לחם משנה/מלכים/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לחם משנהTriangleArrow-Left.png מלכים TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
חידושים ומקורים מנחת חינוך
כבוד מלכים
מקורי הרמב"ם לרש"ש
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

שנאמר לשכנו תדרשו וכו'. קשה דבהלכות בית הבחירה פ"א כתב רבינו מצות עשה לעשות בית לה' כו' שנאמר ועשו לי מקדש וכאן הביא קרא אחרינא דלשכנו תדרשו. וי"ל דהנהו קראי חד אתא למקדש שבמדבר וחד אתא למשכן שילה וכדכתב רש"י ז"ל בפרשת ראה לשכנו תדרשו זה משכן שילה ואיכא קרא אחרינא בפרשה ההיא דהיינו והיה המקום אשר יבחר ה' אלהיכם בו שמה תביאו וגו' וכתב שם רש"י ז"ל דאיירי ההוא קרא בבית עולמים ורבינו לא הביא קרא דוהיה המקום וגו' אע"ג דההוא קרא איירי בבית עולמים משום דהנהו קראי דמדבר ושילה כתיבי בלשון אזהרה של מצות עשה דקרא ועשו לי מקדש משמע אזהרה וכן האי קרא דלשכנו תדרשו משמע דה"ק תדרשו ותעשו משכן ואח"כ תביאו שמה דאל"כ מאי תדרשו היה לו לומר לשכנו תביאו אלא ודאי דלהכי אתא קרא ולכך הביא רבינו אלו השני פסוקים שמורים שהיא מצוה גמורה וכי היכי דבשילה ובמדבר היא מצוה ודאי דבבית הבחירה היא מצוה ולא חש רבינו להביא שני המקראות במקום אחד אלא חד הביא בהל' מלכים וחד בהל' בית הבחירה אבל הסמ"ג הביא מקרא דוהיה המקום אשר יבחר וגו' משום דההוא קרא איירי בבית הבחירה אבל ועשו לי מקדש איירי במשכן שבמדבר וכמ"ש שם הרב"י וטעם רבינו נראה בעיני כדכתיבנא ולפי מ"ש הרב מהר"ר אליה מזרחי ז"ל בפרשת ראה בפירושו על פירוש רש"י ז"ל דהאי קרא דלשכנו תדרשו לעיל מיניה איירי בבית הבחירה והוי כאילו כתוב ולשכנו אתי שפיר טפי הך ראיה דמייתי רבינו כאן דאיירי קרא בבית עולמים ובשילה והוי לשון אזהרה מלשון תדרשנו כאמור:

ב[עריכה]

מנוי המלך קודם למלחמת וכו'. זאת הראיה שכתב כאן רבינו להקדים מנוי המלך למלחמת עמלק אע"פ שלא הביאו בגמרא נראה שהיא פשוטה יותר ממ"ש בגמרא סנהדרין (דף כ':) כי יד על כס יה שאין כסא אלא מלכות דזו דרשה בעלמא היא אבל מה שהביא רבינו הוא פשוט יותר ואולי מצאה בשום מקום ואע"פ שלא הוזכרה בגמרא דידן כבר נודע דרכו של רבינו דבראיות פסוקים דבר שאינו נוגע לענין הדין לא קפיד אגמרא דידן אלא הוא מביא הראיה היותר פשוטה מאיזה מקום שימצא אותה מגמרת ירושלמי או ספרי או איזה מקום שיהיה והראיה שהביא מדוד גבי הכרתת זרע עמלק קודמת לבנין הבית היא יותר פשוטה מראיה דמייתי גמרא מקרא קמא דוהיה בהניח גו' והיה המקום אשר יבחר וגו' דאין כתוב שם שיבנו בית הבחירה אחרי כן ולא שהקרבנות יקריבו אחרי כן שם אבל אפשר שבית הבחירה יבנו אותו קודם הכרתת זרעו של עמלק אבל הראיה של דוד היא יותר פשוטה דכתיב שם ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח כו' ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה אנכי יושב בבית ארזים וגו' ולכך הביא רבינו ראיה זאת והניח הראיה הראשונה אע"פ שהיא תורה מפני שאינה פשוטה כל כך. וכתבתי כל זה לתרץ קושיית הרב"י שהקשה כאן והניחם בצ"ע:

