כף החיים/אורח חיים/תנו

כף החיים ‏ אורח חיים תנו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] אין לשין לפסח עיסה גדולה וכו'. לפי שכך שיעורו חכמים שהעסק שהאדם מתעסק בידו בעיסה בלישה ועריכה אינו מצילה מידי חימוץ כשהיא גדולה יותר מעשרון שאין הידיס מספיקות להתעסק בה מתוך גדלה ואפי' אם רוצה להתעסק בה כ"כ בזריזות עד שמתחילת הלישה עד האפייה לא יהיה שהות כדי הילוך מיל אסור ג"כ ללוש לכתחלה יותר מעשרון. ר"ז או' א' ואפי' אם רוצה לחצות מיד הלישה וליתן לעוזרים רבים יש חשש חימוץ בלישה מיד וגם שמא לא ילוש יפה וישאר קמח ויבשל אח"כ. וכן אם לש עיסה קטנה ואח"כ מחבר כמה עיסות ביחד ועורכן אסור דיש חשש חימוץ בעריכה. א"א או' א' ועיין לקמן או' כ"ב.

ב

ב) שם. אין לשין בפסח עיסה גדולה וכו'. עיין בטור וב"י שי"א דזהו דוקא לראשונים שתנוריהם היו קטנים ואיכא למיחש בכל עיסה לחממו אבל תנורים שלנו שהס גדולים עדיף טפי שילוש הרבה ביחד ויהיו עסוקים בעיסה תמיד שלא תבא לידי חימוץ אלא ששאר הגאונים החמירו בדבר יעו"ש. וכ"כ הריא"ז שאפי' הרבה נשים שאופות בהרבה תנורים אסור להם בפסח ללוש בבת אחת יותר משיעור חלה שאפשר שריבוי הבצק יבא לידי חימוץ אפי' בשהייה מועטת אלא כל אחת תלוש בפ"ע כשיעור חלה. והב"ד בשה"ג פ' כל שעה. וכ"כ בס' הזכרונות דף כ"ד. כנה"ג בהגה"ט. מ"א סק"א. פר"ח חמ"מ או' ג' ואפי' אם יש לו עוזרים הרבה לא ילוש יותר מזה השיעור. ב"ח. חמ"מ שם. ר"ז או' ה' אלא שכתב שם הר"ז שעכשיו סמכו העולם על סברא ראשונה ואין בנו כח למחות בידם מאחר שיש להם על מה שיסמוכו אבל כל אדם יחמיר לעצמו יעו"ש. ועיין לקמן או' כ"א ואו' כ"ה.

ג

ג) ועכשיו שנהגו שהאשה מתחלת ללוש ולגלגל ונותנת לקטף לאחרים ולהשלים האסקריקין והאפייה לזה אחר זה כיון שאין ביד האחד יותר מהמדה והפורני גדולה אין לחוש ללוש כן הרבה מדות אחת אחר אחת וכן נהגו. הרשב"ץ בס' מאמר חמץ דף ל"א. ער"ה או' א'.

ד

ד) שם. שהיא מ"ג ביצים וכו'. עם הקליפות. ב"ח. מ"א סק"ב. ח"י או' א' פר"ח. חק יוסף או' ג' חמ"מ או' א'.

ה

ה) שם שהיא מ"ג ביצים וכו'. כמנין חלה. סה"ת סי' פ"ב. מט"מ סי' תקע"ג. חק יוסף או' ב'.

ו

ו) שם. שהיא מ"ג ביצים וכו'. ומ"כ בשם מהרי"ך שהוא שיעור ג' קווארט וקווטירל ומהר"י כתב שהוא ג' זיידליך. מ"א סק"ב. והש"כ ביו"ד שם סק"ג כתב וז"ל שיערתי והוא ג' קווארט פחות מעט וכן נהגו וכ"כ מהרי"ו סי" קנ"ג בדיני פסח דשיעור חלה הוא כלי שמחזיק מעט פחות מג' זיידליך וזיידל הוא קווארט עכ"ל והביאו א"ר או' א' וכתב והיינו במדינות פולין לאפוקי ממורה א' שנכשל בזה. וכ"כ ח"י או' ג' דקווארט שבמידות פולין הוא יותר מזיידל שלנו יעו"ש. וכתב שם ח"י ומדברי כולם שאין לשער זה ע"פ הקבלה כי המדות משתנות לפי המקום והזמן וכל גדול בדורו ישער לפי מקומו ושעתו עכ"ל. וכ"כ המחה"ש סק"ב. ועיין לקמן או' י"ג.

ז

ז) שם. שהיא מ"ג ביצים וכו'. וברוקח סי' רע"ד כתב דאע"ג דשיעור חלה מ"ג ביצים וחומש ביצה מ"מ כשבא לשער ישער ע"י מ"ד ביצים בינונים. ח"י או' ד' ויראה שיש סמך לזה מהא דאיתא ביו"ד סי' פ"ו דלבטל ביצה בעינן ס"א וכתבו העעם לפי שיש בביצים גדולים וקטנים צריך אחד יותר וא"כ לענין שיעור חלה שהשיעור מ"ג ביצים וחומש יש להוסיף ד' חומשים שיהיה מ"ד ביצים דאין יכולין לצמצם בינונים. מגן האלף או' א'.

ז) שם. מ"ג ביצים וחומש ביצה בינונים. ושיעור בינונים הכל לפי דעתו של רואה. כלים פי"ז משנה ו' ועי"ש ברמב"ם בפי' המשנה שכתב דהלכה כר' יוסי יעו"ש.

ח

ח) שם. והוא עשרון. ר"ל עשרון של תורה דכתיב ועשירית האיפה. והאיפה שלוש סאין והסיאה ששה קבין הרי ג' סאין נעשו י"ח קבין. והקב ד' לוגין הרי י"ח קבין נעשו ע"ב לוגין. והלוג ו' ביצים הרי ע"ב לוגין נעשו ארבע מאות ושנים ושלושים ביצים. מעשר של ארבע מאות ושלושים הוא מ"ג. ושני הביצים תחלוק אותם כל אחד לחמשה יהיו עשרה חומשין תקח המעשר שלהם שהוא חומש ביצה הרי מ"ג ביצים וחומש ביצה בדיוק. ועיין רש"י פ' בשלח ורש"י עירובין פ"ג ע"ב ופסחים מ"ח ע"ב וכ"מ פ"ו דבכורים דין ט"ו ודוק.

ט

ט) שם. וכן ישער אותה וכו'. זהו אופן שני שכתב הטור ובאופן הראשון כתב ימלא כלי מים ויתן אותו לתוך כלי ריקן ויכניס לתוכו מ"ג ביצים בנחת אחת לאחת והמים היוצאים כלי המחזיק אותם הוא שיעור המדה עכ"ל אלא שכתב על אופן השני שהוא יותר טוב יעו"ש. וע"כ הש"ע לא העתיק רק אופן השני שכתב הטור.

י

י) שם. וכן ישער אותה וכו'. ולא במשקל והנותן שיעור חלה בשיעור המשקלים טועה. הרמב"ם בפי' המשנה למס' חלה פ"ב משנה ו' וכ"כ במס' עדיות פ"א משנה ב' וכ"פ בחיבורו פ"ה דחמץ ומצה דין י"ב דבגוף הביצה הבינונית משערין ולא במשקלה וכן הסכים המ"מ שם. וכ"ה הסכמת האחרונים כפסק הרמב"ם והש"ע. וכן השיעור לבטל בס' הוא באומד ומדידה ולא במשקל ורק אם שניהם שוים במשקל האיסור וההיתר אז יש לשער במשקל כמ"ש בס' זבחי צדק על יו"ד סי' צ"ח או' ד' וסי' צ"ט או' י"א בשם כמה אחרונים יעו"ש.

יא

יא) וכתב שם הרמב"ם בפי' המשנה למס' חלה ומס' עדיות שמדת החלה היא מדה שיהיה רחבה עשר אצבעות על עשר אצבעות ברום שלוש אצבעות ועשירית אצבע ועשירית עשירית אצבע וחלק משני אלפים וחמש מאות מאצבע על הדקדוק ואם תרצה לומר בקרוב מעט מאד תאמר מדה שיהיה בה שבעה אצבעות [על ז' אצבעות] פחות שתי תשיעיות אצבע ברום שבעה אצבעות פחות שתי תשיעיות אצבע עכ"ל וכ"כ בחיבורו פ"ו דביכורים דין ט"ו והביאו מור"ם ז"ל בהגה ביו"ד סי' שכ"ד סעי' א' יעו"ש ועי"ש בש"ך סק"ד שכתב דדבר פשוט הוא באלו המדות שהם מרובעות יעו"ש. והביאו הפר"ח בסעי' זה. וכתב שם הרמב"ם כי האצבע שמשערין בו המדה הוא הגודל והביאו מור"ם שם. וגודל זה היינו של אדם בינוני בכל דור ודור וגם יהיה הגודל בשעת מדידה עומד כברייתו ואין לדחוק אותו מפני שהוא מתרחב כמ"ש לעיל סי' ק"ץ או' ט"ז יעו"ש. ועוד עיין לעיל סי' י"א או' י"ד ואו' ט"ו בענין מדידת הגודל.

יב

יב) שם וכן ישער אותה וכו'. הרשב"ץ בס' מאמר חמץ דף ל"א תמה על המודד בביצים וכתב דיותר טוב לשער זה באצבעות יעוש"ב. ער"ה או' א' וכ"כ הצל"ח על מס' פסחים דף קי"ו ע"ב שנתברר לו ע"י המדידה (ר"ל שעשה כלי המחזיק ז' אצבעות וכו' כמ"ש באו' הקודם) שהביצות המצויות בינינו הביצה שלימה שלנו הוא רק חצי ביצה מהביצות שבהם שיעורי התורה ולכן היה מזהיר שעל מדה שמחזקת מ"ג ביצים שלנו יקח החלה בלא ברכה עד שיהיה כמדת פ"ו ביצים שלנו ואז יברכו יעו"ש. והביאו הפ"ת ביו"ד סי' שכ"ד או' א' וכתב וכדומה שגם בהנהגות הגר"א ז"ל ראה כן יעו"ש. ומיהו מ"ש שהביצה שלנו הוא רק חצי ביצה וכו' אפשר שהביצים שהיו במקומו היו כ"כ קטנים יען כי אנחנו עשינו פעה"ק ירושת"ו שיעור מדידת הביצים ע"י מים כמ"ש בש"ע ועלה שיעור הביצה כמו ט"ו דראה"ם מצרית פחות ג' דראה"ם משיעור שכתב הרמב"ם במס' עדיות ששיעור הביצה י"ח דראה"ם מים ומדדנו ג"כ הקמח ועלה שכלי שמחזיק ט"ו דראה"ם מים מחזיק קמח כמו עשרה דראה"ם משום דהקמח הוא קל מן המים וקמח של חו"ל הוא יותר קל מקמח שלנו יען שטוחנין אותו יותר דק כך אמרו חכמי בעלי חניות ולפ"ז יהיה שיעור מ"ג ביצים וחומש ביצה כמו ארבע מאות ושלושים דראה"ם מקמח שלנו ונ"מ דאע"ג דאנו נוהגין דאין לברך על חלה כ"א על שיעור תק"ך דראה"ם קמח כשיעור שכתב הרמב"ם והש"ע כמ"ש לקמן או' ט"ז מ"מ יש לחוש לשיעור הנז' של מ"ג ביצים ולהוציא חלה בלא ברכה כמ"ש האחרונים.

יג

יג) וכתב ח"א כלל קכ"ח או' ט"ו דאפי' לפי המחמירין ואומרים ששיעור חלה הוא ה' קוואר"ט וי"א ששה מ"מ אסור ללוש עיסה יותר מן ג' קוואר"ט שהרי מבואר בכל האחרונים ששיעור חלה הוא מ"ג ביצים רק שהמחמירין אומרים שהביצים שלנו הם קטנים מביציהם עכ"פ לכ"ע אסור ללוש יותר משיעור חלה וא"כ כמו שהביצים נתקטנו כן האנשים נתקטנו עכ"ל. ולענין ברכת חלה למחמירין יטול ע"י צירוף סל כמ"ש לקמן סי' תנ"ז. ועיין עוד לעיל או' ו'

יד

יד) שם. למלאותו מקמח. לאפוקי ממאן דס"ל למלאות מתבואה מזה השיעור שנעשים ממנו קמח יותר משיעור זה או למלאותו במים וללוש עם מים אלו קמח מה שאפשר ודעות אלו דחויות הן כמ"ש בב"י יעו"ש. וכ"כ העו"ש או' א' ח"י או' ה' וכ"פ הלבוש כדברי הש"ע דכלי המחזיק אותם מים של מ"ג ביצים וחומש ביצה היא המדה למלאותו מקמח. וכ"פ הב"ח. חמ"מ או' א' ר"ז או' ב'.

טו

טו) שם. והמדה מחוקה ולא גדושה. ר"ל שהקמח יהיה שוה לשפת הכלי של המדה כדרך שמלא אותו מים ולא עולה למעלה משפת הכלי. וכ"כ הר"ז או' ב'.

טז

טז) שם. ושיעורה מקמח חטה מצרית וכו'. כ"כ הרמב"ם בפי' המשנה פ"א דעדיות וז"ל ואני עשיתי מדה בתכלית מה שיכולתי מן הדקדוק ומצאתי הרביעית הנז' בכל התורה תכיל מן היין קרוב כ"ו כספים הנקראים דרה"ם בערבי ומן המים קרוב לכ"ז דרה"ם ומן החטה קרוב לכ"א דרה"ם ומקמח החטה כמו י"ח דרה"ם ומצאתי שיעור חלה באותה המדה חמש מאות ועשרים דרה"ם בקרוב מקמח חטים ואלו הדרה"ם כלם מצריות וכמו כן אלו המינים שמדדתי מצריות ג"כ עכ"ל וכ"כ פ"ו דביכורים דין ט"ו וז"ל וכמה מכילה מדה זו כמו מ"ג ביצים בינוניות וחומש ביצה והם משקל פ"ו סלעים ושני שלישי סלע מקמח החטים שבמצרים שהם משקל תק"ך זוז מזוזי מצרים בזה"ז ומדה שמכילה כמשקל הזה מקמח החטים הזה בה מודדים לחלה בכל מקום עכ"ל וכתב עליו שם בכ"מ דמ"ש שהם משקל תק"ך זוז מזוזי מצרים פי' כל זוז הוא משקל דרה"ם וכל סלע ד' דינרים וכל דינר ו' מעין נמצא כל דינר משקלו דרה"ם וחצי וכל סלע משקלו ששה דרה"ם נמצאו פ"ו סלעים עולים תקי"ו דרה"ם ושני שלישי סלע הם ד' דרה"ם הרי תק"ך דרה"ם לפ"ו סלעים ושני שלישי סלע עכ"ל. נמצא לפי שיעור המדה שכתב הרמב"ם ז"ל ששיעור רביעית כ"ז דרה"ם מים יעלו המ"ג ביצים וחומש שבע מאות ושמונים דרה"ם מים (לפי שהרביעית הוא רביעית הלוג והלוג ו' ביצים כמ"ש לעיל או' ח') וזה המדה של תש"ף דרה"ם מים תכיל מן הקמח תק"ך דרה"ם שני שלישים ממשקל המים עבור כי הקמח הוא קל מהמים וכן עשינו נסיון פעה"ק ירושת"ו שהבאנו כלי שמחזיק תש"פ דרה"ם מים והחזיק מן הקמח תק"ך דרה"ם וע"כ המנהג פעה"ק לברך על חלה כשיהיה הקמח תק"ך דרה"ם כפסק הרמב"ם והש"ע ושאלתי ואמרו כי כ"ה המנהג בסוריא ותימן לברך על שיעור תק"ך דרה"ם קמח כפסק הרמב"ם והש"ע. ולכן בכ"מ שיש להם דראה"ם כמו של מצרים יביאו כלי המחזיק תש"ף דראה"ם מים וימלאו אותו קמח ואח"כ ישקלו אותו הקמח וידעו כמה משקל קמח שיעור חלה באותו מקום. ובמקום שאין להם דראה"ם כמו של מצרים יעשו ע"י מדידה כמ"ש לעיל או' י"א יעו"ש ועוד עיין לעיל סי' ק"ץ או' ט"ז ודוק.

יז

טוב) שם הגה. ולא ידחוק הקמח במדה וכו'. אך ימדוד בפיזור כדרך מודדים למכור. וכ"כ רא"ם דאין להכביד ידו על הסלת עכ"ל דרשות מהרי"ל בה' תיקון המצות. והביאו ד"מ או' ב' מ"א סק"ד. א"ר או' ב' ר"ז או' ב' ומשמע דהטעם דאין להכביד ידו על הקמח הוא ג"כ משום דלא נילוש יפה. וכ"כ א"א או' ד' מחה"ש סק"ד. וכתב עו"ש המחה"ש טעם אחר כי ע"י הידים מתחמם הקמח. וכ"כ הר"ז או' ה'.

יח

חי) שם הגה. ולא ידחוק הקמח וכו'. מכאן נראה שמה שהביא ב"י בשם הכלבו דיש לפקפק אם נשער בכלי קמח רפוי או בעצור ומחובץ שאין כאן פקפוק שדבר ברור דמשערין בקמח רפוי וכ"כ התו' בר"פ כל המנחות אהא דתנן חסרה או יתירה מכאן פי' ר"ח דכשמודדין במדה בפסח או לצורך חלה אין להכביד על הסולת דא"כ נמצאת יתירה כמו לענין מנחות ע"כ. וכן עיקר. פר"ח.

יט

יט) שם בהגה. דא"כ לא ילוש יפה. ויבא הקמח לתבשיל ומתחמץ כמ"ש ססי' תנ"ט. מ"א סק"ה. א"ר או' ג' ח"א כלל קכ"ח או' יוד.

כ

ך) שם בהגה. וטוב לומר בשעת נתינת הקמח וכו'. וכן בשעת לישה ובשעת עשיית המצות ובשעת שאיבת המים וכשנותן מים לתוך המקח. דרשות מהרי"ל שם. וכ"כ מט"מ סי' תקע"ז. ח"י או' ח' א"ר שם. חק יוסף או' ח' ר"ז או' ו' וא"כ אין ראוי להניח קטן לשאוב וליתן קמח למדה כ"א ע"י גדולים. א"א או' ד'. ועיין עוד לעיל סי' תנ"ה או' מ"ז. ולקמן סי' ת"ס או' י"ד וט"ו.

כא

כא) [סעיף ב'] אם לש יותר משיעור זה וכו'. ואפי' עשה במזיד נמי שרי בדיעבד כיון דאיכא דשרי אפי' לכתחלה. ב"י. ד"מ או' ג' ח"י או' ט' ר"ז או' ח' ח"א כלל כ"ח או' ט"ו, ומיהו לכתחלה יש לכל בעל נפש ליזהר שלא ללוש יותר מעשרון אפי' בתנור גדול ואפי' יש הרבה בני אדם עוזרים. ב"י. ד"מ שם. ועיין לעיל או' ב'.

כב

כב) יש נוהגין ללוש עיסתם עשרון עשרון ואח"כ בשעת קיטוף מחברים ב' עשרונים ומקטפים אותן יחד ונראה שלא הועילו כלום בתקנתם שלא אסרו חכמים ללוש יותר מעשרון אלא מפני שלא יחמיץ בשעת קיטוף ואעפ"י שהם טוענים דלא אמרו חכמים שיעור זה אלא במקטפים בידיהם אבל אנן דמקטפים בעמילה אפי' עיסה גדולה כמה אינה מחמצת לאו טענה היא דא"כ למה להם שלא ללוש יותר מעשרון ועוד דאחר קיטוף דעמילה מקטפין בידים ואיכא למיחש שלא תבא לידי חימוץ אם היא יותר מכשיעור. ב"י. פר"ח. חמ"מ או' ג'.

כג

כג) כתב האגור בדברי הגאונים מצאתי רבי התיר ללוש ולקטף בעמילת עץ לפי שממהר להשלים מלאכתו. ב"י. ויש מצפין אותה בטס של מתכת כדי שתהא העיסה עומדת בקרירותה ולא תמהר להחמיץ ויש שמוסיפין לעשותה מעיקרא מאבן חלקה לפי שהיא ממהרת ומוסיפת קרירות ושבחו איתם חכמים שבדור. ס' הזכרונות דף כ"ב. כנה"ג בהגב"י. והנה במתכת בלא מסמרים דאל"כ נדבק העיסה שם. גם מנחושת יראה למנוע עיין סי' תנ"ה במ"א סק"ט והעולם נוהגין קלות בעשיית המצות וראוי להשגיח ע"ז. מש"ז או' ב' ועיין לעיל סי' תנ"ה או נ"ג.

כד

כד) שם. מותר בדיעבד. דאע"ג שאין העסק מועיל בה מ"מ אין שוהין בה שיעור מיל. הרא"ש והר"ן. ואם שהו בה שיעיר מיל קודם שיתחילו העוזרים לסייע בשעת עריכה אסור. ב"ח סי' תנ"ט. מ"א סק"ו. והפר"ח כתב דאין להתיר אלא אם לא שהו בכל העיסקא אלא מיל יעו"ש והביאו המאמ"ר או' א' מיהו מדברי הרמב"ם פ"ה דין י"א ודין י"ב משמע דאין זה כ"א זהירות לכתחלה אבל בדיעבד דינה כשאר עיסות המבואר לקמן סי' תנ"ט סעי' ב' יעו"ש כן משמע מסתמיות דברי הש"ע. והר"ז או' ח' כתב דאם היה שם שהות כדי הילוך מיל טוב להחמיר לעצמו שלא לאכלה בפסח אם אפשר לו עכ"ד. ועיין לקמן סי' תנ"ט או' ל"ב.

כה

כה) שם. מותר בדיעבד. והעולם נוהגין אף לכתחלה להקל ואין כח למחות בידם דיש מתירין. מ"א שם. א"ר או' ד ומ"מ עכ"פ אם עושין יותר מג' קבין דיש למחות דאפשר דכה"ג אף דיעבד יש לאסור. ח"י או' ט' וג' קבין הם ע"ב ביצים במכוון. חמ"מ או' ג' והוא ע"פ מ"ש לעיל או' ח' דהקב ד' לוגין והלוג ו' ביצים יעו"ש נמצא דהקב כ"ד ביצים וג' קבין ע"ב ביצים. ומיהו חק יוסף או' ט' כתב על דברי המ"א הנז' דיש למחות בידם כל מה דאפשר כי בכל יום ויום מוסיפין לעשות גדולים כ"כ שבודאי באים לידי חימוץ מכ"ש בישובים קטנים שאין להם מתעסקים כ"כ עכ"ל ועיין לעיל או' ב'

כו

כו) שם מותר בדיעבד. ואם אינו עושה רק מצה אחת (ר"ל עיסה א') טוב יותר ללוש כמידת השיעור בריוח כדי ליטול חלה בבירור בלי ספק וגם יוכל לברך עליה ואין חשש חימוץ משום פורתא דהוי טפי. סה"ת סי' פ"ב. והביאו ב"י לקמן סי' תנ"ז ובלבוש שם סעי' א' ט"ז בסי' זה סק"ב. ר"ז או' ג' ועיין עוד לקמן סי' תנ"ז או' ג'.

כז

כז) [סעיף ג'] אעפ"י שאין מודדין וכו'. כמ"ש לקמן רסי' תק"ו ועי"ש הטעם.

כח

כח) שם. ביו"ט של פסח וכו'. מותר למדוד דלא גרע מתבלין לנחתום דשרי. ב"י בשם הר"ן. ועיין לקמן ססי' תק"ד.

כט

כט) שם. ויש אוסרין וכו'. וכן ראוי להורות. פר"ח.

ל

ל) שם. ולא ירבה על עשרון, ומשום ברכת חלה שמא אין בה עשרון יטול ע"י צירוף סל כמ"ש לקמן רסי' תנ"ז. ואם אינו לש כ"א עיסה אחת אז ימדוד מעיו"ט וכמ"ש ד"מ בשם מהרי"ל.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---