כף החיים/אורח חיים/שנב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שנב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] הקורא בספר וכו'. כל ספריהם היו עשויין בגליון כעין ס"ת שלנו. רש"י. ב"י. ט"ז סק"א ודע דכתבי קודש אף גמרות וכו' ושאר דברי קודש נכללין בו ואפי' בדפוס יש להם קדושה. מש"ז סוף הסי':

ב[עריכה]

ב) שם. ונתגלגל ראש האחד וכו'. כלומר ונח על הארץ דאם מסולק מן הארץ אפי' מעט לא דמי כלל לנפילה וליכא למיגזר משום נפילה ואפי' במקום דליכא בזיון מותר. עו"ש או' א':

ג[עריכה]

ג) שם. גוללו אצלו וכו'. ולא גזרינן אטו כשנפל לגמרי מידו דהוי איסורא דאו' משום דבאסקופה נדרסת עסקינן כלומר דרגל הרבים עוברת דרך לה ומשום בזיון כתבי הקודש שרו ליה לגוללו. ב"י:

ד[עריכה]

ד) שם. אפי' ברה"ר וכו'. ודוקא אם נשאר ראש השני בידו אבל אם נפל כולו אפי' אם היה קורא בכרמלית ונפל כוליה מידו לרה"ר או קורא ברה"י ונפל כוליה מידו לכרמלית אסור לגוללו אפי' באסקופה הנדרסת דמ"מ איסור שבוח איכא. ב"ח וכ"מ מדברי הש"ע שכתב אפי' ברה"ר משמע דבכרמלית נמי בעינן אוגדו בידו. וכ"כ מ"א סק"א, א"ר או' א' תו"ש או' ב' ר"ז או' אי מחב"ר או' ב' ומ"מ ע"י עכו"ם שרי:

ה[עריכה]

ה) שם. והאסקופה רה"י. כצ"ל וכ"ה בגמ' וכ"כ הר"ז או' א'.

ו[עריכה]

ו) שם. והאסקופה רה"י. כגון שגבוהה עשרה ורחבה ארבעה ולפניה רה"ר. גמ' ורש"י שם. ועיין לעיל סי' שמ"ו בהגה:

ז[עריכה]

ז) שם. משום בזיון וכו'. דמדאו' מותר להביאו אצלו כיון שראש השני בידו אלא דרבנן גזרו, וה"ה אם זרק דבר לרה"ר וראש השני בידו אם יכול להביאו אצלו פטור דאין כאן הנחה, מ"א סק"ב, והוא משבת ק"ב ע"א. מחה"ש. אבל אם אין יכול להביאו אצלו חייב. א"א או' ב', ועיין שם בגמ' וא"כ אם נתגלגל הספר בענין שאינו יכול להביאו אצלו שאז יש חיוב בזריקתו אסור להביאו אצלו שלא התירו אלא שבות גרידא והכא חיובא איכא ורק אם מוטל בבזיון גדול יש להתיר ע"י עכו"ם:

ח[עריכה]

ח) שם הגה. דרבים דרסי וכו'. אבל בלא"ה אעפ"י שמוטלים בבזיון אסור להביאו אצלו אעפ"י שהוא שבות וכמ"ש סעי' ב' והא דשרינן בתפילין בסי' ש"א סעי' מ"ב התם מוטלין בבזיון טפי, מ"א סק"ג, תו"ש או' ב':

ט[עריכה]

ט) שם בהגה. אפי' לא נפל אלא לכרמלית, ואע"ג דהוי גזירה לגזירה כרמלית ואוגדו בידו אמרינן ביה כולא חדא גזירה היא. כ"כ הרשב"א והמ"מ ודלא כהג"א דמקיל בהא. תו"ש או' ג' ומה שיש מהאחרונים שהשיבו על דברי מור"ם הללו ודעתם להקל עיין מחב"ר או' ג' שמיישב וסיים דדברי מור"ם בהגה זו שרירין וקיימין יעו"ש:

י[עריכה]

י) [סעיף ב'] היה קורא בו על הגג וכו'. כלומר על הגג דליכא משום בזיון שידרס ברגלי בני אדם ומשו"ה לא מקילין כולי האי כמו באסקופה. עו"ש או' ב':

יא[עריכה]

