כסף משנה/מתנות עניים/ח
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
הצדקה הרי היא בכלל הנדרים וכו'. בפירקא קמא דראש השנה (דף ו').
ומה שכתב ואם התנה וכו'. וכן אם התנה וכו':
ב[עריכה]
המתפיס בצדקה חייב כשאר הנדרים וכו'. פ"ק דנדרים (דף ז') בעיא דאיפשיטא באת"ל כדעת רבינו:
ג[עריכה]
הנודר צדקה ולא ידע כמה נדר וכו'. נלמד ממתני' פרק בתרא דמנחות (דף ק"ה):
ד[עריכה]
אחד האומר סלע זו צדקה וכו' עד אסור לשנותו. פירקא קמא דערכין (דף ו'):
ואם רצו הגבאים לצרף וכו'. פירקא קמא דבבא דבתרא (דף ח' ע"ב):
ה[עריכה]
היה לעניים הנאה וכו'. פ"ק דערכין והביאו הרי"ף פרק ד' וה':
ז[עריכה]
(ו-ז) מי שהתנדב מנורה וכו' עד ומכרוהו לעצמם. שם ובירושלמי פרק קמא דשקלים:
ח[עריכה]
עכו"ם שהתנדב לבדק הבית וכו'. פרק קמא דערכין (דף ו':) תני חדא עכו"ם שהתנדב נדבה לבדק הבית מקבלים ממנו ותניא אידך אין מקבלים א"ר אילא א"ר יוחנן ל"ק הא בתחלה הא בסוף דאמר רב אסי א"ר יוחנן בתחלה אפי' מים ומלח אין מקבלים מהם בסוף דבר המסויים אין מקבלים דבר שאינו מסויים מקבלים. ופירש"י דבר המסויים שנראה בעין אין מקבלין מהם דגנאי הוא ועוד שמתפארים בו. ורבינו מפרש שמ"ש הא בתחלה הא בסוף היינו לומר הא בתחלה הא בדיעבד ורש"י פירש בע"א.
ומ"ש אבל לבית הכנסת מקבלים מהם לכתחלה וכו' שם (דף ו') עכו"ם שהתנדב קורה ושם כתוב עליה בודקין אותו אם אמר כדעת ישראל הפרשתיה יגוד וישתמש במותר ואם לאו טעונה גניזה חיישינן שמא בלבו לשמים ומסיק דה"ה אע"ג דאין שם כתוב עליה בעיא גניזה והא קמ"ל דאע"ג דשם כתוב עליה יגוד וישתמש במותר ופירש"י טעונה גניזה ואסורה בהנאה דחיישינן שמא בלבו לשמים לשם הקדש הילכך יגנז ובזמן הזה עסקינן דהקדש אסור בהנאה וכו'. יגוד יחתוך מקום השם ויגנוז החתיכה וישתמש במותר ויבננו בבית הכנסת עכ"ל. ונראה מדברי רבינו דכי תניא וישתמש במותר וישתמש לבנותה בבהכ"נ קאמר:
ואין מקבלים מהם לחומת ירושלים וכו'. פרק קמא דשקלים בירושלמי:
ט[עריכה]
אסור לישראל וכו'. בפרק זה בורר (סנהדרין דף כ"ו:):
ומלך או שר וכו'. בפירקא קמא דבבא בתרא (דף י'):
י[עריכה]
פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים וכו'. ואין לך מצוה רבה כפדיון שבויים. שם (דף ח'):
יא[עריכה]
אנשי העיר שגבו וכו'. שם (דף ג':) אמר רב חסדא לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי וכו' אמר ליה רבינא לרב אשי גבי זוזי ומחתי מאי אמר ליה דילמא מתרמי להו פדיון שבויים ויהבי להו (רמי ליבני) שריגי ליבני והדרי הודרי וכו' א"ל דילמא דמתרמי להו פדיון שבויים מזבני ויהבי להו א"ה אפילו בנו נמי א"ל דירתיה דאינשי לא מזבני:
יד[עריכה]
(יב-יד) אין פודין את השבויים וכו' עד אסור לפדות. בפ' השולח (גיטין דף מ"ה). ופסק כלישנא דלא ליגררו ולייתו וכן פסק הרי"ף:
טו[עריכה]
האשה קודמת לאיש וכו' עד לפי שאין דרכו בכך. בסוף הוריות (דף י"ג):
טז[עריכה]
יתום ויתומה וכו'. בפ' מציאת האשה (כתובות דף ס"ז):
יח[עריכה]
(יז-יח) היו לפנינו עניים הרבה וכו' עד ת"ח קודם. משנה בסוף הוריות (דף י"ג).
ומ"ש וכל הגדול בחכמה וכו'. ומ"ש ואם היה אחד מהם רבו או אביו כו':
מהדורה זמנית - הבהרה הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |