כף החיים/אורח חיים/קפז

כף החיים ‏ אורח חיים קפז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] י"א ברוך משביע וכו'. והכי איתא במס' ברכות מ"ח ע"ב. ת"ר סדר בהמ"ז כך היא. ברכה ראשונה ברכת הזן. שנייה ברכת הארץ. שלישית בונה ירושלם. רביעית הטוב והמטיב. ואיתא עוד שם בגמ' א"ר נחמן משה תיקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן. יהושע תיקן להם ברכת הארץ בשעה שנכנסו לארץ. דוד ושלמה תקנו בונה ירושלם. דוד תיקן על ישראל עמך ועל ירושלם עירך. ושלמה תיקן על הבית הגדול והקדוש הטוב והמטיב ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה ע"כ. וכתב הרשב"א הא דאמרינן משה תיקן להם ברכת הארץ וכו' קשיא לי והא ק"ל בסמוך דברכות אלו דאורייתא נינהו ותירץ דמטבען הוא שטבעו להן דאי מדאורייתא אם רצה לאומרה באיזה מטבע שירצה אומר ואתו משה ויהושע ודוד ותקנו להם מטבע לכל אחד ואחד בזמנה וכו' ובודאי דקודם כיבוש הארץ ובנין ירושלם לא היו אומרים כמטבע שאמרו לאחר כיבוש ובנין וכמו שאין אנו אומרים באותו מטבע שתיקנו דוד ושלמה שאנו מבקשים להחזיר המלכות ולבנות הבית והם היו מבקשים להעמיד מלכות ולהעמיד בנין הבית ולהמשיך שלות הארץ עכ"ל. וכ"כ הרא"ש והביאו הטור סימן קפח. והרמב"ן כתב בס' ההשגות אין מעבע בהמ"ז מה"ת אבל לצטוינו מה"ת לברך אחר אכילתנו כל אחד כפי דעתו כענין מנימין רעיא (ברכות מ' ע"ב) אמר בריך רחמנא מריה דהאי פיתא ובאו הנביאים ותיקנו להם נוסח מתוקן הלשון וצח המליצית ושנינו בו ומלכות בית דוד משיחך במהרה תחזירה למקומה ותבנה ירושלם כי הענין תיקן שלמה ובית דינו והלשון כפי הזמנים יאמר עכ"ל והב"ד ב"י בסימן זה ופרישה רס"י קפ"ח. ומשמע מדברי הרשב"א והרא"ש והטור דמנין ג' ברכות מה"ת וכמ"ש שם בגמרא והביאו ראיה מן המקרא וכ"כ הפרישה שם והב"ח סימן קצ"א יעו"ש. וכן הוא דעת התוס' בברכית ט"ז ע"א וכ"כ הלבוש בסי' זה והמ"א סימן קצ"ד סק"ג. מיהו מרן ז"ל בב"י סימן קצ"א כתב דאין מנין ברכות שאחר המזון מה"ת וכתב שכ"מ מדברי הרמב"ם בס' המצות שלו שכתב והמצוה י"ט שצוינו לברכו אחר האכילה ולא הזכיר מנין הברכות ולדעתו אע"ג דדריש להו בגמ' מקראי אסמכתא בעלמא נינהו. וכ"כ בכ"מ פ"ב מה"ב דין ב' וכתב שכ"נ מדברי הרמב"ן ג"כ יעו"ש. וכ"מ במד"ר פ' מסעי דאין מנין ג' ברכות מה"ת יעו"ש ונ"מ מזה דלס' האומרים מנין ג' ברכות מה"ת אם בירך מעין ג' במקום בהמ"ז או אם חסר אחת מהן דלא יצא ומה שהקילו סימן קצ"א בפועלים לברך שתים הוא דוקא לפועלים מהטעם שכתבו התי' שם יעו"ש. וכ"כ א"ר סימן רס"ח אות י"ח דאם בירך מעין ג' במקום בהמ"ז דלא יצא יעו"ש. וכ"נ דעת ח"א בנ"א כלל מ"ז אות א' דלא יצא יעו"ש. אבל לס' האו' דאין מנין ג' ברכות מה"ת אם אוסר א' מהם או אם בירך מעין ג' יצא. וכ"נ מדברי הט"ז סימן קס"ח סק"ו דאם בירך מעין ג' במקום בהמ"ז דיצא יעו"ש. וכ"כ בס' משיבת נפש סימן ד' דנוסח ג' ברכות מדרבנן ומה"ת יוצאין בברכת מעין ג' וספיקו לקולא יעו"ש. וכ"כ הר"ז סימן קצ"א וע"כ כיון דאיכא פלוגתא בזה נראה לענין דינא אם אירע שטעה ובירך מעין ג' במקום בהמ"ז אם אפשר יש לאכול עוד ולברך המוציא ובהמ"ז ולכוין בבהמ"ז לפטור אכילה א' או ישמע בהמ"ז מאחרים ויכוין לצאת ואם לא אפשר יהרהר הברכה בלבו וכמ"ש לעיל סימן קפ"ד אות כ"ב יעו"ש. וכ"ז באכל כדי שביעה דחייב בבהמ"ז מה"ת אבל אם לא אכל כדי שביעה דחיובו דרבנן נראה דבדיעבד יש להקל וי"ל דיצא. יעיין לקמן אות ח"י:

ב

ב) סדר שלש ברכות אלו מעכבות ואם אמרם למפרע לא יצא דב"ש סימן קמ"ז. י"א בהגה"ט. וכ"מ ברוקח הלכות ברכות רס"י של"ד והב"ד הבי"מ אות א':

ג

ג) שם י"א ברוך משביע וכו'. פי' שיש מוסיפין לומר ברוך משביע לרעבים ברוך משקה לצמאים ואח"כ אומרים בא"י אמ"ה הזן את העולם וכו' וע"ז כתב הטור שאין לאומרו שאינו ממטבע הברכה והמוסיף גורע עכ"ל ור"ל רק שיתחיל בבהמ"ז בא"י אמ"ה הזן וכו' וכ"פ כאן בש"ע. וכ"פ הלבוש. וכתב בב"י דדעת הטור שאין לאומרו כלל בין כשמברך לעצמו בין כשמברך בזימון יעו"ש. וכ"כ בד"מ אות א' דהמנהג שאין לאומרו כלל כדברי הטור:

ג) וזה נוסח התחלת הברכה בסידור הכוו' של הרש"ש ז"ל בא"י אמ"ה האל הזן אותנו וכו' בטובו גי' הוי"ה בחסד גי' י יה יהו יהוה. נותן גי' אבגית"ץ. כי הוא אל זן. יכוין כי הוא אל זה הוא אל שדי שבבריאה והוא ישפיע אל זן שהוא גי' אל הוי"ה שביצירה פ'תח א'ת י'דיך יכוין ר"ת פא"י גי' יאהדונה"י וס"ת חת"ך ובא"ת ב"ש סא"ל בגי' יאהדונה"י ומשביע גי' חת"ך. לכל חי רצון יכוין להמשיך שפע וברכה רבה לכל העולמות. ע"כ. ועי"ש כוונת פסוק זה בארוכה ובשה"מ פ' עקב יעו"ש. ונראה שבשעה שיכיון להוריד שפע וכו' לכל העולמות יכוין להמשיך ג"כ לבחי' הנר"ן שלו ולגופו. וסדר כוונת ד' ברכות של בהמ"ז של חול ושבת כבר כתבנו אותם בסימן זק"ן אות כ"ד ואות כ"ה. קחנו משם. ועיין לקמן אות ט':