יא) שם. על הגג וכו'. כי הגג הוא רה"י וכל שלא הגיע לי"ט התחתונים שם הוי מקום פטור ע"כ גוללו אצלו אבל בהגיע לי"ט שם הוי רה"ר ויש חשש שמא יפול כולו מידו ויבא לאתויי מרה"ר לרה"י. ט"ז סק"ג, ור"ל מפני חששא זו אסרו להחזירו אצלו בנח ע"ג כותל משופע תוך י"ט או בהגיע לארץ ואעפ"י שראש השני בידו:

יב[עריכה]

יב) שם. גוללו אצלו. אפי' נח ע"ג זיז. דאם רחב ד' הוי רה"י (ור"ל והו"ל מוציא מרה"י לרה"י) ואם אינו רחב ד' הוי מקום פטור. מ"א סק"ד תו"ש או' ד' ר"ז או' ג'.

יג[עריכה]

יג) שם. גוללו אצלו. אבל בשאר דברים אסור דהא אפי' בכרמלית ואגודו בידו אסור כמ"ש סעי' א' בהגה כ"ש באויר רה"ר דאיכא למיחש שמא יפלו ויביאם כמ"ש הר"ן ומיהו באויר כרמלית ואגודו בידו דאיכא ג' קולות אפי' בשאר דברים שרי. מ"א שם. א"ר או' ב' תו"ש או' ו' ר"ז או' ד' והא דבשאר דברים באויר רה"ר אסור לגוללו אצלו אפי' אגודו בידו ה"ד בנפלו תוך י"ט אבל למעלה מיו"ד אפי' בשאר דברים שרי דמקום פטור הוא. א"א או' ד':

יד[עריכה]

יד) שם. אם הכותל משופע וכו'. והיינו אם יש בשיפוע רחב ד"ט אבל אם אין בו ד"ט הו"ל מקום פטור כל שגבוה מן הארץ ג"ט כמ"ש לעיל סי' שמ"ה סעי' יו"ד ושרי להביאו אצלו:

טו[עריכה]

טו) שם. בענין שנח עליו וכו'. דאין חיוב אלא במונח ג"ט משהו. ט"ז סק"ד. ור"ל בתוך ג"ט סמוך לארץ דאמרינן ארעא סמיכתא כמ"ש לעיל סי' שמ"ה סעי' יו"ד לא יש חיוב אלא א"כ נח ע"ג משהו וא"כ כל זמן שלא נח ע"ג משהו בג' סמוך לארץ ואוגדו בידו מותר להחזירו אצלו:

טז[עריכה]

טז) שם. בענין שנת עליו וכו'. ודוקא כשרבים מכתפין עליו הא לאו הכי הוי כרמלית וכיין דאוגדו בידו בידו שרי להביאו אצלו לכ"ע. ב"ח. מ"א סק"ה. א"ר או' ג' תו"ש או' ה' ר"ז או' ג' והא דלעיל סק"ג (ובדברינו או' ח' אוסר המ"א אפי' כתבי קודש ואוגדו בידו אם לא באסקופה נדרסת דאיכא בזיון גדול שם קאי על רה"ר דוקא משא"כ כאן דמיירי בכרמלית לכן שרי כה"ג בכתבי הקודש. כ"כ האחרונים. מחה"ש:

יז[עריכה]

טוב) שם. כל זמן שלא הגיע לארץ וכו'. ואפי' בפחות מג' לארץ ואינו מסולק ממנה אלא מלא חוט והוא ברה"ר גוללו אצלו דכיון דלא נח על שום דבר אין כאן עקירה מרה"ר בגלילתו אצלו ואפי' היה נופל כולו וחוטפו מן האויר שם לא היה חייב לפיכך לא גזרו ביה אטו נח דהו"ל גזירה לגזירה. לבוש. תו"ש או' ז' ר"ז או' ג':

יח[עריכה]

חי) שם. כל זמן שלא הגיע לארץ וכו'. והגר"א חולק דכל שהגיע תוך ג' אע"ג דלא נח ע"ג משהו יש חיוב ולכן אסור להחזירו אצלו אעפ"י שאגדו בידו יעו"ש אכן דעת האחרונים כפסק הש"ע שכן הוא דעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון