מעשה רקח/מחוסרי כפרה/ה
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
אפילו נתקנח הדם וכו'. בדפוס מגדל עוז כתוב אפילו נתקנח הדם קודם שיתן השמן נותן השמן על הבהונות שנאמר וכו':
אין לו בהן יד וכו'. משנה בשלהי נגעים ופסק כת"ק אך בסנהדרין דף מ"ה אמר שמואל נקטעה יד העדים פטור מ"ט דבעינן יד העדים בראשונה וליכא אלא מעתה עדים גדמין דמעיקרא ה"נ דפסילי שאני התם דאמר קרא יד העדים שהיתה כבר וכו' וקרא כדכתיב תנאי היא דתנן אין לו בהן יד וכו' וכתבו התוס' אין לו בהן יד וכגון שנקטעה משנזקק לטומאה דאי קודם לכן הא אפילו שמואל דבעי קרא כדכתיב מודה בעדים גדמין כדאמר לעיל ויש תימא היכי דייק מהכא דבעי קרא כדכתיב דילמא שאני התם דכתיב תהיה דדרשינן מיניה לעכב כל מילי עכ"ד. ולכאורה קשה דגם בעדים כתיב יד העדים תהיה ותהוי נמי לעיכובא וי"ל דהתם כתיב זאת תהיה תורת המצורע (וכדאיתא במנחות דף כ"ז) ועיקר הדרשא אתורת סמיכה אכן מ"ש תחילה דבנקטעה מיירי הכא הרואה יראה דאי מהא דשמואל לא איריא דמאי דמודה שמואל בגידמין אינו אלא מכח יתור ה"א דהעדים משא"כ בכהן דליכא ה"א מהיכא תיתי לחלק אם לא שנאמר דה"נ כתיב הימנית ביתור הה"א אף דדבריהם סתומין גם ראיתי לרש"ל ז"ל שם שחלק על דבריהם ובזה אין שום קושי בדברי רבינו שפסק כאן סתם ובפי"ד דהל' סנהדרין הל' ח' פסק כשמואל דדוקא אם נקטעה ידם פטור אבל אם היו גדמין יהרג ביד אחרים והתוס' יו"ט ז"ל שם נתאמץ בדברי התוס' הנ"ל ומכחם כתב דרבינו לא פסק כהך סוגיא אלא כההיא דיומא ונזיר דלא חילקו בין נולדו כך לנקטעה אחרי זה. אכן לענ"ד אין דברי התוס' מוכרחים ומכל שכן לומר דפליגי הסוגייאות אהדדי וכיון דבסוגיין הביאו המשנה כצורתה בלי שום חילוק יותר יש לנו לומר דאין חילוק בדבר ולהסכים כל הסוגייאות כאחד וההיא דה"א דהימנית שהזכרנו הרואה יראה דלא ראי זה כראי זה דהתם כתיב יד העדים והה"א קיימא איד משא"כ הכא דכתיב בהן ידו הימנית דהה"א לא קיימא אבהן אלא איד.
שוב ראיתי להשיירי [כנה"ג] ז"ל שלא ערבו לו דברי התוס' יו"ט וכתב קרוב לדברינו עיי"ש אלא שנדחק קצת בביאור הסוגיא לאין צורך אחרי המחילה הראויה ובס' דינא דחיי ז"ל עשין צ"ח דף קט"ז עמד על דברי רבינו במ"ש בהל' סנהדרין ולכשנגיע שם בעזר ה' נחכים. שוב מצאתי לסדר אליהו רבא למהר"י אלפנדרי ז"ל דף ק"י שעמד בדברי השיירי הנ"ל שבאמת לא היה צריך להאריך בביאור הסוגיא כנ"ל כי הדבר מבואר מעצמו ובטורח החיפוש מצאתי בשו"ת חות יאיר ז"ל סי' קס"ז שעמד על דברי התוס' יו"ט ז"ל ודחה דבריו ויישב דברי רבינו על נכון אך למ"ש שם על דברי התוס' והר"ש ז"ל דבשלמא גבי עדים יש לחלק משום דכתיב בקרא יד העדים משא"כ גבי בהן לא נזכר ולא נרמז דבעי בהן הראשון עיי"ש ולכאורה קשה דהכתיב נמי הימנית בה"א כמו יד העדים ואי משום דהה"א לא קיימא אבוהן כנזכר מ"מ הא איכא סלקא דעתין והיה לו לבאר אכן האמת הוא דכוונתו מבוארת שלא נזכר ולא נרמז בדברי התלמוד ולא במדרש עיי"ש:
ז[עריכה]
נתן שבע המתנות וכו'. מרן ז"ל לא ציין מהיכן נפקא ליה והם דברי רבא במנחות דף כ"ח והביאו המל"מ ז"ל:
ח[עריכה]
אבל אם נתנגע ונרפא וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל והתוס' יו"ט ז"ל כתב דלימדו מדין נזיר שהדין כן הוא כמ"ש רבינו פ"ו דהל' נזירות הל' ט"ו עיי"ש:
ט[עריכה]
הכל הולך אחר האשם. הקשה הרב לח"מ ז"ל דאף דקי"ל פ' מי שהוציאוהו דהלכה כר' יהודה לגבי ר' שמעון מ"מ בפ' תנוקת שמואל סבר כר"ש וסתם מתני' דכריתות כוותיה ולמה פסק כר"י ע"כ. ולענ"ד נראה ממ"ש מרן ז"ל דלא פסק כר' אליעזר בן יעקב מפני שלא נשנה במשנה עיי"ש וכיון דראב"י דמשנתו קב ונקי נדחה מכל שכן ר"ש דלא אלים כחיה מראב"י וחזרנו להכלל דמי שהוציאוהו:
י[עריכה]
שני מצורעים וכו'. עיין מה שהקשה מרן ז"ל דמאחר שרבינו פסק כר' יהודה דאשם קבע בעשירות היאך כתב כאן תקנה זו כיון שבשעת הקרבת האשם היה עשיר א"א בתקנה זו וצ"ע ע"כ והביאו התוס' יו"ט ז"ל ג"כ עיין עליו אמנם נראה שהדבר מבואר על פי מ"ש רבינו פ"א מאלו ההלכות הל' ה' דאין האשם מעכב מעתה אתי שפיר אפילו לר"י ואף דמרן ז"ל הגיה שם עיין עליו אחרי המחילה הראויה אינו כן שהרי רבינו כתב כן גם פ"י דהל' נזירות הל' ח' וכ"כ הרב לח"מ ועמ"ש:
יא[עריכה]
עשיר שאמר וכו'. כתב מרן ז"ל משנה וגמרא פ"ד דערכין וצ"ע שם כוונתו מבוארת על פי מ"ש פ"ג דערכין הל' ו' וכבר כתבתי שם הנראה לענ"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |