מחצית השקל/אורח חיים/שנב

מחצית השקל ‏ אורח חיים שנב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ס"ק א) ואפי' מר"ה. משמע דמיירי בכרמלית ר"ל עיקר הדין של הש"ע מיירי בכרמלית מדכתב לשון אפי' בר"ה וכיון דעיקר דין הש"ע הוא בכרמלית ואפ"ה כ' ונשאר ראש השני בידו כו' משמע דבלא"ה אפי' בכרמלית דליכא אלא שבות אפ"ה אסור משא"כ כשאגודו בידו אפי' בר"ה שרי אע"ג דגם באגודו בידו בר"ה הוי שבות מ"מ שבות דאגודו בידו בר"ה קיל מאין אגודו בידו וכרמלית:

(ב) (ס"ק ב) משום כו' וה"ה אם זרק כו' הם דברי הש"ס שבת דף ק"ב ע"א לכתא ומתנא אגודו בידו כו' ע"ש וכן פסק הרמב"ם בפי"ג מהלכות שבת:

(ג) (ס"ק ג) דרבים דרסו כו' אבל כו' אסור והיינו בר"ה דוקא ועס"ק ה' ובסי' ש"א סעי' מ"ב דמותר להוליכן פחות פחות מד"א:

(ד) (ס"ק ד) גוללו כו' ע"ג זיז וה"ה כותל משופע:

דאם רחב ד' הוי רה"י כצ"ל:

גוללו בו' כ"ש באויר ר"ה ר"ל אף דהאי דסעי' א' בהג"ה מיירי דמונח בכרמלית אפ"ה אויר ר"ה אע"ג דאכתי לא נח חמיר דאל"כ שמא יפול לר"ה ואיכא מעין איסורא דאורייתא. שרי. כן כונת המ"מ ע"ש דקאי אכרמלית ר"ל דהמ"מ פט"ו מה' שבת דין כ"א כ' על דין זה דהקורא בספר על האסקופה וז"ל דוקא כתבי הקדש אבל שאר דברים מכי נחו להו אסור כו' וכ"כ הרשב"א עכ"ל ודייק מזה הב"ח דוקא כי נחו להו אבל כ"ז שהם באויר שרי אפי' שא"ד והבין דאפי' באויר ר"ה מותר למ"מ ורשב"א וע"ז כ' מ"א דכונת המ"מ דוקא בכרמלית בעינן נח אבל באויר שרי דאיכא ג' קולות:

וכ"מ בהג"ה ס"א דלא קאי ר"ה כצ"ל ר"ל דהא דמ"ש בהג"ה בסעי' א' אבל ש"ד אסור אפי' לא נפל אלא לכרמלית נובע מדברי מ"מ ורשב"א הנ"ל וכאשר רשם המרשים וא"א דהמ"מ ורשב"א מיירי בר"ה מנ"ל להרמ"א לחדש ולהחמיר אפי' בכרמלית א"ו דגם רמ"א סבר דהמ"מ מיירי בכרמלית דלא כהב"ח:

ומ"ש הב"ח כו' דבריו בעצמו סותרים זא"ז דהא כ' אח"כ כו' דתחל' הקש' על מ"ש בסי' שנ"ד בור בר"ה כו' ואם הוא רחוק כו' אין ממלאים ממנו אא"כ תהי' החוליא גבוה י' ומטעם שלא יוליך הדלי מרה"י לרה"י דרך אויר רה"ר דהא בור והבית שהחלון בו שניהם רה"י וביניהם ר"ה ולכן צ"ל חוליית הבור למעלה מי' ועי"ז מוליך הדלי דרך אויר מקום פטור אולם אינו מבואר שגם החלון צ"ל גבוה י' בשלמא ממתניתין בערובי' בהאי דינא קתני חלון שע"ג אין ממלאים כו' וכיון דקתני ע"ג משמע שהחלון גבוה יותר מחולית הבור וכיון דהחוליא גבוה י' כ"ש החלון אבל הטור שלא כ' לשון זה חלון שע"ג ה"ל לבאר דגם החלון צ"ל גבוה דאל"כ כשמגיע עם הדלי סמוך לחלון מנמיך הדלי תוך י' ואכתי מוליך דרך אויר ר"ה ומזה הוכיח דע"כ הטור ס"ל אפי' מביא דרך אויר ר"ה מ"מ כיון דאגדו בידו שרי אפי' ש"ד דלאו כתבי הקודש. ואחר זה מיד כ' להיפך שהביא בשם הריטב"א שהקש' ל"ל שהחוליא תהי' גבוה י' כיון דאגדו בידו אפי' מוליך דרך אויר ר"ה אפי' שבות ליכא כדתנן בהקורא בספר על האסקופ' כו' ותירץ הב"ח דשאני התם דנתגלגל הספר מידו והוי דיעבד אבל כאן לכתחל' למלאות אסור אפי' אגדו בידו דרך אויר ר"ה עכת"ד הרי לישב קושית הריטב"א דמה"ט צ"ל חוליא גבוה י' כ' דאפי' אגדו בידו אסור לכתחל' דרך אויר ר"ה:

דאל"כ ל"ל חוליא כו' והיא קושית הריטב"א הנ"ל:

הטור ג"כ מיירי כו' ר"ל כמו שנרא' מלשון המשנ' דקתני חלון שעל גבו דע"כ גם החלון גבוה י' כן מיירי גם הטור אף שלא כ' לשון זה מ"מ מיירי בחלון גבוה י':

דאל"כ א"א למלאות כו' והריטב"א שם כו' הוא קושי' הנ"ל שהקש' הריטב"א:

כבר פסק (רמ"א בהג"ה) סס"א כהרשב"א וכפי הבנת מ"א דלעיל דבאויר ר"ה אפי' אגדו בידו אסור בשאר דברים:

ומה שסתם בסי' שנ"ד ר"ל שלא פי' דמיירי שגם החלון גבוה יותר מי':

משום דמוכח כו' ר"ל דמוכח ממילא דאל"כ א"א למלאות כנ"ל. ולכן א"צ לפרש:

(ה) (ס"ק ה) בענין כו' הוי כרמלית וכיון דאגדו בידו שרי כו' ולעיל דאוסר בס"ק ג' אפי' כתבי קודש ואגודו בידו. אם לא באסקופ' נדרסת דאיכא בזיון גדול. היינו דשם קאי על ר"ה דוקא משא"כ כאן מיירי בכרמלית לכן שרי כה"ג בכתבי הקודש כ"כ האחרונים:

ועסי' שמ"ה ס"י. ר"ל דלדע' א' דשם והוא דעת הרמב"ם בעינן דוקא ט' טפחים מצומצמים אבל זולתו אפי' רבים מכתפים עליו לא הוי ר"ה אבל לדעת י"א דשם והוא הרא"ש ודעמיה מט' טפחים ולמעל' עד יו"ד כשרבים מכתפים עליו הרי ר"ה וע' ע"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.