כף החיים/אורח חיים/תקמב

כף החיים ‏ אורח חיים תקמב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] אפי' מלאכות המותרות וכו'. כגון כל דבר שהוא לצורך המועד דצריך שינוי וכן ההדיוט שהתירו לו לתפור כדרכו וכן כל דבר שהתירו במעשה הדיוט המבואר בסימנין הקודמים יעו"ש. אבל דבר שהתירו במעשה אומן בלא שינוי כגון הספרים והכובסים שהתירו במועד וכן מכשירי אוכל נפש כגון תנור וכירים וכדומה וכ"ש אוכל נפש עצמו כגון טחינה והרקדה ואפייה וכדומה זהו מותר אפי' בשכר אה לא מצא בחנם כ"מ מסתמיות הפו' כיון דהוי דינו כמו דבר האבד ודבר האבד מותר אפי' בשכר קצוב אם אינו משיג בחנם ואפי' ע"י פועל שיש לו מה יאכל כמ"ש לקמן. וכ"כ מ"ב בב"ה יעוש"ב. ועיין עוד לקמן סי' תקמ"ד או' כ"ח;

ב

ב) שם. אבל בשכר אסור. דקבלת שכר במועד כעובדא דחול דמיא. ב"י. לבוש. ט"ז סק"א. ור"ל דכל המלאכות המותרות אסור לעשות בשביל עכו"ם אפי' בחנם ולפ"ז אסור לבשל לצורך עכו"ם לשלוח לו דורן. ח"א כלל ק"ו או' י"א. מק"ק סי' נ"ה או' ו' פת"ע ססי' תקמ"ג ;

ג

ג) שם. אבל בשכר אסור. כ"כ הטור והוא מדברי הרא"ש והמרדכי ושאר פו' ועיין בשכנה"ג הגב"י או' א' (ומ"ש סי' תקמ"ג הוא טעות) שכתב דאע"ג דיש לו מה יאכל מותר לו לפועל ליטול שכר על מלאכה שהוא לצורך המועד ומתבאר מדבריו דגם לדעת מרן הוא כן יעו"ש וכבר הקשו עליו הא"ר או' א' וי"א בהגב"י סי' הקודם והברכ"י והמאמ"ר בסי' זה או' א' דלדעת מרן אסור לעשות מלאכה בשכר אפי' לצורך מועד ע"י פועל שיש לו מה יאכל יעו"ש. ומיהו עיין א"ר שם שכתב כבר כתב בסי' הקודם דהרבה פו' חולקים על סברא זו ומתירין יעו"ש. וגם הברכ"י בסי' זה ובסי' הקודם הביא דעת המתירין בזה וכ"ה דעת הנה"ש והב"ד לעיל בסי' תקמ"א או' כ"ז יעו"ש. ואפשר דבשעת הדחק דאינו מוצא מי שיעבוד בחנם ויש הכרח לאותו דבר לצורך מועד דיש לסמוך על המתירין כמ"ש לעיל שם בשם הנה"ש. ועיין לקמן או' י"ג:

ד

ד) שם. אלא שאוכל עמו בשכרו מותר. שאין זה כעובדא דימות החול. לבוש:

ה

ה) שם הגה. ודבר האבד מותר וכו' דכמו שהתירו לבעה"ב ליתן מלאכתו לפועל שאין לו מה יאכל ואעפ"י שאינו לצורך המועד בשביל טובתו של פועל ה"נ התירו לפועל שיקח שכרו ואעפ"י שיש לו מה יאכל בשביל טובתו של בעה"ב. כ"כ רי"ו בשם הראב"ד, והב"ד לעיל סי' תקל"ג או' ע"ט יעו"ש. וכ"כ באורי הגר"א בסי' זה. ח"א כלל ק"ו או' ט' מ"ב או' ד':

ו

ו) שם הגה. ודבר האבד מותר לעשות וכו' ר"ל אפי' שלא לצורך המועד ואפי' מעשה אומן ובלא שינוי כמ"ש לעיל רסי' תקנ"ז יעו"ש ובדברינו לשם בס"ד אכן אם אפשר יש לעשות ע"י עכו"ם וכמ"ש שם בס' תקל"ז או' ע"ט יעו"ש:

ז

ז) [סעיף ב'] כל מלאכה מותר וכו'. היינו אפי' שאינה לצורך המועד. כ"מ בב"י. וכ"כ ח"א כלל ק"ו או' יו"ד. וכ"כ הרו"ח או' א' בשם כמה ראשונים דאפי' הנותן מלאכה הוא עשיר והמלאכה אינה צריכה למועד מותר לתת לעני אם אין לו מה יאכל יעו"ש:

ח

ח) שם. כל מלאכה מותר וכו' וכוון שהותר בהאי מלאכה הותר לקבל שכר אפי' הוא הרבה מכדי אכילתו והיינו בהאי מלאכה גופה שמקבל בשעה שאין לו מה לאכול אבל אחר שקבל אחד אסור אח"כ באחרים. ט"ז סק"ב. א"ר או' ד' י"א בהגה"ט. מחה"ש. מש"ז או' ב' מק"ק סי' נ"ה או' ד' מ"ב או' ח':

ט

ט) שם. שאין לו מה יאכל וכו' משמע דאם יש לו לאכול אפי' לחם ומים אסור. מ"א סק"א. ולפ"ז בחו"ה של פסח לא משכחת להתיר לעשות מלאכה משום דאין לו מה יאכל דהא עכ"פ יש לכל אחד מישראל מצות לכל ימי החג. מחה"ש. והיינו במקום שנוהגין לאפות כל אחד קודם יו"ט לכל ימי החג אבל במקום שנוהגים לקנות מצות מן השוק אפשר שלא יקנה לכל ימי החג ויצטרך לעשות מלאכה בחו"ה כדי שיקנה מצות. מיהו בעיקר דברי מ"א הנ"ז כתב א"ר או' ג' בשם לחם משנה על המשניות פ' מי שהפך דבירושלמי משמע לאו דוקא אין לו כלל מה לאכול אלא שאין לו בהרוחה לצורך מועד יעו"ש. וכ"ה דעת ח"א בנ"א כלל ק"ו או' ד' יעו"ש. אמנם מדברי הט"ז שכתבנו באו' הקודם משמע כמ"א וכ"כ בס' בגדי ישע דקשה להקל נגד המ"א:

י

י) שם. שאין לו מה יאכל וכו' ומ"מ אסור לעשות המלאכה בפרהסיא אכן אם לא אפשר לעשות בצנעה אז מותר אפי' בפרהסיא כמ"ש לעיל סי' תקל"ד או' כ"ה יעו"ש והיינו באין לו מה יאכל אבל אם עושה להרוחה אף למ"ד דשרי מ"מ בפרהסיא אסור. א"א או' א':

יא

יא) שם. שאין לו מה יאכל וכו' וכשאין לו מה יאכל אף אם יש לו כלי בית למכור שרי אלא א"כ יש לו סחורה למכור. ב"י ט"ז סק"ב. א"ר או' ג' וכתב שכ"כ ג"כ בס' החינוך סוף פ' אמור דלא כב"ח יעו"ש. ער"ה או' ב' ברכ"י או' ג' מש"ז או' ב' מק"ק סי' נ"ה או' ד' מ"ב או' ח' ואפשר אם מפסיד מהסחורה מהקרן הוי דבר האבד ושרי לענות מלאכה. מש"ז שם:

יב

יב) שם. שאין לו מה יאכל וכו' עיין בס' מו"ק שכתב דאם יש לו אשה ובנים קטנים שחייב במזונותם עושה ג"כ כדי פרנסתם היום אבל לא לצורך אותם שאינו חייב לזונם אלא יחזרו עה"פ אם אינם יכולין לעשות בעצמם עכ"ל. מיהו בס' מ"ב בה"ב כתב עליו דלא נהירא כלל שהרי המצוה של שמחת החג קאי גם על חו"ה כדאיתא בהרמב"ם פ"ו מה' יו"ט ומה שמחה יהיה לו אם בניו יחזרו עה"פ ובודאי עציבא דעתיה ויתבטל אצלו שמחת החג ושרי לעשות בעצמו כדי להרויח בשבילם יעו"ש:

