לבושי שרד/אורח חיים/תרעז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים תרעז

מ"א ד"ה כת'. עססימן תרע"ב וכו'. עד אימת יכול להדליק בלילה:

סק"ג דיני מהרי"ו הובא בדרכי משה ב' והאידנא לא ישתתף בפרוטה אפי' אין לו פתח פתוח לעצמו ומפרש לה המ"א שאוכל בחדר בפ"ע ולכן בזמן הש"ס שהיה מדליקין על הפתח מבחוץ וכיון דליכא התם רק פתח אחד די בשיתוף משא"כ האידנא שמדליקין בפנים וכיון שיש ב' חדרים צריך להדליק בפ"ע אבל כשאין חדר בפ"ע גם האידנא די בשיתוף מיהו בד"מ לא משמע הכי לכאורה ויש לישב ודו"ק:

מג"א סק"ו אף הרא"ש הוא הדיעה שהביא המחבר לפי שבזמנו עדיין הי' מדליקין לפני פתח הבית בפנים אבל בזמן הזה מודה וכיוצא בזה ססימן תרפ"א במ"א סקי"ד.

סק"ד כמ"ש ססי' תרע"א וכו'. בחצר שיש בה ב' פתחים מדליק בשתיהן ואין מברך רק באחד ולא בהשני כיון שאינו רק משום חשד. ויש לחלק דהתם שאני שכבר בירך בפתח אחד משא"כ כאן ואף שבעה"ב בירך הא בס"ג בהג"ה כ' שיכול לומר איני יוצא בברכת בעה"ב כ"ש שלא שותף בפרוטה:

ט"ז סק"א יכול להדליק ולברך וכו' קשה איך יברך מספק וי"ל דכיון שהוא מסופק מותר לו לומר שאין רוצה לצאת בברכת אשתו ולא מיקרי ברכה שאינו צריך כיון דמסופק א"כ מחמת הספק מיקרי שפיר ברכה הצריכה משא"כ כשיודע שמדלקת בהא פליג רש"ל אתה"ד בסוף דבריו דלאו כל כמיניה לומר שאינו רוצה לצאת דהוי ברכה שאינו צריכה וק"ל:

שם משא"כ בדבר זה שהוא גם בשאר ברכות וכו'. דלא הוצרכו חז"ל להזכיר דבר זה כאן כיון שבכל הברכות קיי"ל דהברירה בידו אם לצאת או לא ה"נ כאן יעשה כמו שירצה מש"ה אין לתלות זה במהדרין כיון שהרשות נתונה לו לעשות כמו שירצה ועיין בי"ד סימן שכ"ו בש"ך וט"ז בשם המ"ב ויש לחלק וק"ל:

סק"ב אלא כאכסנאי שמדליקין פי' שהדין הוא שידליקו עליו בביתו והוא לא ידליק במקום שהוא:

שם אפי' ישן בבית חמיו לא ישתתף אלא ידליק לעצמו כצ"ל:

סק"ז אשתו מדלקת עיין מה שפירשתי דברי הט"ז סק"ב:

סק"ח כמ"ש רסי' תרע"א: וכולי פי' המחבר שם בס"ב פסק נר איש וביתו ואפי' להרמ"א שם דכל אחד מבני בית ידליק מ"מ מסתבר דבקטן מוד' דפטור והקשו האחרונים דבסימן תרע"ה פסק רמ"א בהדיא דגם קטן מברך וצ"ע:

הג"ה ס"ג חייב לראות וכו'. זה סותר לסי' תרע"ו ס"ג דכשמדליקין בביתו אין הרואה מברך ודין דכאן הוא מהמרדכי וכבר כ' הט"ז שם סק"ד דהמרדכי חולק וא"כ המחבר זיכ' שטרא לבי תרי ולכן לדינא אין לנהוג כן אא"כ שיאמר שאינו רוצה לצאת בהדלקת אשתו וכמ"ש רמ"א אח"ז ומ"א סק"ט:

מ"א ססק"י ודלק יותר מחצי שעה וכו'. שהפתילה דקה והוא חשב שהפתילה בינונית ולא היה שם רק שיעור חצי שעה וא"כ י"ל דבה"ג הוקצה הכל:

סקי"א בכלי מאיס וכו'. דבתרומה טמאה מותר להשהות זמן מרובה בפסחים דף ל"ג דרמי לה בכלי מאיס דלא ליתי לידי תקלה פי' דלא אתי למיכל מתוך כלי מאיס אבל הכא דאסור בהנאה לא מהני כלי מאיס שמא ידליקנו ויהנה ממנו:

סקי"ב דיש מחמירין וכו' בכל איסור דרבנן להוסיף עליו אם נתערב ע"ש:

שם בסופו דמדינא מותר לשהותו וכו'. אי לאו חשש תקלה ויש שאין חוששין כאן לוקלה ואנן הוא דמחמרינן. ותימא איך מקרי זה דשיל"מ הא לנ"ח לא נאסר מעולם ואנחנו רוצים שיבטל כדי להשתמש בו וזה לא מותר בחנוכה של שנה הבאה ותו קשה דאי הוי דשיל"מ א"כ אפי' באלף לא בטל ולמה כ' בש"ע ואין ששים. ויש ליישב דה"ק המ"א כיון דדמי קצת לדשיל"מ חמיר טפי לענין דאסור להוסיף ועכ"פ ששים סגי וק"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.