לבושי שרד/אורח חיים/רצז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים רצז

מג"א סק"א הט"ז ביו"ד סי' ק"ח:

ש"ע ס"ב הנתונים למעלה. אבל נתונים למטה מברכים שאני אומר לכבוד חיים הם עושים ירושלמי:

ט"ז סק"ג וכאן פסק ר"ל המחבר:

שם בסי' רצ"ח ע"ש בט"ז סק"ה:

(מ"א) על פת חם. כיון שיש בו ריח ומברך שנתן ריח טוב בפת א"כ כ"ש פלפלין שמבדילין עליהם אף אי נימא שאינם בכלל בשמים יברך הנותן ריח טוב בפירות:

שם ואי משום דנהגו. והוקבע המנהג להבדיל דוקא אבשמים:

שם עסי' רי"ז דיש שמברכין עצי בשמים ויש עשבי בשמים:

שם תקנו לומר ר"ל במוצאי שבת לפי שהכל מברכין ורוב אין בקיאין תקנו לומר מיני בשמים בין על עצים או עשבים כיון דיוצא דיעבד זהו טעם המנהג אבל לא הוקבע מנהגא דוקא אבשמים וא"כ יוכל לברך אפלפלין ריח טוב בפירות:

שם דרך גדילתה כשיש לו עצי בשמים ואז מברך עצי בשמים יטלם כדרך שנבראו א"כ מוכח דאין כאן מנהג כלל לברך במ"ב אלא יברך על כל מין ברכה הראוי לו:

שם אבל א"ל דכוונתו. ולעולם דיש מנהג לברך במ"ב על כל המינים ומהרי"ל לא קאמר אלא כשמברך על עצים במ"ב יקחו דרך גדילתם ואע"ג דבכל מיני בשמים אין קפידא ולמה יקפיד בהא כיון דברכתן שוה י"ל כדי שיכוין שלא לצאת בריח עד אחר הברכה דומה ללולב משא"כ במיני בשמים שאינם עצים אי אפשר בתקנה זו:

שם יכול לברך מ"מ כמ"ש סי' קס"ו ר"ל אף אחר שנהנה מברך על מה שנהנה אח"כ אלא ע"כ טעמו משום שאומר בברכתו לשון עצי לכן יקחנו דרך בריאתו א"כ ליכא מנהג לברך דוקא במ"ב ולכן גם פלפלין יבדיל ויברך ריח טוב בפירות אכן הא"ר חולק על זה ופוסק שלא להבדיל על פלפלין ולא על זנגביל:

שם עסי' תרכ"ד שמבואר שם בב"י שאין נשמה יתירה ביו"כ אע"פ שחל בשבת מפני התענית והיינו לפי שמתענה מבערב:

ט"ז סק"ו שאין היין נותן בהם טעם. ואין דרך כלל שיריחו הבשמים מהיין:

ט"ז סק"ז אלא שלפי הנראה יש לדחותו כצ"ל:

מג"א סק"ג הוא יבש ואינו מריח. ר"ל שאינו מריח יפה כשאר ריחות כיון שהוא יבש:

ש"ע ס"ה מי שאינו מריח. כלומר שאין לו חוש הריח:

ט"ז סק"ח דלעיל סי' רע"ג ע"ש בט"ז סק"ג:

שם והטור והרא"ש לא מצינו להם כו' בזה שאין יודע כצ"ל ר"ל שלא מבואר בדבריהם היתר כיון שיש לפרש דאינהו מיירי בקטנים:

שם היתר בזה שאינו יודע כצ"ל:

מג"א סק"ה וגם אין מחזירין עליו לכן לא נקרא כ"כ מצוה עד שנא' בו דלא ליהנות ניתנו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.