ג[עריכה]

אין מעמידין מלך בתחלה וכו'. בפרק ה' מהלכות סנהדרין כתב שם רבינו אין מעמידין מלך אלא על פי בית דין של ע"א וכתב שם הרב כ"מ ונשאר לנו לדעת מנין שאין מעמידין מלך אלא בבית דין הגדול. ואני אומר שזה פשוט הוא בתוספתא בפ"ג דסנהדרין אמרו שם אין מעמידין לא מלך ולא כ"ג אלא בב"ד של שבעים ואחד ודין של כהן גדול אע"פ שהיה ראוי שיזכירו רבינו שם מפני ששם הזכיר כל הדברים שצריך בית דין של ע"א מ"מ י"ל שסמך על מה שכתבו בפ"ד מהלכות כלי מקדש אע"פ שאין זה מספיק דהרי הזכיר שם דברים אחרים שכבר כתבם כל אחד במקומו כמו זקן ממרא שהזכירו בהלכות ממרים וכן אחרים אך קשה מאי דכתב שיהיה המלך על פי נביא מנין לו דבתוספתא לא אמרו אלא ב"ד של שבעים ואחד לבד ועוד דדומיא דכהן גדול קתני לה והתם לא בעינן נביא ועוד קשה דכתבו התוספות בפרק החולץ (דף מ"ה:) דאיתא בתוספתא דאין מעמידין מלך אלא מן המשיאין לכהונה ואע"ג דאינו אלא איסורא דרבנן וכדכתבו התוספות שם היה לו לרבינו לכותבו וסמ"ג כתבו בלאוין סימן רכ"א:

י[עריכה]

ואין מושחין אלא זרע דוד וכו'. כלומר בשמן המשחה דמלכי ישראל מושחין אותם בשמן אפרסמון כמו שאמר קודם וחלוקה זאת סיפא דחלוקה קמא היא והוי כאילו אמר אבל מלכי בית דוד מושחין אותם בשמן המשחה:

יב[עריכה]

היתה שם מחלוקת או מלחמה וכו'. בגמרא הוריות (דף י"א:) לא אמרו אלא מחלוקת לבד וכן לא כתב רבינו יותר בפ"א מהלכות כלי מקדש שהזכיר שם דין זה אבל כאן כתב או מלחמה אפשר דכיון לומר אפילו שלא יהיה מחלוקת גמורה אלא שהעם מרננים קרי ליה מלחמה וזו אף זו קתני רבינו:

ומשחו יהואחז מפני יהויקים אחיו. בפרק בתרא דהוריות אמרו שם במסקנא דבאפרסמון משחוהו ולא בשמן המשחה דכבר נגנז שמן המשחה. ואם תאמר דרבינו כתב בהלכות כלי המקדש פ"א נמי שמשחו שלמה מפני מחלוקת אדוניה ויואש מפני עתליה ויהואחז מפני יהויקים אחיו וזה שמשח אלישע ליהוא לא בשמן המשחה משחו אלא בשמן אפרסמון ע"כ. דכל השלשה שהזכיר קודם בשמן המשחה משחו אותם וזה אינו דיהואחז לא משחו אותו אלא בשמן אפרסמון וכדכתיבנא. ויש לומר דאין הכי נמי אלא דמה שכתב רבינו כן גבי יהוא הוא מפני שהרגיש על מ"ש למעלה דאין מושחין בשמן המשחה אלא מלכי בית דוד הוקשה אצלו מי הוא דאינו מזרע דוד ותירץ אבל מיהואחז לא קשה דהיו יכולים למשחו אלא מפני שנגנז שמן המשחה לא משחוהו אלא באפרסמון:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף