כף החיים/אורח חיים/כח

כף החיים ‏ אורח חיים כח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה וכו'. פי' בכל שעה שנזכר מהם דמיד לאחר שיזכר מהם חייב למשמש בהם כדי שלא יגיע לידי היסח הדעת. ב"ח. מ"א סק"א ומחה"ש. א"ר אות א' עט"ז. פרמ"ג א"א אות א'. ר"ז אות ב'. ש"ץ דף מ' ע"ג. חס"ל אות א'. ועיין ער"ה אות א'. יפה ללב אות א'. ובאות שאח"ז:

ב

ב) שם שלא יסיח דעתו מהם. הנה בענין היסח הדעת לדעת הר' יונה והרא"ש והטור לא נקרא הסח הדעת ואסור אא"כ הוא עומד בשחוק וקלות ראש. כמ"ש בסי' מ"ד בטור וב"י יעו"ש. וכ"כ הב"ח שם בשם הנז' אלא שכתב וז"ל אבל מצוה מן המובחר שיהא דעתו תמיד על התפילין. ושלא יסיח דעתו מהם למשוך בשיחה בטלה ולהרהר במחשבות רעות שמטעם זה חייב אדם למשמש בהם כל שעה שלא יסיח דעתו מהן כדלעיל בסי' כ"ח ובסי' ל"ז עכ"ל. וכ"כ המ"א שם סק"ב. סו"ב בזה הסי' אות א', ר"ז אות א'. אמנם הרב שאגת ארי' סי' ט"ל כתב דכל היסח הדעת אסור והוכיח כן מדברי הרמב"ם והרמב"ן ז"ל וסיעתם וכתב וכן עיקר יעו"ש. וכ"כ האר"י ז"ל בשער הכוונות דרוש ה' דתפילין דאסור להסיח דעתו מהתפילין בכל רגע ואפי' בהיותו מתפלל רק כשהוא עוסק בתורה או מתפלל י"ח פטור יעו"ש. וכ"כ בפע"ח שער התפילין פ"י. עו"ת דף ל"ד ע"ב הנד"מ. נגיד ומצוה. מצ"ש. ועיין ער"ה אות נ'. ובשער הגלגולים הקדמה כ"ב דף כ"ב ע"א הביא מעשה נורא ע"ז שפעם אחת ראה האר"י ז"ל בעיניו לחכם אחד גדול מדור שלפנים ממנו כמה שנים שהגיע זמנו להעלותו עתה למחיצה יותר עליונה ממה שהיה בתחלה כי כפי ערך המעלה שמעלים אותו צריך שיזדכך יותר אפי' בדקדוקי מצות כחוט השערה ומכלל הדברים היה נענש על שהסיח דעתו מן התפילין באומרו יהר"מ שלא ניגע לריק ולא נילד לבהלה כמ"ש אחר קדושת ובא לציון גואל ולהיותו מכוין בתפילה ההיא הסיח דעתו מן התפילין ונענש ע"ז הדקדוק הקל ומה יעשה מי שאינו מכוין בתפילתו ולא בתפילין שעל ראשו עכ"ד והובא זה בפע"ח שם ובעו"ת שם. נגיד ומצוה שם. מצ"ש שם. א"ר שם, סו"ב אות א'. מחב"ר אות ב'. ש"ץ דף מ' ע"ג נו"ש אות ה'. חס"ל אות ב'. וכתב שם החס"ל ולענין גדר שלא להסיח דעתו מן התפילין ראיתי אנשי מעשה שהיו כותבין על כל דף בסידור התפילה כזה כוונת תפילין עכ"ל. וכ"כ כף החיים סי' יו"ד אות כ"ו דברי מנחם בסי' ל"ז אות ב'. ופשוט דלאו דוקא שצריך לכתוב בכל דף בסידור אלא אפי' אם כותב זה בחתיכת קלף או נייר ומניחה למעלה מדפי הסידור כדי שיראה אותה בכל רגע ויזכור די. וכ"כ בן א"ח פ' חיי שרה אות י"ז:

ג

ג) שם שלא יסיח דעתו מהם. המגיה ס"ת להכינו לצורך קריאת התורה בשבת בעוד התפילין עליו לאו שפיר עבד דעל כרחיה אסח דעתיה מתפילין כדי ליתן דעתו עיניו ולבו בהגהת הס"ת כתיקונו בחסרות ויתרות ודבוקים ונפרדים ולפעמים צריך לכתוב ולהגיה ול? ולתפור איזה יריעה וזימנין דמתרמי דפ' השבוע ארוכה או תהיין חוברות וכל זמן זה לא פלט מהיסח הדעת, פתח הדביר אות א'. ועי"ש שכתב דהגם דאין מקום לגעור בו שהרי ר"י והטור בסי' מ"ד לא חשבי הסח הדעת אלא כשהוא עומד בשחוק וק"ר אבל מתעסק במלאכתו ואומנתו ואין דעתו עליהם ממש אין זה נקרא הסה"ד וכ"כ בפשיטות ח"א כלל י"ד אות ט"ו מ"מ הירא את דבר ה' נכון לו ליזהר דכיון דאנן בדידן אין תפילין עלינו כל היום כבזמן התלמוד לפחות בשעה קלה נכון ליזהר מהסה"ד אפי' לא יהיה בשחוק וק"ר. ועוד הרי שאגת אריה סי' ט"ל אסר הסה"ד לגמרי. וכ"ש דרבינו האר"י ז"ל ומצת שמורים ז"ל החמירו מאד בזה וביארו דעושה פגם גדול עיין להא"ר בסי' זה דודאי כל בעל נפש יחמיר. ועוד עי"ש שהביא ראיה מדברי הב"ח סי' ל"ח ס"ז והפרמ"ג שם במש"ז אות ד' יעו"ש. והביאו כף החיים סי' יו"ד אות כ"ו וכתב דהדין עמו יעו"ש:

ד

ד) שם וימשמש בשל יד תחלה. כדי שלא לעבור על המצוה שהיא סמוכה לו למשמושו. ועוד שהיא קודמת בפסוק. לבוש. ואם מצאן שנשמטו שניהם ממקומן בלאו אין מעבירין צריך להחזיר ש"י תחילה מקרא והיו לטוטפות כ"ז בין עיניך יהיו לטוטפות. פרמ"ג א"א אות א'. ומ"ש וכשיאמר וקשרתם לאות וכו' כ"כ ג"כ לקמן סי' ס"א סעי' כ"ה. ועיין בדברינו לשם בס"ד אות ס"ו:

ה

ה) [סעיף ב'] תפילין ש"ר חולץ תחלה וכו'. וחולץ תש"ר אחר שמסיר הרצועה מהאצבע. מ"א סק"ב בשם גליא רזיא. א"ר אות ד'. פרמ"ג א"א אות ב'. יפה ללב אות ג', מיהו לדעת מהר"ש ויטאל ז"ל יסיר גם ב' או ג' כריכות מן הזרוע ואח"כ יסיר תש"ר. והוא שכתב בהגהתו לשער הכוו' סוף דרוש ה' דתפילין כדי להשוות דברי האר"י ז"ל לדברי הש"ע והוצרכתי להעתיקו מפני שחסר מן הדפוס אלא מ"כ בשער הכוו' כ"י ישן וז"ל ובאולי נוכל לומר כדי לתווך השלום ביניהם. אנו נוהגים להתיר הקשרים מעל האצבע הנקרא אמה כנודע וג"כ אנו מתירים ב' ג' קשרים אפי' מהזרוע ואז הוא כאלו הוסרנו התש"י ואח"כ אנו מסירים התש"ר ואח"כ אנו חוזרים להסיר תש"י לגמרי ועי"כ אנו עושים כב' הסברות כי כשהסיר כל הקשרים שבאצבע הוה ליה כאלו הוסרנו התש"י תחלה ואח"כ ש"ר כדברי הרב ז"ל ובהיותינו חולצין התש"ר ואח"כ חולצין לגמרי התש"י הוה ליה כדברי מהרי"ק ז"ל. וזה נלמד אמיתות הענין וכן נהגתי אני כל ימי וכמדומה לי שכך היה נוהג אבא מרי הרב ז"ל ותול"מ עכ"ל. וכ"כ המחב"ר סי' כ"ה אות יו"ד ובזה הסי' אות ד' בשם הנז' ש"ץ דף מ"ב ע"א. זכ"ל ח"א אות ת' קשל"ה. נו"ש אות ו'. חס"ל או' ג', כף החיים סי' יו"ד אות מ'. קיצור ש"ע סי' יו"ד אות ך' שע"ת סי' כ"ה אות י"ט. בן א"ח פ' חיי שרה אות ט'. וכתב שיש הכרח להכרחת מהרש"ו ז"ל משער הכוו' סוף נוסח התפלה דף נ"א ע"ד שכתב אחר שהיה מורי ז"ל מסיר תש"ר מעל ראשו וכו' ואח"כ מסיר תש"י וכו' יע"ש:

ו

ו) שם צריך לחלוץ תש"ר מעומד. וה"ה הכריכות של האצבע צריך לחלוץ מעומד. מ"א סק"ג. והטעם כתב מחה"ש כמו שצריך לעשות הכריכות מעומד. ועיין בדברינו לעיל סי' כ"ה אות ס"ח. וכ"כ ר"ז אות ד'. ש"ץ דף מ"ב ע"א. צפורן שמיר סי' ב' אות ז' וקשר גודל סי' ד' אות ד', וכתב ודלא כסו"ב סי' כ"ה אות יו"ד שכתב חולץ אותה הרציעה שעל האצבע מיושב יעו"ש. זכ"ל ח"ג אות ת' חס"ל שם. כף החיים שם. יפה ללב סי' כ"ה אות כ"ה. ומשמע שם בחס"ל ובכף החיים דגם הסרת ב' ג' כריכות מעל הזרוע שמסיר עם כריכות האצבע יהיה מעומד יעו"ש, ואע"ג דהכריכות שעל הזרוע עושין מיושב וא"כ צ"ל גם הסרתם מיושב כדרך הנחתם נראה דאין כ"כ קפידה בכריכות של הזרוע שיהיו דוקא מיושב ומ"ש האר"י ז"ל בשער הכוו' דרוש ה' דתפילין דהנחת תש"י צ"ל מיושב ולא מעומד הוא על עיקר ההנחה של תפילין שהיא הקשירה על הקבורת אבל אחר שקשר על הקבורת אין כ"כ הקפדה אם יעשה הכריכות של הזרוע מעומד וכמו שמצינו להאר"י ז"ל שהיה נזהר מאד שלא להוציא תש"ר מכיסן עד שיניח תש"י ויקשרנו למעלה במקום הקבורת ואח"כ לא היה חושש מלהוציאם אעפ"י שלא כרך עדיין הז' כריכות סביב זרועו כמ"ש בשער הכוו' שם אלמא עיקר ההנחה הוא הקשירה על הקבורת וא"כ כיון שאין כ"כ קפידה על כריכות הזרוע שיהיו דוקא מיושב גם בהסרתם אין קפידה שיהיו מיושב וע"כ השוו החס"ל וכף החיים ז"ל הסרת כריכות האצבע להסרת ב' ג' כריכות שעל הזרוע שיהיו כולם מעומד כדי שלא להטריח. ועיין בן א"ח פ' חיי שרה אות ט':

ז

ז) שם צריך לחלוץ תש"ר מעומד. אבל תש"י צריך לחלוץ אותו מיושב כמו שהניח אותו מיושב. שער הכוו' סוף דרוש ה' דתפילין. וכ"כ מ"א סק"ג. סו"ב אות ב'. מחב"ר סי' כ"ה אות יו"ד. ר"ז אות ד'. ש"ץ דף מ"ב ע"א ז"ל ח"א אות ת' חס"ל אות ג' וז"ל שער הכוו' בדף נ"א ע"ד יסיר תש"ר מעומד ויניחנה בכיס ואח"כ ישב ויסיר תש"י מיושב כמו שהוא בעת הנחה ויניחנה בכיס ואח"כ יסיר הטלית עכ"ל. ועיין לקמן אות ט'. ובזמן שיש לו הכרח דאינו יכול לקפלו תיכף ולהניחו בכיס כגון בר"ח שחולצו קודם תפלת מוסף ותיכף מתפלל מוסף עם הציבור יזהר שלא יניח הקציצה בהיפוך דהיינו צד המעברתא למעלה וגופו של בית למטה אלא יניחנו ביושר ותיכף יקפלנו אחר תפילת מוסף. בן א"ח פ' חיי שרה אות י"ט:

ח

ח) כתב בשל"ה שראה רבו שחלץ תש"ר ביד שמאל. והטעם שמראה שקשה עליו חליצתן מפני שמציתן כל היום אך מפני שאין לנו גוף נקי חולצין אחר התפילה ולכן חולץ בשמאל. מ"א שם. א"ר אות ד'. ועיין סי' ל"ז סעי' ב' וכ"כ סו"ב סי' כ"ה אות יו"ד. מחב"ר שם אות יו"ד. ש"ץ דף מ"ב ע"א. זכ"ל ח"א אות ת'. א"ז אות ה'. חס"ל אות ו'. כף החיים סי' י"ד אות מ'. קיצור ש"ע סי' יו"ד אות ך'. בן א"ח פ' חיי שרה אות יו"ד. וכן הטלית יחלוץ ביד שמאל מהאי טעמא. חס"ל שם. כף החיים שם בן א"ח שם. ואיטר יחלוץ בימין כל אדם וכותב בימין וכל מלאכתו בשמאל מיקרי איטר לענין זה לכ"ע וחילץ בימין של כל אדם. מחה"ש אות ג'. פרמ"ג א"א אות ג' פתחי עולם אות ד':

ט

ט) שם צריך לחליץ תש"ר מעומד. וכן הטלית צריך לחלוץ מעומד כמו שהניחו מעומד. עיין לעיל סי' ח' אות ד'. וכ"כ סו"ב באו' הנז"ל. מחב"ר שם. זכ"ל שם. ואין להסיר את הטלית כ"א לאחר חליצת התפילין כי כמו שהנחת הטלית קודם התפילין כך יהיה הטלית בראשך עד אחר שתסיר את התפילין. שער הכוו' סוף דרוש ה' דתפילין. וכ"כ סו"ב באות הנז"ל. מחב"ר שם זכ"ל שם. קיצור ש"ע שם. ואין להסיר התפילין כ"א אחר עלינו לשבח ועל כן נקוה לך. ש' הכוו' שם. ועיין לעיל סי' כ"ה אות פ"ח:

י

י) אין להניח הרציעות על הבתים, מ"א סק"ד בשם גליא רזיא. והטעם כתב מחה"ש מפני דהבתים קדושתן חמורה מהרצועות. ומ"ש מ"א בסוף סק"ד דברצועות כיון דאפשר להניחם על הצדדין אסור להניחם למעלה כתב פרמ"ג בא"א אות א' דלשיטתיה אזיל בסי' כ"ז אוח י"ד דתיתורא אין קדוש יותר מרצועות ומ"ש מור"ם שם דאין לכרוך הרצועה על התפילה וכו' הוא מפני כדי שיהא תלוי כמו תש"ר יעו"ש ועיין מחה"ש. לפי דברי האר"י ז"ל שכל אחת יש לה בחי' בפ"ע גם על המעברתא לא יניח כמש"ל סי' כ"ז אות ל"ז יעו"ש. ועיין באות שאח"ז:

יא

יא) מי שמנהגו ללביש רש"י ור"ת ביחד והוא כורכן יחד להניחם בכיס. יזהר שלא ישים הקציצה על מעברתא של השני אלא יניח הקציצות כולם על הרציעות זה אצל זה בן איש חי פ' חיי שרה אות ט"ו. ועיין לעיל סי' כ"ז אות מ"א.

יב

יב) יש נוהגים לכורכם ככנפים ע"ש כנפי יונה. מט"מ בשם ס' המוסר. מ"א שם. ר"ז אות ז. ש"ץ דף מ"ב ע"א. חס"ל אות ג'. שתילי זיתים אות ה':

יג

יג) לא יאחוז ברציעות ויגלול התפילין אלא יאחז בתפילין ויגלול הרציעות כמ"ש סי' קמ"ז סעי' ה'. מ"א שם ר"ז הם. ש"ץ שם. שתילי זיתים שם. וכן כשפותח התפילין יאחז בבתים ולא ברציעות. פרמ"ג א"א אות ג' פתחי עולם בסוף הסי' וכן כשכורכין החוע שבפי הכיס שבו מונחין הטלית והתפילין יש ליזהר כל מאי דאפשר שלא יגלול הכיס סביב החוט אלא החוט סביב הכיס לכבוד התפילין וכן שמעתי שגדול א' ז"ל מיחה ע"ז וכ"ש בחוט שסביב כיס של תפילין עצמן והמדקדק להרגיל עצמו בכך לא יקשה לי הדבר. וק"ו שלא יפה עושים כשפותחין כיס התפילין שאוחזין החוט לצד מעלה והכיס נתלית באויר וננערת ונפתחת מאליה דאין זה כבוד התפילין כמובן. פתח הדביר בהשמטות דף רי"ח רע"ב. והביאו כף החיים סי' יו"ד אות מ"א וכתב דדבריו חיים וקיימים נאמנים ונחמדים. וכ"כ בן א"ח פ' חיי שרה אות י"ד. ועיין לעיל סי' כ"ה אות ל"א:

יד

יד) שם ויניח בתיק ש"ר ועליו ש"י וכו' כתב הב"ח דלא יעשה שני תיקים אחד לשל יד ואחד לשל ראש ויכתוב ע"ז יד וע"ז ראש דאתי למיטעי להחליף של יד בשל ראש אלא יעשה תיק אחד ארוך וצר וישים זה על זה דלא אתי טעות עכ"ל. ור"ל דיניח תש"ר בשולי הכיס ותש"י למעלה אצלו בראש הכים כדי כשיבא להניחם יפגע בשל יד תחלה אבל לא זה על זה ממש דתש"ר קדושתו חמורה משל יד כמ"ש סי' מ"ב. ועיין מ"א סק"ד. ופסקי תוספות במנחות כתבו וז"ל אם יש בתיק כדי להחזיק שניהם זה בצד זה יניח תחילה ש"ר ואח"כ יניח של יד אצלו עכ"ל. והב"ד הב"ח. וכתב המ"א שם דהכי נהיגי עלמא להניחם זה אצל זה. וכ"כ הברכ"י אות א'. וכ"כ סו"ב סי' כ"ה אות יו"ד והב"ד המחב"ר שם אות יו"ד. ויניחם בכיס זה אצל זה פנים בפנים. יד אהרן בהגה"ט בזה הסי' זכ"ל ח"א אות ת'. חס"ל אות ד'. קיצור ש"ע סי' יו"ד אות כ"א וכדי שלא יבא ליקח התש"ר תחלה ויהא מעביר על המצות ירגיל עצמו תמיד להניח תש"י בשמאל הכיס ולא יחליף בשום זמן ליתן בימין הכיס או בימין הכיס ולא יחליף בשום זמן ליתן בשמאל הכיס והרגל נעשה טבע וממילא לא יבא ליקח התש"ר תחלה. ועיין מש"ל סי' כ"ה אות ו'. ועיין קול יעקב סי' מ"ב אות ל':

טו

טו) גם יזהר בכיס החיצון שבו מונח הטלית וכיס התפילין שלא יניח הטלית והסידור למעלה על התפילין מפני שקדושת התפילין חמורה מקדושת הציצית והסידור אלא יניח התפילין מן הצד ונמוך מן הטלית בכדי שיפגע בטלית תחילה ולא יהא מעביר על המצות וגם לא יהא הטלית למעלה על התפילין. עיין ש"ץ דף מ"ב ע"ג והביאו שע"ת בסי' מ' אות ג' וחס"ל שם אות ח' ובדברינו לעיל סי' כ"ה אות ק"א:

טז

טז) תיק תפילין שעענז אסור. כמו מטפחת ספרים ביו"ד סי' ש"א סעי' ט'. פרמ"ג א"א בסוף הסי' פתחי עולם סוף הסי' וה"ה כיס הטלית לפי דבריו אסור:

יז

טוב) כתב בס' חסידים סי' קכ"ט. כבד את ה' מהונך אתה קונה ארגז לשמור כסף וזהב יותר יש לך לקנות ארגז נאה להצניע ספריך ותפילין עכ"ל. ומזה כתב היפה ללב ז"ל אות ד'. מי שחננו ה' בעושר יעשה התיק של כסף או זהב יעו"ש:

יח

חי) [סעיף ג'] מנהג החכמים לנשק התפילין וכו'. היינו בשעת שמוציאן מן הכיס ובשעת שמכניסן להצניען בכיסן. וכל אדם יעשה זאת לחבב את המצוה כי חבוב מצוה מצוה. ואין בו משום יוהרא ותע"ב. חס"ל אות ה'. יפה ללב ח"ג אות א':

יט

יט) כשחולץ תפילין טוב שהוא בעצמו יקפלם ויניחם בכיס לחיבוב מצוה ולא כאותם שנותנים התפילין לשמש שלהם לקפלו ודוגמא לזה מצינו דארז"ל גבי ס"ת הגולל נוטל שכר כנגד כלם. בן א"ח פ' חיי שרה אות י"ט:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---