לחם משנה/עבדים/ז

לחם משנה ‏ עבדים ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

המשחרר שני עבדים בשטר אחד וכו'. אע"ג דכתב הר"ן ז"ל גבי שחרר חציו ונתן חציו דאם כתב בשטר שחרור עצמו שהוא נותן חציו האחד לאחד ומזכה השטר לאחד בשביל שניהם דהוי חציו בן חורין כיון דליכא שיורא בשטר שחרור וא"כ היכא דכתב חצי נכסי לפלוני עבדי וחצי נכסי לפלוני עבדי בשטר אחד ומזכה לאחד בשביל שניהם היה ראוי שיהיה כל אחד חציו בן חורין מהאי טעמא דליכא שיורא בשטר שיחרור ומדברי רבינו משמע דבכל גווני לא קני בחצי חצי מ"מ יש לומר דשאני חצי חצי דמשחרר שני עבדים בשטר אחד דילפינן מאשה דכתיב בה וכתב לה ודרשינן ולא לה ולחברתה וכדכתב רש"י ז"ל בפרק השולח:

ה

הכותב לשפחתו מעוברת וכו' שזה כמי שמשחרר חציה. דברי רבינו תמוהים דנראה מדברי רבינו ז"ל דהוא פוסק דעובר ירך אמו ומפני כן כתב שהוא כמי שמשחרר חציה דאי לא הולד חלוק ממנה והיה לו להיות בן חורין וכיון שכן למה ברישא דהרי את בן חורין וולדך עבד דבריו קיימים והא כיון דהיא וולדה גוף אחד כמי שמשחרר חציה ואינו כלום וחכמים דאית להו הך סברא בתמורה בפרק כיצד מערימין אמרינן התם דסבירא להו דאם שיירו משוייר משום דעובר לאו ירך אמו בין לפי מה דס"ד מעיקרא דאמר לימא אם שיירו משוייר תנאי היא בין לפי מה שתירץ התם דכ"ע שיירו משוייר חכמים לעולם ס"ל דעובר לאו ירך אמו הוא ומש"ה אמרי' דכשאמר הרי את בת חורין וולדך עבד דבריו קיימים אבל רבינו ז"ל דסובר דעובר ירך אמו איך אפשר לסברתו לקיים דין זה. ועוד דא"כ לדבריו אין הלכה כרבי יוחנן דאמר התם הפריש חטאת מעוברת וילדה רצה מתכפר בה רצה מתכפר בולדה כו' דקסבר התם עובר לאו ירך אמו הוא ותימה דהוא פסקה להא דר' יוחנן בהלכות פסולי המוקדשין פרק ד' כמבואר שם וא"כ נמצאו דבריו סותרים זה לזה. ועוד תימה על תימה דאיך פסקה שם לההיא דרבי יוחנן כיון דאיתותב בפרק כיצד מערימין. מיהו יש לתרץ להני תרי קושיין דאע"ג דסבר דעובר ירך אמו מ"מ פסקה לדר' יוחנן משום דס"ל דטעמו משום דסד"א מתכפר בשבח הקדש וכדפריך רבא התם ממאי דטעמא דרבי יוחנן אם שיירו משוייר דילמא היינו טעמא דר' יוחנן דאדם מתכפר בשבח הקדש וטעמו של רבינו ז"ל משום מה שהקשו התוספות שם דבפרק בתרא דכריתות משמע דאית ליה לר' יוחנן אדם מתכפר בשבח הקדש ומש"ה פסק כר' יוחנן וכבר כתבתי שם כן אבל מ"מ קושיא הראשונה קשה טובא וזו היא הקושיא שהקשה הר"א ז"ל עליו בהשגות א"א קשיא רישא אסיפא כלומר לפי הטעם שנתן שזה כמי שמשחרר חציה דמשמע דאית ליה עובר ירך אמו א"כ קשיא רישא אסיפא וכדכתיבנא לעיל. ולכך נתן הר"א ז"ל טעמים אחרים ואית ליה דעובר לאו ירך אמו ולא אמר כלום משום דלא בא לעולם ועוד נתן טעם אחר משום דאין עבד מקבל גט לחבירו מיד רבו שלו וזה הטעם אמרו אותו בגמרא בפרק כיצד מערימין שאמר שם ואי אמרת שיירו משוייר עובר לאו ירך אמו אמאי זכתה לו והתניא נראין שהעבד זוכה לקבל גט שחרור מחבירו מיד רבו שאינו שלו ולא מיד רבו שלו אבל הטעם הראשון לא הוזכר בגמרא ויש לתמוה על הטעם הראשון דאם כן למה לא הקשו בגמרא שם ג"כ מהאי טעמא דאי אמרת עובר לאו ירך אמו הא עובר דבר שלא בא לעולם הוא ואיך זכה העובר דרבי יוחנן אית ליה בפרק מי שמת המזכה לעובר לא קנה וא"ת משנתנו הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל בנו וכל האי דשקיל וטרי בגמרא בפרק כיצד מערימין הוי אליבא דרבי יוחנן א"כ אמאי לא פריך ליה גמרא דאיך אפשר לומר דעובר לאו ירך אמו א"כ אמאי זכתה לו הא רבי יוחנן גופיה אית ליה המזכה לעובר לא קנה. ותו קשיא על הראב"ד איך פסק דעובר לאו ירך אמו הא איתותב רבי יוחנן התם. מיהו לזה י"ל דכיון דבתר הכי אמרו דכולי עלמא שיירו משוייר ואית להו עובר לאו ירך אמו לא איתותב כלל דרבי יוחנן אית ליה כהנהו תנאי דאמרי התם הכי וההיא ברייתא פליגא עליה ואפילו למאי דסליק אדעתין מעיקרא דאמרו שם לימא אם שיירו משוייר תנאי היא ליכא תיובתא כלל לר"י דברייתא אתיא כרבי יוסי ואיהו סבר כחכמים ולא אמרו שם תיובתא אלא קודם שידעו פלוגתא דרבי יוסי ורבנן אבל בתר דהביא גמרא פלוגתא דרבי יוסי וחכמים ליכא תיובתא כלל וכבר כתבתי כן בפ"ד מהלכות פסולי המוקדשין לדעת רבינו דסובר כ"ז אבל מכאן נראה דאי אפשר לומר כן לדעת רבינו משום דהוא סובר כאן דעובר ירך אמו הוא ומ"מ הוא נכון לדעת הר"א ז"ל, ומ"מ קשה על הר"א ז"ל דלמה לא הקשה לרבי יוחנן מן הטעם הראשון שהזכיר אלא יש לומר דלפי האמת מתורץ לדעת הר"א ז"ל דההיא ברייתא סברה דעובר ירך אמו ור' יוחנן אית ליה דעובר לאו ירך אמו והמקשה לא חש להקשות לו כן משום דהיה סבור דבלא"ה איתותב מההיא דנראין שהעבד זוכה וכו' זה נראה לדעת הר"א ז"ל. אבל דברי רבינו מתמיהין מאד כדכתיבנא אלא שיש לי לתרץ בדוחק לדעתו דאע"ג דעובר ירך אמו מ"מ האם היא עיקרית כשאמר הרי את בת חורין וולדך עבד לא הוי כמשחרר חציה דאין האם חצי בערך הולד אלא היא עקרית והוי כמשחרר כולה דאם היה משחרר הולד כמו בסיפא דהרי את שפחה וולדך בן חורין הוי כמשחרר חציה דהולד טפל לגבי אמו אבל ברישא דמשחרר האם לא הוי כמשחרר חציה ויש סעד לזה לחלק בין שיחרור האם לשחרור הולד משום דאמרו שם גבי פלוגתא דרבי יוסי ורבנן לפי מאי דסלקא דעתין דאית ליה לר' יוסי הרי את בת חורין וולדך עבד דהולד בן חורין דעובר ירך אמו וקשיא אפילו נימא עובר ירך אמו מ"מ אמאי הולד בן חורין הא לעיל גבי הרי את שפחה וולדך בן חורין אמרינן דאי עובר ירך אמו ניחא דהולד בן חורין והיא שפחה והכא דהוי איפכא נמי נימא הכי דהולד עבד והיא בת חורין דבשלמא היא בת חורין כמשחרר חציה אבל העובר אין ראוי שיהיה הוא גם כן בן חורין דאף ע"ג דאית ליה דהמשחרר חצי עבדו קנה מ"מ הרי לא שחרר לעובר א"ו שיש לחלק בין היא לולדה דהיא שהיא העיקר כיון ששחרר לה הרי ולדה כמוה אע"ג דאמר העובר יהא עבד אבל כששחרר הולד לא נאמר דהיא תלך בתר הולד אלא היא שפחה והולד בן חורין דהוי כמו שיחרר חצי הולד והניח חצי שהוא היא והחצי ששיחרר הוא משוחרר משום דאית ליה כרבי דהמשחרר חצי עבדו קנה והחצי שהניח שהוא היא אינו משוחרר אבל כששיחרר לה והניח הולד לא נאמר כן דהחצי ששיחרר שהוא היא תהא משוחרר והחצי שהניח שהוא הולד יהא עבד דכיון דהיא עקרית נאמר דהולד גריר בתרה והוא ג"כ משוחרר ומדאמרינן לר' יוסי הך סברא נאמר לרבנן סברא דדמיא להא דשאני היא דהיא עיקרית וכדכתיבנא. ולפ"ז הוה מצי הגמרא לומר דכ"ע אית להו שיירו אינו משוייר ואפילו רבנן אית להו דעובר ירך אמו ומה שאמרו דכ"ע שיירו משוייר משום דליתו כולהו תנאי כר' יוחנן זה נראה בדעת רבינו ז"ל והוא דחוק מאד וכבר השיגו הר"א ז"ל כדכתיבנא:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף