משנה למלך/עדות/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה למלךTriangleArrow-Left.png עדות TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
דברי שאול - עדות ביוסף
חידושי רבנו חיים הלוי
יצחק ירנן
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה[עריכה]

כל עד שנחקרה עדותו בב"ד כו'. בכמה דוכתי אמרינן כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד. וכתב מהרש"ך בח"ב בנוספות סימן א' וז"ל וזה מטעם שכיון שמה שמעידים שאמר בשעת המכר שלא מכר החזקה הנזכרת כי אם לעלות לא"י עדותן זו היא בשטר לא מיקרי חוזר ומגיד אלא חשיב כתרי ותרי דעלמא כו'. ולא ידעתי טעם בזה שכתב הרב דמה לנו אם עדותם בשטר או בע"פ כיון שקדם שטר הראשון שחתמו הם בעצמן בלי שיור או איפכא שכתבו שטר למוכר שהיה בתנאי ונעשה כמי שנחקרה עדותם בב"ד כל שחתמו אח"כ הפך זה הוה ליה כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ומה לנו אם עדות השני הוא על פה או בשטר ודברים הללו אחר המחילה אין ראויין לשומען. אחר שכתבתי זה ראיתי תשובת הריטב"א הביאה מרן סימן מ"ו שכתב הרב ז"ל דרך פשיטות כל מה שכתבתי ולהוכיח זה הוי יגיעת בשר ודוק. וכבר נשאתי ונתתי עם אחד מהחכמים השלמים בעלי הוראה ואמר לי שאפשר שכוונת הרב היתה לומר שאם היה סתירת שני השטרות אלו שלא הוזכר בהם זמן או באחד מהם ולא הוברר איזה שטר הוא הקודם והוה מספקא לן אם השטר של לוקח שכתוב בלי תנאי ושיור הוא הקודם או איפכא הוה אמרינן אוקי ארעא בחזקת מרה קמא מה שא"כ בעדות בעל פה דהשתא הוא דמעידין על בטול תנאי הכתוב בשטר בלי שיור ותנאי וכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד וכוונת הרב ז"ל אם היתה כן דבריו לא מוכיחין כלל וכל מרוצת דבריו לא משמע כלל שירד הרב לזה ואין כאן רמז מזה שלא תלה הרב דינו אלא אם העדות הוא בשטר או בע"פ. והנחה זו שפירש חד מן חברייא נר"ו הם דברי נביאות, מלבד זה אף שהיא כן ואמת יהגה חכו לענין דינא צריכא רבה אין כאן מקום להאריך עוד וצ"ע: כתב מהרימ"ט חה"מ ס"ס נ"ד. דשאלו בירושלמי גבי שטרי חוב המוקדמים מי מודיע ואמר ר' יוחנן הן הן עדיו ופריך והא עדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותם בב"ד ומשני תמן כשאומר לא חתמנו ברם הכא על זה חתמנו ועל זה לא חתמנו והקשה הרב וז"ל וא"ת מאי שנא מהא דאמרינן עשאה סימן לאחר אבד את זכותו וכו' ואמאי לא מהימנינן ליה כשיאמר על זה לא חתמתי אלא על עיקר המכר בלבד כו'. ויש לחלק הרבה בין ההיא דעשאה סימן לאחר לההיא דשט"ח המוקדמים דכיון דסיום המצרים בירור דבר הנמכר הוא כמה הוא מה שמכר ובלאו הכי לא ידעינן מה שמכר היינו גוף הדבר שמעיד עליו ואינו כמו זמן השטר שהוא ענין חוץ מההלואה ושייך לומר על זה חתמתי כו'. ועי"ל דכיון דשייך בדבר העד לא מהימן לומר על זה חתמתי דלגבי עצמו לא מהימן והוי כשטר היוצא לפנינו דמסתמא תלינן דאכולה מלתא מסהדי אלא כשבאים עדי השטר בפנינו ופירשו דבריהם הוא דנאמנים משום דלא שייכי בה והוי כעדות דעלמא ואין בזה חוזר ומגיד דיכול לתרץ דבוריה אבל כשהוא נוגע בדבר אזדא ליה סהדותיה ודיינינן כסתם שטרות דאכולה מלתא מסהדי וזה ברור בעיני ודוק:

ט[עריכה]

אמרו על תנאי היה שטר זה כו'. עיין בתשובת הריב"ש סימן תע"ו שכתב וכן נמי אמרינן בכתובות דעדים החתומים על השטר נאמנים לומר תנאי היו דברינו ועוקרין השטר כו' ואין דין זה מוסכם דיש מן הראשונים (א"ה כמבואר בדברי הרמב"ם אלו) דאית להו דאין נאמנין אלא כשאין כתב ידן יוצא ממקום אחר:

יא[עריכה]

גם בדיני ממונות אין מקבלין עדות אלא בפני בעל דין כו'. עיין בתשובת מהרש"ך ח"ג סימן א' דממרוצת דברי הרב נראה דבנדון דידיה לכ"ע הוי ספיקא דרבנן משום דחשיב ליה כדין תרי ותרי דקי"ל דהוי ספיקא דרבנן אך אני מהסס בזה לפי שלא נתבאר בשאלה אם כשהזימו כת עדי הקדושין היה בפני המקדש וכן מה שהעידו בהכחשת דבר הקדושין אם היה בפני המקדש שאם לא היה בפניו א"כ אליבא דמ"ד דאין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין אין כאן הכחשה כלל שהרי הסוברים זאת הסברא כתבו דטעמא דהזמה שלא בפניהם הויא הכחשה הוא משום דלא הויא חוב דעדים אלא חוב דבעל דין והרי הוא בפנינו וכבר הביא הרב המחבר ז"ל דבריהם (א"ה שם בסי' הנזכר) ונמצא דבנדון זה אליבא דמ"ד דאין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין ואית ליה דהזמה שלא בפניהם חשיב הזמה לפסול את העדים אין כאן קדושין כלל. ולמ"ד דאין מקבלין ואם קבלו אינה עדות בנדון כזה שהוזמו כת העדים שלא בפני המקדש וכן עדות יצחק חנוק"ה והר"ב משה אם היה שלא בפני המקדש אין כאן עדות כלל והרי היא מקודשת גמורה ולא שייך כאן דין תרי ותרי וצ"ע. שוב ראיתי למהראנ"ח ח"א סי' ס"ח שהשיב על שאלה זו שכתב הרב המחבר וכתב ככל אשר כתבנו יע"ש. (א"ה עיין במ"ש הרב המחבר לעיל פ"ב מהל' מלוה ולוה הלכה ו'):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף