה טל בלילה ועל זו שאל ר' יהושע מה טעם כלומר מה ענין שבהניחה מגולה ומצאה מכוסה אמרת שטמאה לטמא אחרים ומפני שאתה תולה אותה באדם טמא ובהניחה מכוסה ומצאה מגולה אינה אלא פסולה ומשיב בעצמו רישא אין דרך שרצים לכסות וודאי אדם כסה ואין כאן אלא ספק אחד אם טמא אם טהור אבל סופא דרכן של שרצים לגלות ויש כאן ספק אדם ספק שרץ וכל שחולדה יכולה לשתות חזר הדבר לספק אחד לענין פסול ופסולה אבל לענין טומאה עדיין יש ספק אדם ספק שרץ שאינו מטמא בחיות ואם אדם שמא טהור היה ואלו מים מגולים אף בתרתי ספקי אסורות ומי שגורס בראשונה פסולה מפרש מה טעם אאחרונה כלומר מה טעם אמרו בראשונות פסולה ובסופה באין יכולה חולדה לשתות אמרו כשרה ותירצוה משום תרתי ספיקי שהרי כל שאין חולדה יכולה לשתות חזר לשני ספקות אף לענין פסול שמא שרץ ואינו פוסל שמא אדם טהור ואלו מים מגולים אף בתרתי ספיקי חיישינן כלומר אע"פ שיש לומר שמא אדם ואינו אוסר ואם שרץ שמא אינו בעל ארס:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף