מחצית השקל/אורח חיים/כח

מחצית השקל ‏ אורח חיים כח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ס"ק א) בכל כו' שנזכר בהם כו' (ב"ח) וראייתו כתב דהא ילפינן מציץ שאין בו אלא שם א' אמרה תורה והיה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהן כמה שמות עאכ"ו. א"כ מהאי ילפותא לא שמעי' כ"א שלא יסיח דעתו מהן אבל שימשמש בהן לא שמעינן ועוד וכי כל שעה שיהיו התפילין עליו לא יסיר ידו מתפל' של יד וש"ר אתמהה אע"כ צ"ל בכל שעה שנזכר כו':

שלא ישכחם ויסיח דעתו מהן ואם לא נזכר בהן מ"מ זה לא מיקרי היסח הדעת וכמ"ש מ"א סי' מ"ד ס"ק ב' ע"ש:

(ג) (ס"ק ג) מעומד וה"ה הכריכו' של אצבע צ"ל מעומד כמו שצריך לעשות בשעת כריכות שצריך לעמוד וכמ"ש סי' כ"ה ס"ק י"ח:

ולכן חולק בשמאל דבשמאל א"א למהר החליצה כמו בימין וא"כ באיטר יחלוץ בימין כל אדם ובזה תלוי ודאי לכ"ע אי עוש' כל מלאכתו בשמאל מקרי איטר אף שכותב בימין מ"מ כיון שעושה כל מלאכתו בשמאל אם יחלוץ בשמאל יעשה החליצה במהירות:

ועמ"ש סי' קכ"ג לענין הפסיעות שכשפוסע לאחריו בסוף תפלת י"ח מה"ט יפסע ברגל של שמאל תחלה:

(ד) (ס"ק ד) בתיק כו' כמ"ש בי"ד דאסור להניח נביאים ע"ג תורה מה"ט הואיל ותורה קדושתה חמורה מנביאים:

אבל בד"א לא קפדי' אע"ג דא' קדוש קצת יותר מחבירו כיון דאין קדושת' מרובה הרבה מחבירו דאין קדושתן שוה וכמ"ש ר"ס קנ"ג ע"ש במ"א בשם הר"ן דדברי הנביאים מקרי דברי קבלה שקבלו מפי הגבורה ע"י נבואה וכתובים מקרי דברי קדושה הואיל ונאמרו ברוח הקודש לכן דברי הנביאים יותר קדושים מכתובים:

ונהגו לסמן כו' ר"ל כשעושים שני כיסים זה אצל זה א' לש"ר וא' לש"י:

נהגו כו' ע"ש כ"י ר"ל ע"פ עובדא שהובא בשבת דמ"ט דאלישע בעל כנפים מצד הסכנה כשפגע בו סרדיוט א"ל אלישע שאין לו תפילין אלא כנפי יונה ונעש' נס ונדמה לו לגוי כאלו הם כנפי יונה ומסיק הש"ס דמה"ט אמר כנפי יונה משום שישראל נמשלו ליונה והמצות מגינות על ישראל כמו הכנפים ליונה וא"כ לא הוציא שקר גמור מפיו:

ואין להניח כו' על הבתים דהבתים קדושתן חמורה מהרצועות:

מ"ד אמטפחת כו' וה"ט דמטפחת היה שומר לתורה וכדמסיק אח"ז:

בב"ב. פ"ק סוף דף י"ג ע"ב:

גולל מתחלתו כו' ר"ל שמתחיל לגלול מבראשית ברא דהיינו תורה ועי"ז התורה בפנים ונביאים ע"ג התורה:

דגנאי כו' ר"ל דאי יעשה איפכא שיתחיל לגלול מנביאים ויהיו הנביאים מבפנים והתורה ע"ג:

מיכרך היכי כרכי' ר"ל שבא הש"ס ליתן טעם אהא דקתני בברייתא דמותר להניח תורה ע"ג תורה וחומשים היינו שנכתב כדין ס"ת אלא שלא נכתב כ"א חומש א' לבד מחמשה חומשי תורה ע"ג חומשין:

ה"נ כיון דל"א כו' וצ"ל דזה מקרי לא אפשר דא"א ליזהר כ"כ גם עכ"פ קדושתן שוה:

