לבושי שרד/אורח חיים/תרעג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים תרעג

ש"ע ס"א כל השמנים וכו'. אם מדליקין בשמן שריפה ע' שו"ת ארבעה טורי אבן סי' י"ב:

ט"ז סק"א אסור משום שמא תכבה וכו'. רש"י פי' בשבת דף כ"א הטעם שמא יטה דכשהנר יפה לא יטה בסתם תשמיש ותשמיש שצ"ע אסור באמת כמבואר בסי' ער"ה אין פולין ואין קורין אבל בנר רע יטה אפי' בסתם תשמיש כ"כ המ"א ר"ס רס"ד א"נ דאם אחר עמו מותר אפי' ללמוד בנר יפה אבל בנר רע אפי' בכה"ג חיישי' שיטה כמ"ש הט"ז כאן ס"ק ד' ואולם בטור כאן משמע שיש עוד טעם בנר של שבת דשמא תכבה ויחזור וידליקנו לכן כ' הט"ז כאן טעם זה לומר דאיכא ה"ט בחנוכה בחול אי לאו משים דכבתה אין זקוק לה ואח"כ כ' גם טעמא דרש"י דאיתא בשבת חנוכה אי לא משום דאסור להשתמש לאורה אפי' תשמיש שא"צ עיון:

מג"א סק"א להשתמש. פי' שאסור לעשות מהם שמש דהא ע"י השמש משתמש אצל הנרות וכיון דזה הנר אינו יפה א"כ משמש אצל הנ"ח ומכ"ש בשבת דחיישי' שמא יטה:

סק"ג ידיו סמוכות לנר שרי וכו'. קשה דא"כ למה מדליקין בהם בחנוכה הא יש חשש שמא יטה בתשמיש כזה דבנר רע אפי' בתשמיש קל חיישי' שיטה וכדמוכח בסי' רס"ד דדוקא דבר שאפשר לעשות בלא נר מותר לעשות לאורן וצ"ע:

מג"א סק"ב ורש"ל בתשו' וכו'. צ"ע דרש"ל בתשו' פסק דאם א"צ להיות ידיו סמוכות לנר שרי וכן הביא הט"ז בשמו בסק"ג:

ט"ז סק"ד אינו דא"כ למה פסלו ה"ה דהוה מצי הט"ז למימר דאכתי ניחוש בלימוד שא"צ עיון דמותר בשבת בסי' ער"ה ובנר רק חיישי' שמא יטה וכמש"ל בדברי הט"ז סק"א ולכן קשה לי מה שמסיים הט"ז לתרץ דלא גזרינן בעראי וצ"ע קצת:

מג"א סק"ד אסור להשתמש. לכתחלה אסור רק מכיח השמש שמא ישכח וישתמש ולא יהיה ביזוי מצוה:

שם א"צ נר אחר. מדינא א"צ לא שמש ולא נר על השולחן דאע"פ דאז נהנה מאורן דהא אינם אסורים בהנאה כמ"ש ט"ז סק"ה וכיון שאין משתמש אצלן ליכא איסורא וחששא דלצרכו הדליק ליכא כיון שאין רגילין להדליק שם וע"ז סיים המ"א דמ"מ שמש צריך משום שמא ישכח וישתמש אצלן:

סק"ח יש נר. דשמא ישתמש אצל הנרות:

סק"ו דקבוע כמחצה על מחצה וכו'. כבר עמד בזה הפמ"ג דאין שייך כלל קבוע בתערובות וצ"ע:

סק"ז מיירי מנרות כבויים וכו'. מדכ' אלא ידליק כו'. אבל הת"ה עצמו מיירי שעדיין דולקים ואז לא בטיל לענין שיקח א' מהם וישתמש לאור לבד:

סק"ז בהדיא וכו' משא"כ נר א' אע"פ שהוא מרחוק קצת אין כ"כ היכר בהדיא שאינו של מצוה:

סק"ז יותר ארוך וכו' דכשיבא להשתמש יהיה לו היכר שישתמש אצל הנר של חול וה"ה אם הוא גבוה משאר הנרות יהיה לו היכר ומה שלא אמרו גם אם יהיה נמוך מהם היינו לפי שהנ"ח למטה מעשרה ושם אין דרך תשמיש אדם לכן יניח השמש גבוה דאז כשיבוא להשתמש ודאי ישתמש לאור השמש:

סק"י וי"ג בב' וכו'. כן גרס העולת שבת משום דהוקשה לו כיון דמיירי שנתערב נ"ח א' א"כ א"צ להדליק רק ב' ולמה כ' כ"כ כו'. והמ"א תי' דאע"ג דמיירי שנתערב א' מ"מ קמ"ל דה"ה אם נתערבו ב' או יותר ידליק כל כך כו':

ט"ז סק"ט כמו שבת עצמו וכו'. ומיקרי דלא בזמן החיוב:

שם ואם ידליק בהם לפני קבלת שבת וכו'. נראה להגיה ואם תכבה לפני קבלת שבת כו' כלומר דמש"ה מותר להדליק בשמנים הפסולים דממ"נ אם תכבה אחר קבלת שבת הוי כדלק בזמן החיוב ואין זקוק לה ואם תכבה קודם קבלת שבת בעת שעדין מותר להדליק ידליק דכך הדין בכל השמנים ויותר נראה דכל ל' זה מיותר עד משא"כ קודם קבלת שבת וק"ל:

שם רשות לברך קודם הזמן וכו'. פי' ואי אפשר לצמצם שידליק רגע קודם ביאת השבת אלא מקדים הרבה ואם כן איך נתנו לו רשות לברך ומדמברך משמע דאז התחלת המצוה מ"מ לא מיקרי דלק בזמן חיוב דלא הוי שבת ממש:

שם דמפלג המנחה יכול להקדים וכו'. א"כ דמי נ"ח לתפלה וילפינן מתפלה דלא הוי שבת ממש ותו דהדלקת נר שבת גופיה מצינו כך וילפינן נר חנוכה מנר שבת:

שם וה"נ כאן לענין נר חנוכה דלא נימא שקיים המצוה במה שדלק אותה שעה כצ"ל:

ססק"י נמשכים אחר הפתילה וכו'. דג"כ שכיחים לכבות כמבואר בריש הסימן ואפ"ה אמרינן כבת' אין זקוק לה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.