יג

יג) הנותן בגד לחייט לתפור אם יש לו לבד הבגד הזה בגדים אחרים פשיטא דאסור אלא אפי' הוא בגד הצריך למועד אינו מותר כ"א מעשה הדיוט ומותר אפי' בשכר לתפור כשיני הכלב אבל אם אינו נחוץ למועד או לתפיר כדרכו אסור אפי' בחנם וק"ו בשכר אם לא ע"י פועל עני שאין לו מה יאכל. נוב"י מה"ת סי' ק"ד. שע"ת או' א' ומיהו מ"ש ומותר אפי' בשכר לתפור כשיני הכלב עיין לעיל או' ג' ובסי' תקמ"א או' כ"ז שכתבנו שם דלדעת הרא"ש והטור והש"ע וש"פ דבשכר אסור אפי' לצורך מועד רק דיש פו' אחרים שמתירים בזה וכתבנו שם דבשעת הדחק ואינו מוצא מי שיעבוד בחנם ויש הכרח לאותו דבר לצורך מועד אפשר דיש לסמוך על המתירין יעו"ש:

יד

יד) שם. שאין לו מה יאכל וכו' וכתב הנוב"י חא"ח סי' י"ג דאם גילח ערב הרגל מותר לגלח בחו"ה ע"י פועל שאין לו מה יאכל יעו"ש. אמנם כבר חלקו על כל דבריו בתשו' זו הגאונים מהר"ר שאול אב"ד ור"מ דק"ק אמשטרדם ומר אחיו אב"ד ור"מ דק"ק ברלין כאשר תראה בס' בנין אריאל למהר"ש הנז' ח"ב דף ל' יעוש"ב. וגם רב אחד המיוחד מערי איטליא כתב בכל תוקף נגד תשו' הנוב"י הנז' כמ"ש כ"ז המחב"ר או' א' יעו"ש. וכ"כ בס' בית מאיר רסי' תקל"א. וכ"כ עיקרי הד"ט סי' כ"ה או' ו' בשם כמה פו' יעו"ש. וכ"כ השד"ח במע' חו"ה או' א' ועי"ש מה שהאריך הרחיב בענין זה יעו"ש. וכ"כ מק"ק סי' מ"ט בליקוטי רימ"א או' ב' בשם כמה פו' שכתבו לאסור יעו"ש:

טו

טו) מי שהיה מושכר לאחרים בעסק היין לדרוך ענבים ואירע לו אבל בחו"ה עיין להרב בארות המים סי' כ"א דהתיר לעשות מלאכתו מטעם דמיחזי כדברים שבפרהסיא ואף בזה לא החליט הדבר עד יסכימו בעלי הוראה אבל אם הוא עני שאין לו מה יאכל התיר בלי פקפוק יעו"ש. זכ"ל או' ח' ועיין בעיקרי הד"ט סי' כ"ו או' ה' שכתב שכן עשה מעשה להתיר ומשמע דאפי' אינו עני משום דהוי דבר שבפרהסיא יעו"ש:

טז

טז) ומרגלא בפומי לומר כי השומר חו"ה מלחללו ואדרבא מכבדו יתר על מה שהיה מוציא או שח"ו היה ראוי להפסיד אדרבא הוא מרויח כפליים כמו שאירע מעשה בגמ' (מו"ק יו"ד ע"ב) כי לא מכר הסחורה בחו"ה ואחר המועד הרויח כפליים ונתתי סי' טוב בדבר כי אותיות מועד אות א' שהיא מ' גי' ארבעים ושאר אותיות וע"ד הם גי' שמונים להודיע כי השומר מועד שהוא חו"ה מרויח בכפליים במקום מ' שמונים וע"ד, רו"ח או' ב':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---