דגבי כריכה נעשה א' שומר לחבירו משא"כ כשא' מונח על חבירו תורה ע"ג תורה או חומשים ע"ג חומשים דאין א' נעשה שומר לחבירו וא"כ י"ל אע"ג דלא אפשר לא הותר לנוח א' על חבירו דאיכ' בזיון לתחתון:

ולישנא דקא' כו' ר"ל דאין לפ' דהכי דייק הש"ס מכריך היכי כרכי' דהאיכ' בזיון לעליון דנעשה שומר לתחתון אע"כ משום דלא אפשר שרי ה"ה דמותר להניח תורה ע"ג תורה כו' דלא הוי שומר וא"כ איכא בזיון לתחתון מ"מ משום דלא אפשר שרי וע"ז כ' מ"א דל' הש"ס אינו משמע כן מדקא' הא קיתיב כו' משמע דעיקר ההקפדה כו' ובעי להוכיח כמו שמותר לכרוך אע"ג דמונח על התחתון ואיכ' בזיון לתחתון אפ"ה משום דלא אפשר שרי וה"ה הכא בתורה ע"ג תורה כו' וא"כ מוכח דלית' לסברת התו' דנעשה שומר וא"כ אין היתר להניח הרצועות ע"ג הבתים:

וא"ל דבהנחה כו' והיינו כמ"ש רשב"א:

אבל כו' והוא כסברת התוס' דלעיל דיותר קפדי' אשומר כו' ר"ל דזה יותר בזיון מה שיהי' שומר לדבר אחר מבזיון שיהיה חבירו מונח עליו והוא יהיה התחתון ולכן עדיף כשדבוק תנ"ך בכרך א' שיהיה נגלל מתחלתו לסופו ויהי' הנביאי' שומר לתורה מה שיגלל מסופו לתחלתו ויהיה התורה שומר לנביאים. ואף דעכשיו כשגולל מתחלתו לסופו התורה למטה ונביאים עליו:

ובגמר' דמגלה כו' היינו קושית מ"א דלעיל ה"פ הא קיתיב כו' ר"ל מה שלעיל לא היה נראה למ"א כן דלישנא דהש"ס לא משמע כן כמ"ש לעיל מ"מ ע"צ הדוחק הוצרך לפרש כן דהש"ס יליף בק"ו הא קיתיב דפא כו' ונעשה העליון שומר ואיכא בזיון לעליון ולזה יש יותר לחוש כמ"ש מ"א ואפ"ה היכי דלא אפשר מותר כ"ש דמותר להניח תורה ע"ג תורה דבזיון זה הוא לתורה התחתונה שאינו כ"כ גדול כ"ש שיש להתיר במקום דלא אפשר. ומ"מ נ"ל דברצוע' כיון דאפש' להניח על הצדדים אסור כו' אע"ג דמגמרא הנ"ל לא מוכח דהיכי דאפשר אסור אלא היכי דקדושתן שוה אבל כשאחת קדושתה קלה מחבירו י"ל אפילו היכי דאפשר רשאי להניח הקדושה קלה למעלה שתהיה שומר לקדושה חמורה מ"מ כ' מ"א כן מסברא דנפשיה דסברת נעשה שומר לחבירו לא ברירא ליה כ"ה כמ"ש תחלה לכן היכא דאפשר לא רצה להתיר אפילו שתהיה קדושה קלה שומר לקדושה חמורה אולם מדנקט מ"א אפשר להניחן על הצדדים וכן מ"ש תחלה בשם גליא רזיא ואין להניח הרצועות על הבתים משמע דעיקר הקפידא על הבתים שקדושתן חמורה הרבה אבל מן הצדדי' דהיינו על התיתורא אף דקדוש יותר מרצועות וכמ"ש ט"ז לעיל ס"ק ט' מ"מ יש לומר דמותר להניח הרצועות על התיתורא:

לא יאחוז כו' סי' קמ"ז שכתב מוטב תגלל המטפחת סביב הספר תורה ולא יאחוז המפה בידו ויגלול הספר תורה סביב דאיכא בזיון לס"ת:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.