לחם משנה/מחוסרי כפרה/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לחם משנהTriangleArrow-Left.png מחוסרי כפרה TriangleArrow-Left.png ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

בין שנתן בצד הדם וכו'. בפ"ק דמנחות (דף י) לא כתב כן רש"י ז"ל שכתב שם גבי תרי קראי למה לי בשלמא חד כתביה לאשמועינן דיתן שמן על הדם ולא אצלו כו'. ואולי י"ל דאחר דאשמעינן קרא דאפילו נתקנח הדם יתן מינה ילפינן דה"ה אצלו. ורש"י ז"ל כתב כן אי לא הוה אלא חד קרא דוקא ונמצא לפי זה דבריו כדברי רבינו ז"ל:

אין לו בוהן יד ימנית וכו'. פירשתיו בהל' נזירות פ"ח:

ד[עריכה]

חסר הלוג עד שלא יצק ימלאנו וכו'. בפ"ק דמנחות (דף ט') הקשו התוס' ז"ל שם מהא דהקדים מתן שמן למתן דם דאע"פ דהוא אחר יציקה מ"מ קאמר דימלאנו ותירצו בסוף הדיבור דיציקה הנעשית בפיסול לא הוי יציקה וברייתא אתיא אפילו כת"ק דפליג אר"ש וזה דעת רבינו ז"ל ולכך פסקה:

ה[עריכה]

שמתנת הראש אינה מעכבת וכו'. מה שתירץ הר"י קורקוס ז"ל דמ"ש רבינו לעיל אם לא נתן לא כיפר היכא דהוא בעין אבל היכא דנשפך לא מעכב הדין עמו והוכרח רבינו ז"ל לכך משום דק"ל דבפ"ק דזבחים אמרינן לריב"נ כפר מתן בהונות לא כפר מתנות הראש אם כן הך ברייתא דקא אמרה דלא מעכבי מתנות הראש לא כר"ע ולא כר"י בן נורי דלר"י ב"נ לא כפר מתנות הראש ולר"ע אפילו בהונות לכך הוצרך לתרץ דלענין מתנות הראש יש חילוק בין נשפך ללא נשפך ומכאן יצא לו חילוק זה. ובתוס' ז"ל דרך אחרת לתרץ זה:

שנאמר והנותר בשמן ומיתר השמן וכו'. בפרק הוציאו לו אמרה מתנות הראש לא מעכבת מ"ט אילימא משום דכתיב והנותר מן השמן אלא מעתה הנותרת מן המנחה ה"נ דלא מעכבי ותירץ שאני התם דכתיב מיתר והנותר ופירש"י ז"ל ה"נ דלא מעכבי והא אמר מר שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה אין מקטירין את הקומץ עליהם ע"כ. ואע"ג דרבינו ז"ל בפי"א מהל' פסולי המוקדשין פסק נשאר מעט מן השירים בכשרותן יקטיר הקומץ וא"כ לכאורה נראה דלא היה צריך לתירוץ דיתר ונותר דמשמע טעמא משום דהוי שירי שירים מ"מ כיון דהוא פסק דאם לא נשאר כלל דאין מקטירין את הקומץ ה"נ דלא נשאר כלל לא היה לו לומר דמתנות הראש אינן מעכבות ועל כן צריך לטעמא דהוי שירי שירים:

ו[עריכה]

הקדים מתן שמן למתן דם וכו' שנאמר זאת תהיה תורת המצורע. קשה דבפ"ק דמנחות (דף ה') הקשה רב ששת מהא דהקדים מתן שמן למתן דם דמשמע מהכא דיש מחוסר זמן לבו ביום ודחו דשאני הכא דכתיב זאת תהיה תורת המצורע ואח"כ הקשה רב פפא מההיא דהקדים חטאתו לאשמו ומינה יליף דיש מחוסר זמן לבו ביום ולא צריכין לטעמא דזאת תהיה תורת המצורע דלא קאי לפי המסקנא וא"כ רבינו ז"ל איך כתב טעם זה ואולי מפני שהוא טעם מרווח לא נמנע רבינו מלכותבו אע"ג דלא קאי לפי האמת:

ט[עריכה]

מצורע שהביא קרבן עני וכו'. רבינו ז"ל פסק כר' יהודה משום דאמרי' בפ' מי שהוציאו דהלכתא כוותיה לגבי ר"ש אבל מ"מ קשה כיון דבפרק תינוקת סבר שמואל כר"ש דלא קבע אשם וכן סתם מתני' דבפ"ב דכריתות אוקי גמרא כוותיה דקאמר התם חסורי מחסרא והכי קתני הביא ציפוריו וכו' א"כ ראוי היה לו לפסוק כר"ש:

י[עריכה]

שני מצורעין וכו'. הרב בעל כ"מ ז"ל הניח בצ"ע דכיון דרבינו ז"ל פסק כר' יהודה דקבע אשם איך כתב כאן תקנה שיכתוב נכסיו הא בפרק תינוקת אמרו דהך אתיא כר"ש. ולפי דעתי יש לתמוה ג"כ למה לא כתב רבינו ז"ל שקרב כבר אשמו דאם לא עשה כן אין לו תקנה כדאוקי שמואל בגמרא. אבל לפי האמת לא קשה כלל דרבינו ז"ל אית ליה דאשם אינו מעכב כלל כדכתב בפ"א מהלכות אלו ובפרק אחרון מהל' נזירות ואע"ג דבפרק א' מהלכות אלו כתב הרב בעל כ"מ ז"ל דהוא טעות אינו כן לעניות דעתי אלא כמ"ש בהל' נזירות ומפני ששמואל בגמרא אית ליה דאשם מעכב הוצרך לומר דקרב אשמו וכר"ש אבל לדידן דקי"ל דאשם אינו מעכב אפילו לרבי יהודה אתי שפיר דאיירי דלא הביא אשמו דאינו מעכב ובהל' נזירות הארכתי הדברים יותר יע"ש:

יא[עריכה]

עשיר שאמר וכו'. בהלכות ערכין בפ"ג כתב רבינו ז"ל דין כיוצא בזה ושם הארכתי: אח"כ ראיתי בסמ"ג עשין רכ"א שכתב לשון המשנה מפרק ב' דכריתות וכתב בסוף המשנה ואין השאר עליו חובה כגירסת רבינו שלמה משום עת לה' וכו' ע"כ. ומשם נתבאר דיש גירסא אחרת במשנה והיא והשאר עליו חובה וכוונת המשנה היא שהמעשה מביא לסיוע ממה שאמר לעיל מביא קרבן אחד והשאר חובה ואמר ראיה לדבר שפעם אחת עמדו קינין ביוקר מפני שהיו סבורים שכל הקרבנות היו מחוייבים להביא כדי להכשירם בקדשים והיו צריכין עכ"פ להביא כולם תיכף ומיד בא רבן שמעון ודרש שאין הדבר כן אלא יביא אחד היום להכשירו בקדשים ואח"כ כשיעבור היוקר יביא האחרים דאינם מעכבין אותו להכשירו בקדשים אלא שהם עליו חובה דוקא כיון ששמעו כן הוזלו הקינין שלא היו לוקחים אלא כל אחד ואחד שהיו צריכין להכשירן בקדשים. וגירסא זו נכונה שהמעשה בא לסיוע מה שאמר למעלה. ונ"ל שזו גירסת רבינו ז"ל ולכך פסק השאר חובה מפני שאין כאן משנה ראשונה ואחרונה כדכתב הר"א ז"ל דהוי לפי גירסת רש"י ז"ל:

סליקו להו הלכות מחוסרי כפרה בס"ד:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף