חק יעקב/אורח חיים/תנו
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מ"ג ביצים. דהיינו עם קליפתן דלא כרי"ו שהובא בב"י וכ"כ הב"ח וכ"כ בסוף תשובת חוט השני בקונטרס החשבון ע"ש:
(ב) וכן ישער אותו. וע' בטור שכתב עוד לשער בענין אחר אלא ששיעור זה הוא יותר טוב ועכ"פ אין לשער ע"י משקל משקה הסכמת ראשונים ואחרונים וע' בספרי מנחת יעקב כלל פ"ה ס"ק נ"ח ובסולת למנחה שם:.
(ג) ימלא כלי מים. וכתב המ"א וז"ל ומ"כ בשם מהרי"ך שהוא שיעור ג' קווארט וקויטירל ומהרי"ו כתב שהוא ג' זיידלך עכ"ל והש"ך כ' בי"ד סימן שנ"ד וז"ל ושיערתיו והוא ג' קווארט פחות מעט וכן נהגו וכ"כ מהרי"ו פי' קצ"ג בדיני פסח בשיעור חלה שהוא כלי המחזיק מעט פחות מג' זיידלך וזיידל הוא קווארט עכ"ל וקווארט שבמדינות פולין הוא יותר מזיידל שלנו וכתב גיסי הרב בסא"ז בשם מי"ט וו"ל ושערתי והוא פינט פרעגר והוא שני קווארט וחצי לאדמר והוא שלשה אכטרלינג של ווינא עכ"ל וכן שיערתיו גם אני והוא פינט פרעגר ומדברי כולם שאין לשער זה ע"פ הקבלה כי המדות משתנות לפי המקום והזמן וכל גדול בדורו ישער לפי מקומו ושעתו וע"ל ריש סי' תנ"ז מבואר דאף אם לש חצי זיידל ומעט יותר אין קפידא:
(ד) מ"ג ביצים. וברוקח סימן רע"ד כתב דאע"ג דשיעור חלה מ"ג בצים וחומש ביצה מ"מ כשבא לשער ישער ע"י מ"ד בצים בינונים:
(ה) למלאותו מקמח. לאפוקי ממאן דס"ל למלאות מתבוא' מזה השיעור שנעשית ממנו קמח יותר משיעור זה או למלאותו במים וללוש עם מים אלו קמח מה שאפשר ודעות אלו דחיות הובא בב"י בסי' זה ע' בו:
(ו) מחוק' ולא גדוש'. ע' בב"י מה שהשיג על ראיות הריב"א שבמרדכי במה שהביא ראיה ממדתו של כ"ג שהיתה גודשה בתוכו. והב"ח והט"ז מתמיהים על הב"י בזה לפי פירש"י ותוס' שם ובאמת נראה כוונת הב"י לפרש בשיטה אחרת דה"ק כל המדות היה נגדשות פי' שכולן היה עשרון שלם ואח"כ גודשין אותם מבחוץ מה שא"כ המדה של כ"ג היה גודשה בתוכה פירוש שהיתה מחזקת עשרון שלם וגם מה שיכולין לגדוש מבחוץ על עשרון היה הכל נכנס לתוכו ועפ"ז יתיישב היטב דברי הב"י ע"ש ולענין דינא אין כאן מחלוקת כמו שפסק המחבר כאן דהמד' צריך להיות מחוק' ולא גדושה:
(ז) דא"כ לא ילוש יפה. משמע דאף שרוצה ליקח רק שיעור עשרון מ"מ לא ידחק אח"כ הקמח שלא נילוש יפה ויבא לידי חימוץ תוך התבשיל וכ"כ שם בשם הרא ע"ש: (וע' בשכה"ג מ"ש כאן ודבריו מעורבבים וגרם לו שלא ע' במהרי"ל עצמו כמבואר בתוך דבריו ע"ש) וע' בתוס' ר"פ כל המנחות באות מצה שכ' דאין להכביד על הסולת במדה דאם כן נמצא יתירה עכ"ל משמע דאם נוטל תחלה פחות מכשיעור במצומצם אין בכך כלום ומדחיק אחר כך הקמח אך אפשר דאין ראיה מהתם דנעשו בכהנים זריזין הם ולא חיישינן שלא ילוש יפה אף אם מדחיק הקמח וק"ל:
(ח) בשעת נתינת הקמח. וכן בשעת נתינת מים לקמח ובשעת עשיית המצות מהרי"ל וכן בשעת השאיבה כמ"ש לעיל סימן תנ"ה:
(ט) מותר בדיעבד. וכת' הב"י דאפילו עבר במזיד ולש יותר אין לאסור בדיעבד כי יש מתירין אפילו לכתחלה וע' במ"א במה שהשיג על ראיות הרא"ש מלחם הפנים שהיו שני עשרונים דאם אמרו בזריזים יאמרו בשאינם זריזים כדאיתא בביצה ע"כ (וע' בתוס' פרק כל המנחות (מנחות דף נ"ה ע"א) ד"ה כל המנחות נילושת וכו' דלחם הפנים לא נעשו בזריזים ולא במקום זריזים אלא צ"ל דציבור שאני וכדאיתא פרק כל שעה (פסחים דף ל"ו)) ובאמת המעיין בדברי הרא"ש יראה שאין זו השגה דה"ק הרא"ש כיון שדעת האוסרין הוא מטעם שסוברין שיותר משיעור הזה לא מועיל כלל עסק הידים כי אינם יכולין להספיק להתעסק בה מתיך גודלה להכי מקשה הרא"ש שפיר מלחם הפנים אף שנעשה בזריזין מ"מ הא אינו מועיל התעסקות כלל בעיסה גדולה כזה וק"ל. וכתב במ"א וז"ל והעולם נוהגין אף לכתחלה להקל ואין כח למחות בידם ויש מתירין עכ"ל ומ"מ נ"ל דעכ"פ אם עושין יותר משלש קבין דיש למחות דאפשר דכה"ג אף דיעבד יש לאסור לפי שמצאתי בירושלמי פ' אלו עוברין הלכה ד' וז"ל אפילו עד תלתא קבין הוא שיעור עיסה לשמר' מחימוץ עכ"ל וע"ש בהפירוש וא"כ משמע דגדולה מזו א"א לשמר' מחימוץ ומ"מ טוב להזהיר כל מה דאפשר כמשמעות תלמודא דידן והפוסקים רק שיעור קב אחד וכמ"ש השיעור בס"ק ג' ועכ"פ לזרז ולמהר עשייתם ושלא להשהות בו ע' בב"ח ס"ס תנ"ט:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |