אליה רבה/אורח חיים/תרעז

אליה רבה ‏ אורח חיים תרעז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] ומיהו בפרוטה וכו'. והיינו לדידהו אבל לדידן לא (מהרי"ו סימן ל"א), וכן כתב בתשובת מהרי"ל סימן קע"ו והאידנא רובא דעלמא אין משתתפין וטעמא משום חשד, עד כאן, ודרכי משה ורש"ל סימן פ"ה התירו גם בזמן הזה. והנה במגן אברהם כתב מהרי"ו ומהרי"ל מיירי כשאוכל בחדר בפני עצמו, ואינו נכון דהא כתב מהרי"ל למאי דנהוג האידנא להדליק כל אחד ואחד אם כן אתא למיחשדא וכל אורחיה מדליקים דמי מפיס להכיר אם הוא נשוי שאשתו מדלקת עליו או בחור ומבואר בב"ח, ובשיירי כנסת הגדולה דהמשתתף צריך לשמוע הברכות מהמברך דאם לא כן צריך לברך על הראייה:

ב

[ב] ומשתתף וכו'. שמעתי שצריך להוסיף מה שיתן חבירו (אגודה), פירוש דאם לא ניכר שהוסיף בשביל חבירו איכא חשדא, ולפי זה אפילו לא הוסיף כל מה שנתן לו אלא מקצת סגי דניכר דנשתתף במה שהוסיף על מה שהיה רגיל (ב"ח). וטעם זה דחוק גם מאי היכר יש לפעמים אחד מוסיף על השיעור מעט, גם קשה מתשובת מהרי"ל בריש סימן זה גם לשון אגודה משמע דמוסיף כולו. לכן נראה לי טעמא שהמדליק מחויב ליתן כשיעור חצי שעה מממונו עיין סימן תרע"ו, לכך צריך להוסיף כאלו דאם לא כן לא נתן הוא כדי חיובו. כתב הרשב"א סימן תקמ"ב שהוא הדין אם בעל הבית מקנה לו חלק במתנה בשמן שרי:

ג

[ג] במקום שאוכל וכו'. היינו בקביעות אבל באוכל האוכל בבית חבירו באקראי מצוה מן המובחר שילך לביתו וידליק, ובדיעבד כשאשתו מדלקת עליו סגי ומכל מקום צריך לברך על הראייה במקום שסועד אצל חבירו (ב"ח). אם שמע הברכות מבעל הבית ועונה אמן אין צריך לברך על הראייה (שיירי כנסת הגדולה), וצריך לומר דמיירי שכיון בעל הבית לצאת לו:

ד

[ד] [לבוש] הרשות בידו וכו'. וכן נוהגין (רמ"א), ורש"ל סימן פ"ה פסק כבית יוסף שאין לו לברך אם לא כשאין ידוע שהדליקה עליו, ומזה קשה לי על שער אפרים סימן מ"ב שכתב שבית יוסף לטעמיה דכל בני ביתו מדליקין אחת, אבל למנהגא דידן לכולי עלמא צריך לברך דהוא בכלל המהדרין עד כאן הא רש"ל פסק מנהגא דידן וכן במטה משה ושל"ה, ואפילו הכי פסקו כבית יוסף, ועוד הא בתשובת מהרי"ל סימן קנ"ו ובמהרי"ל כתב להאי דנהיגי להדליק כל אחד מבני ביתו וכו' משום ברכה לבטלה אין כאן כיון דאינו רוצה לצאת בשל אשתו, עד כאן, תיפוק ליה דהוא מן המהדרין כמו שאר בני ביתו, גם כתבתי בסימן תרע"א ס"ק ב' דאיש ואשתו אינו בכלל מהדרין דכגוף אחד דמיין. ולדינא פסק של"ה כשידוע שמדליקין בביתו יעמוד אצל בעל הבית כשמברך ויענה אמן, ואם כבר הדליק בעל הבית יברך בלא שם מלכות וכן פסק מטה משה, ואני אומר דאין למחות מנהגינו וכמו שהעידו מהרי"ו ומהרי"ל שהבאתי:

ה

[ה] קטן וכו'. משמע אפילו גדול מדליק באותו הבית ועיין סימן תרע"ה ס"ק ז':

ו

[ו] [לבוש] שאחר שעבר וכו'. עיין סימן תרע"ב ס"ק ב' דאסור:

ז

[ז] ואם נתערבו וכו'. בספרי ליו"ד תמהתי מזה על ים של שלמה פרק קמא דביצה סימן ז', והג"ה סימן נ"ט שהשיג על הרא"ש ורמ"א דאין מבטלין איסור דרבנן אם לא היכי דמקילי אסורא וכו' וכתב שהוא נגד כל המחברים, עד כאן. ותמהתי הא ראיתי גדולי מחברים דסבירא להו כהרא"ש והם הטור אורח חיים בשם מהר"מ ורא"ה בבדק הבית דף קכ"ב, ומרדכי והר"ן פרק קמא דביצה והגהות מרדכי פרק כל הבשר והגהות שער דורא וספר צידה לדרך ואיסור והיתר כלל כ"ד. גם הבית יוסף כתב בשם הרשב"א דיש לחוש לאיסור, והנה בדרישה שם האריך מאוד מאד שהבית יוסף לא הבין דברי הרשב"א דמה שכתב הרשב"א דיש לחוש לאיסור קאי על לערב איסור בעין אבל אם כבר נתערב בפחות מששים מותר, עד כאן, וכן כתב הב"ח ודבריהם תמוהים שהרי כתב הרשב"א במשמרת הבית דף קכ"ב ע"ב על מה שכתב הרא"ה בשמו דאם נפל לפחות מששים מותר לבטל זה לשונו, לא טוב עשה שהתיר בשמו הא כתב כל דבריו שראוי לחוש לדברי האוסרים עד כאן לשונו, הרי להדיא דאף שכבר נפל לפחות מששים כתב שיש לחוש לאוסרן כהבנות בית יוסף. והנה הש"ך שם הקשה דברי השולחן ערוך אהדדי והארכתי שם, גם דקדקתי מדכתב השולחן ערוך נפל מעצמו משמע דאם אפילו בידים אף בשוגג אסור לבטל, וכן מצאתי בשלטי גיבורים לסדר נזיקין דף שפ"ה שפירש כן דברי הטור שהוא כלשון שולחן ערוך, ואפשר דהשולחן ערוך שכתב הכי אם נתערב מיירי במפילו בידים בשוגג אף דהטור מיירי הכא אף בנופל מעצמו, דאם לא כן מאי פריך מעצים שנשרו, מכל מקום השולחן ערוך אפשר דמיירי בהכי, גם הקשיתי שם על הג"ה ספר נקודת הכסף שפירש שעצי מוקצה מדאורייתא מפסחים דף מ"ז וביצה דף כ"ו דמסיק שם הש"ס שהוא מדרבנן, וכן כתבו התוס' וכל הפוסקים שם ועיין סימן תק"ז סעיף ב':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.