ד

ד) ברכה א. יש נוהגין להתחיל ברוך הוא וברוך שמו ואין להתחיל כך אפילו בעשרה עיין לקמן סימן קצ"ב אות ז' וכן יש מתחילין הזננו וכו' המעדיף טובו עלינו וזה התוספת מגרעות נתן שהרי אמרו שאין אות ף' בבהמ"ז להורות שכל המברך בהמ"ז בכוונה אין שולט בו לא אף ולא קצף י"א בהגה"ט. חס"ל אות ח' וכבר כתבנו באות הקודם בשם סידור הרש"ש ז"ל שצריך להתחיל בא"י אמ"ה האל הזן אותנו וכו' וכ"כ הרב בן א"ח פ' חקת אות י"ד:

ד) לא חסר לנו ואל יחסר לנו. מלת חסר החי"ת בקמ"ץ והסמ"ך בפת"ח. יחסר היו"ד בשו"א והחי"ת בפת"ח והסמך בצירי כי אז הנקודות עולות כמנין לח"ם כי כל נקודה היא י' וכל קו היא ו' וקמ"ץ הוא י"ו של"ה בשער האותיות דפ"ג ע"א מ"א סוף הסימן א"ר אות א' סוף אות א':

ד) ברכה ב' לא יתחיל על ארצנו אלא מתחיל נודה לך. ועל חיים שחוננתנו ועל המזון וכו'. על הכל בלא וא"י. חס"ל שם. בן א"ח שם אות ט"ו. וכתב שם הא"ר דצ"ל אנחנו מודים לך ולא אנו שהוא לשון קללה כמו ואנו הדייגים. וכ"כ י"א בהגה"ט סו"ב שם. חס"ל שם בן א"ח שם:

ד) ברכה ג'. עלינו ועל כל ישראל עמך. רענו זוננו מ"א סי' פק"ח ססק"ג. ואל תצריכנו לידי מתנת ב"ו. ולא לידי הלואתם אלא לידך וכו'. יהי רצון שלא נבוש בעוה"ז וכו' בנוסח רצה. נשבות בו וננוח בו. ונתענג בו וכו'. (ובלילה נשבות בה וננוח בה וכו'. כמ"ש בשער הכוו') אחר רצה או אחר יעלה ויבא אומר ותבנה ירושלים עה"ק במהרה בימינו בא"י בונה ירושלים חס"ל שם. בן א"ח שם אות ט"ז. ועיין לקמן סי' פק"ח סעי' ד'. גם בשבת אומר רענו זוננו כמו בחול. ואין לחוש שהוא שאלת צרכיו דאסור בשבת דטופס ברכות הוא ושרי. ירושלמי והביאו הטור סי' קפ"ח. מ"א שם סק"ג. בי"מ אות ה':

ד) ברכה ד'. בא"י אמ"ה אבינו מלכנו וכו'. ועיין לקמן סי' קפ"ט אות ד' ואות ה'. ואחר סיום הברכה ורוח והצלה וכל טוב השומע יענה אמן חס"ל סי' רט"ו אות ג'. והיינו למנהג הספרדים אבל מנהג אשכנזים מסיימת ומכל טוב תמיד אל יחסרנו והשומע שהמברך מסיים כך צריך לענות אמן" כמ"ש ח"א כלל מ"ז אות א' יעו"ש. ועיין לקמן סי' קפ"ט אות א'. הרחמן הוא יפרנסנו וכו'. בריוח ולא בצמצום. (ולא יאמר בהתר ולא באיסור) הרחמן הוא יצליח את דרכינו. הרחמן הוא יצליחנו בלימודנו. הרחמן הוא ירפאנו רפואה שלימה רפואת הנפש ורפואת הגוף. אם יש עכו"ם בבית יאמר הרחמן הוא יברך כל אחד ואחד ממנו בני ברית. (עיין לקמן סי' קפ"ט) כמו שנתברכו אבותינו הקדושים אברהם בכל יצחק מכל יעקב כל. הרחמן הוא יטע תורתו ואהבתו וכו' ויהיו כל מעשינו לש"ש. חס"ל שם. בן א"ח שם או' ח"י. ואומרים הרחמן בשבת כמו בחול ואין לחוש משום שאילת צרכיו שהרי טופס ברכות כך היא. ב"י סי' פק"ח בשם שה"ל. וכ"כ מור"ם שם בד"מ אות ד' בשם א"ז יעו"ש. ואע"ג דב"י שם כתב לדחות מ"מ המנהג לאומרו כדברי שה"ל וא"ז. וכ"כ הר"ז שם אות ד'. וכן האורח מברך לבה"ב בשבת דגם זה בכלל טופס ברכות ברכ"י סי' פק"ח בשיו"ב אות א'. ועונין אמן אחר הרחמן שבבהמ"ז אעפ"י שאין בו הזכרת השם וכן אחר כל תחנה ובקשה אעפ"י שאין בה ברכה והזכרת השם. של"ה בשער האותיות דפ"ב ע"ב. מ"א סי' קפ"ט סק"א. חס"ל סימן רט"ו אות ד'. בן א"ח שם:

ד) בשבת ויו"ט ור"ח ומו"ש ומילה וחתונה ופורים וסיום מסכתא אומר מגדול כמ"ש לקמן סי' קפ"ט אות י"א יעו"ש:

ד) בסיום בהמ"ז יאמר פסוק עושה שלום במרומיו וכו'. ויכוין בר"ת עושה במרומיו להוי"ה דע"ב דיודין. שה"מ פ' עקב. בן א"ח שם. ועיין א"ר אות א' מה שהאריך לבאר בנוסח בהמ"ז ואנו כתבנו קצת כאן בקיצור מה שמוסכם באחרונים וכל א' יתבאר במקומו ג"כ בס"ד:

ד) וזה נוסח בהמ"ז לקטנים שלא הגיעו לחינוך או לנשים וע"ה שאין יודעים לברך סדר בהמ"ז בארוכה. בריך רחמנא מרן מלכה דעלמא מריה דהאי פיתא. בריך רחמנא דזן לכולה: נודה לך ה' אלהינו על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה עובה ורחבה ונתת לנו ברית ותורה לחם לשבעו. בא"י על מארץ ועל המזון: רחם ה' אלהינו עלינו ועל כל ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל מלכות בן דוד משיחך (ישמחנו ביום השבת הזה. וזכרנו לטובה ביום ר"ח הזה. או ביום חג פלוני הזה) ובנה ירושלים עה"ק במהרה בימינו. בא"י בונה ירושלים. אמן: בא"י אמ"ה אבינו מלכנו המלך הטוב והמטיב לכל הוא הטיב הוא מטיב הוא יטיב לנו הוא גמלנו הוא גומלינו הוא יגמלנו לעד חן וחסד ורחמים וכל טוב: הוא יזכנו לימות המשיח עושה שלום וכו' חס"ל אות א' ועיין ב"ח סימן קצ"ב שהביא שם ג"כ נוסח בהמ"ז בקצרה יעו"ש ועיין לקמן אות ח' וזה שכתבנו הוא יותר מוסכם מהאחרונים. וזהו דוקא לשאינם יודעים לברך סדר בהמ"ז בארוכה ושלא יבעלו מ"ע דאורייתא אבל להיודעים צריך לברך דוקא סדר בהמ"ז בארוכה משום דיש כסדרה רמזים וסודות נפלאים כנז"ל. ועיין סימן קפ"ה אות א':

ה

ה) שם במקום ברכת הזן משמע דדוקא במקום ברכת הזן הא שאר ברכות צריך לאומרם. וכ"כ א"ר אות ב':

ו

ו) שם בריך רחמנא מלכא דעלמא וכו'. כצ"ל פרישה אות ד' ועיין לעיל סימן קס"ז אות ע"ג:

ז

ז) שם בריך רחמנא וכו'. הרב ראשון לציון בשיטתו הכריח דלא יצא י"ח ברחמנא שהיא כינוי אלא בהזכרת ה' ממש או בא' מז' שמות שאין נמחקין וכ"כ תר"י דאמר רחמנא אלהנא מלכא וכו' ואלהינו הוא א' מז' שמות יעו"ש. ער"ה אות א':

ח

ח) שם וי"א שצריך לחתום וכו'. והטעם משום דכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים כגון במקום שאמרו שלא לחתום והוא חותם או איפכא לא יצא. ב"י בשם הרשב"א. מ"א סק"א. וכן הסכים הב"ח שצריך לחתום. א"ר שם. מיהו אם קיצר בנוסח הברכה יצא. א"א אות א' וכ"מ בהרמב"ם פ"א מה"ב דין ו' יעו"ש:

ט

ט) כתב הכלבו י"א שאין לומר בה כאמור פותח את ידיך רק חותמין בא"י הזן את הכל בלי שום פסוק וטעמא דמסתבר הוא כי איך נביא פסוק שאמרו דוד לדברי מרע"ה עכ"ל. והביאו ב"י וכתב עליו דאין בטענה זו הכרח. וכ"פ היפ"ל אות א' דאפ"ל משה אמרו ודוד כתבו בספרו כאשר אמר משה הי"א מזמורים מתפלה למשה עד לדוד מזמור ודוד יסדם בספרו כמ"ש רש"י ומצו"ד בריש מזמור ן' יעו"ש. וכ"כ המרדכי בסוף מס' ברכות לומר פסוק פותח וכו' וכ"כ האר"י ז"ל בשה"מ פ' עקב ובסי' הרש"ש ז"ל שצריך לאומרו ולכוין בו כמ"ש לעיל אות ג' יעו"ש וכן מ"ש שם הא"ר כי הוא זן ומפרנס לכל כמ"ש במרדכי ורד"א ומ"מ ודלא כא"ח שכתב כי הוא אל זן יעו"ש האר"י ז"ל בשעה"מ פ' עקב הסכים כא"ח שצ"ל כי הוא אל זן ונתן טעם בסוד כמש"ל אות ג' יעו"ש והכי אנן ק"ל כדברי האר"י ז"ל. זן ומפרנס פי' במרדכי זן באכילה ומפרנס בשאר צרכים. א"ר שם. ועיין כתובות נ"ז ע"א במשנה ופרש"י שם:

י

י) [סעיף ב'] בברכת הארץ וכו'. ואינה פותחת בברוך אלא מתחיל נודה לך וכו' על שם הפסוק נודה לך לעולם וגו' על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה וכו' ותיקן יהושע לשון חמדה לפי שראה את מרע"ה שחמד אותה והתפלל עליה לראותה וגם אבות העולם חמדו ליכנס שם וליקבר שם וכיון שזכה הוא ליכנס תיקן לומר ארץ חמדה וכו' ועל בריתך שחתמת בבשרנו ועל תורתך שלמדתנו וכו' תיקן לומר בה ברית לפי שע"י הברית כשנימיל אברהם כרת ה' אתו ברית לתת לו את הארץ. וצריך להזכיר בה תורה שבזכות התורה ירשו את הארץ שנאמר ויתן להם ארצות גוים וכו' בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו. והקדים ברית לתורה מפני שברית מילה קדמה לתורה בזמן. ועוד שעל הברית נכרתו י"ג בריתות ועל התורה לא נכרתו אלא ג' טור ב"י לבוש:

יא

יא) שם ארץ חמדה וכו'. והא דמברכין עכשיו על הארץ הטובה וכו' אע"ג דעכשיו א"י חרבה ויושבין בחו"ל משום דא"י היא באמצע הישוב וירושלים אמצע א"י ובית ק"ק אמצע ירושלים והשפע יורד לשם קודם הכל אפילו בזה"ז ואח"כ מתפשט משם לכל העולם וע"כ כיון שהשפע בא משם אפילו בזה"ז לכן גם בזה"ז מברכין על הארץ הטובה. זוה"ק פ' תרומה דזק"ן יעו"ש:

יב

יב) שם. הגה. ודברי הרא"ש הם עיקר. וכ"פ הלבוש. מיהו שכנה"ג בהגה"ט אות ד' כתב ומנהגינו כהרמב"ם ז"ל יעו"ש. וכ"כ היפ"ל אות ב' וכן הוא מנהג בני ספרד כהרמב"ם ז"ל:

יג

יג) [סעיף ג'] אם לא הזכיר וכו'. ואם לא אמר בה הודאה תחלה וסוף מחזירין אותו. כ"מ בטור. מ"א סק"ב. מיהו המאמ"ר אות ד' כתב דאין מחזירין אותו וכתב שכ"מ בש"ס ברכות מ"ט ע"א. ובהרמב"ם פ"ב מה"ב דאינו אלא מגונה ואם אמר א' מהם אפי' מגונה לא הוי יעו"ש. וחותם בה בא"י על הארץ ועל המזון טור. ואין זה חותם בשנים דה"פ ארעא דמפקא מזין ברכות מ"ט ע"א. ב"י ולבוש:

יד

יד) שם. ברית ותורה וכו'. היינו שלא אמר ברית ותורה וגם לא אמר על בריתך שחתמת בבשרנו ועל תורתך וכו' אבל אם אמר א' מהם פ"א ברית ותורה או בריתך שחתמת בבשרנו ועל תורתך וכו' יצא. ולהרא"ש אפי' לכתחלה די בפ"א כמ"ש בסעיף הקודם:

טו

טו) אם הגר רוצה לומר על שהוצאתנו מארץ מצרים יאמר ואם רוצה לשנות ואומר שהוצאת את ישראל ממצרים יאמר. אגרות הרמב"ם ז"ל סי' ט' כנה"ג בהגה"ט. עו"ת אות ג':

טז

טז) כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא י"ח. ברכות מ"ח ע"ב. הרמב"ם פ"ב מה"ב. טור בסי' זה ובסי' שאחריו. מאמ"ר אות ג' והא דהשמיט זה הש"ע כל שלא אמר ארץ חמדה וכו' לא יצא נראה משום דזה פשוט כיון שהוא שבח הארץ. וזהו עיקר הברכה כמ"ש וברכת על הארץ וכו':

יז

טוב) כתב בד"מ אות ג' י"ל בנוסח ברכה זו בכל עת ובכל שעה כי עתים הם קור וחום והמשנה טועה יעו"ש. וכ"כ מט"מ סימן שכ"א. מ"א סק"ב מיהו השכנה"ג בהגה"ט אות ו' כתב בנוסחא שלנו ליתא לא בכל עת ולא בכל שעה אלא כך היא גרסתנו שאתה זן ומפרנס אותנו על הכל וכו' יעו"ש. וכ"ה מנהג הספרדים כמ"ש השכנה"ג ואין עונין בה אמן כי אינה סוף ברכה רק שרגילין להפסיק בעל הנסים. מ"א שם. ור"ל קודם ועל הכל אין עונין אמן רק שרגילין להפסיק בעל הנסים כמ"ש לקמן בהגה ס"ד יעו"ש:

יח

חי) שם מחזירין אותו כן איתא בירושלמי ספ"ק דברכות וכ"ה דעת גדולי הפו' כמ"ש בב"י יעו"ש. מיהו הטור כתב דאחיו ר' יחיאל מסופק בהא דאמר לא יצא י"ח אי לעיכובא קאמר או למצוה והדעת נוטה דלמצוה קאמר עכ"ל. והביאו הברכ"י אות ב' יעו"ש ונ"מ לדידן אע"ג דק"ל כדעת גדולי הפו' והש"ע והכי איתא בהדיא בירושלמי מ"מ כשיארע עוד איזה צדדין עם זה שלא הזכיר כגון שלא שבע אי אשה או קטן או ספק הזכיר ספק לא הזכיר נראה דיש להקל. ואם אפשר יש לאכול עוד ואח"כ חוזר לברך כדי לצאת אליבא דכ"ע. ועיין לעיל אות א':

יט

יט) שם מחזירין אותו. ואם נזכר קודם שסיים הברכה חוזר לראש ברכת הארץ אבל אם נזכר אחר שסיים הברכה חוזר לראש ברכת הזן דכל בהמ"ז כברכה אחת חשובי בי"מ אות א' ועיין לקמן סימן קפ"ח אות ל':

כ

כ) שם הגה ונשים ועבדים לא יאמרו ברית וכו'. אבל הרב כמאירי בפסקיו כ"י כתב וז"ל אף הנשים אומרות ברית ותורה מדי דהוה אברכת הארץ אף שאין להם חלק בארץ שהרי בכלל ישראל הן ועל ישראל אומרות כך עכ"ל והביאו המחב"ר אות א' שע"ת אות ג' וכ"ה דעת מרן ז"ל בבד"ה דמצו למימר נשים ועבדים ברית ותורה יעו"ש ולפיכך השמיט זה ולא כתבו בש"ע. וכ"כ המחב"ר שם וכתב דכן המנהג שהנשים אומרות כאנשים עכ"ל. והביאו הזכ"ל אות ב' וכ"כ המ"א סק"ג דנוהגין הנשים לומר ברית ותורה יעו"ש. וכ"כ הרב יעבץ בס' עמודי שמים דרצ"ג ע"ב דגם הנשים ועבדים אומרות ברית ותורה וא"צ לדלג כלום יעו"ש. והב"ד הפתה"ד אות ג' וכתב וכן עיקר יעו"ש וכ"כ הר"ז אות ז' בי"מ אות ב':

כא

כא) [סעיף ד'] אם לא הזכיר בבונה ירושלם וכו'. מפני שאין לנו נחמה גמורה עד שתחזור מלכות בית דוד למקומה הרמב"ם פ"ב מה"ב ובשה"ל כתב הטעם לפי שארז"ל ביום שנחלק בית דוד כפרו בג' דברים בהקב"ה ובהמ"ק ומלכות בית דוד ואין נגאלין עד שיתוודו ויתבעו שלשתן יעו"ש והב"ד ב"י סימן פק"ח ולבוש שם ססע"י א':

כב

כב) שם מחזירין אותו ואם נזכר קודם סיום הברכה זו אומרה שם. ואם נזכר אחר שסיים ברכה זו חוזר לראש בהמ"ז. בי"מ אות ב':

כג

כג) שם הגה ואומרים על הנסים וכו'. קודם על הכל וכו' דהכי אסיקנא במס' שבת כ"ד ע"א בחנוכה א"צ להזכיר בבהמ"ז ואם בא להזכיר מזכיר בהודאה ע"כ ומביאו ב"י. והא דמזכיר בהודאה כתבו שם הטעם בתו' משום דעל הנסים הודאה היא ולא תפלה. וכ"כ הלבוש. והא"ר אות ז' כתב בשם הירושלמי משום דכל דבר שהיא לשעבר אומרו בברכה דלשעבר ודבר שהוא להבא אומרו בברכה שהוא להבא עכ"ד ועיין לקמן סימן פק"ח אות ט"ז:

כד

כד) שם בהגה. ואם לא אמרו אין מחזירין אותו. ואפילו נזכר תיכף כשחתם ברכת הודאה אין מחזירין אותו. ב"י. ועיין לקמן סי' תרפ"ב ס"א:

כה

כה) שם בהגה. ואומר הרחמן הוא יעשה לנו נסים וכו'. ואע"ג דמוכח בברכות שאין להתפלל שיעשה לו נס מ"מ. כיון שאומר בלשון רבים שפיר דמי. וגם יש לחלק דכגון ההיא דמלחמת חשמונאי שהנסים היו דרך טבע העולם לא יהיה תפלת שוא אבל צריך ליזהר מלהתפלל שיעשה לו נס היוצא מדרך טבע העולם ואין ראייה מעובדא דר"ח בן דוסא דרב גובריה וע"ד ותגזר אומר ויקם לך שע"ת:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---