כסף משנה/מעשה הקרבנות/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כסף משנהTriangleArrow-Left.png מעשה הקרבנות TriangleArrow-Left.png ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
מקורי הרמב"ם לרש"ש
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

מצות עשה לעשות כל האשמות וכו' כמו שביארנו. בפרק ה' מהלכות אלו.

ומ"ש ואם רצה להוליכם בכלי מוליך. נתבאר ברפ"ז.

ומ"ש ושאר בשרם נאכל לזכרי כהונה בעזרה כחטאת. משנה בפ' איזהו מקומן (זבחים דף נ"ד:):

ב[עריכה]

אשם מצורע יש בקבלת דמו שינוי כמו שיתבאר בהלכות מחוסרי כפרה. בפרק ד':

ד[עריכה]

וכיצד מעשה שלמי צבור שוחט וזורק הדם כמו שביארנו. בפרק חמישי.

ומה שכתב והשאר נאכל לזכרי כהונה בעזרה כחטאת וכאשם. משנה בפרק איזהו מקומן (זבחים דף נ"ג).

ומה שכתב כמו שביארנו. הוא בפרק א':

ו[עריכה]

וכיצד מעשה שלשתן וכו' ומפריש החזה ושוק הימין ונותן האימורים עם החזה והשוק על ידי הבעלים וכהן מניח ידו תחת ידי הבעלים ומניף הכל לפני ה' במזרח. בפרק כל המנחות (מנחות דף ס"א ס"ב:) יליף לה מקראי.

ומה שכתב וכן כל הטעון תנופה במזרח מניפין אותו. משנה שם (דף ס"א) תנופה היתה במזרח ופירש רש"י תנופה במזרח כלומר אפילו במזרחו של מזבח יכול להניף וכל שכן במערבו שקרוב יותר להיכל עכ"ל. ואין כן דעת רבינו. ובגמרא והניף לפני ה' במזרח והא אמרת לפני ה' יכול במערב אמרי ה"מ מנחה דאיקרי חטאת וחטאת טעונה יסוד וקרן דרומית מזרחית לא היה לו יסוד אבל הכא לפני ה' קרינן ביה ופירש רש"י לפי דרכו ולישנא דלפני ה' קרינן ביה כוותיה משמע אבל רבינו מפרש דלא אמרי במערב אלא במנחה אבל בתנופה מזרח בעינן. ותמיהא לי על דברי רבינו דלפני ה' טפי משמע במערב מבמזרח והיכי אפשר לומר דדוקא במזרח וצריך עיון:

ז[עריכה]

ומ"ש וכיצד הוא מניף מוליך ומביא מעלה ומוריד. שם במשנה:

ואם היה הקרבן תודה וכו'. משנה בפ' התודה (מנחות דף ע"ז:).

ומ"ש נותן את החלבים על ידי הבעלים וכו'. ברייתא בפ' כל המנחות באות (ס"ב) מניח אימורים על פיסת היד וחזה ושוק עליהם וכ"מ שיש לחם הלחם מלמעלה. ומשמע לרבינו דאימורים דקתני לא כל האימורים אלא החלבים בלבד דהא מקרא דעל אשי החלבים יליף לה:

ט[עריכה]

היה הקרבן איל נזיר וכו'. בפרק שני דמדות שנינו שבעזרת הנשים היתה לשכת הנזירים ששם הנזירים מבשלים שלמיהם.

ומ"ש ולוקח הכהן הזרוע בשלה מן האיל. מדסתם רבינו דבריו משמע ששאר האיל היה מבשל כשהזרוע מחובר בו ופלוגתא היא בפרק גיד הנשה (חולין דף צ"ח) ופסק רבינו כלישנא קמא משום דאתי כפשטיה דקרא. ונראה שרבינו מפרש כפירוש התוס' שפירשו דלת"ק מבשלו כשהזרוע מחובר בו ופסק כוותיה.

ומ"ש עם אחד מעשרה מן הלחם הבא עמו. בפ' התודה (מנחות דף ע"ח) שנינו נזירות היתה באה שתי ידות כמצה שבתודה חלות ורקיקין ואין בה רבוכה ובכל מין במצה שבתודה היו עשר חלות כמו ששנינו שם נמצא שהיה בנזיר י' חלות וי' רקיקין וכתיב ולקח הכהן את הזרוע וכו' וחלת מצה אחת ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר.

ומה שכתב עם החזה והשוק דכתיב והניף אותם הכהן תנופה לפני ה' קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה.

ומ"ש והאימורים ומניח הכל על ידי הנזיר וכו'. נלמד ממה שנאמר בפירוש זבח שלמים בפרשת צו ונתבאר לעיל בסמוך:

י[עריכה]

אי זהו חזה כל הרואה את הקרקע למעלה עד הצואר וכו'. ברייתא בר"פ אלו טרפות (חולין דף מ"ה).

ומ"ש ואי זהו זרוע מן הפרק של ארכובה וכו'. משנה ס"פ הזרוע (חולין דף קל"ד).

ומ"ש והזרוע האמורה היא הזרוע של ימין. ברייתא שם.

ומ"ש ושכנגדה ברגל הוא שוק האמור בכל מקום. שם במשנה:

יא[עריכה]

ואין הכהנים זוכין בחזה ושוק אלא לאחר הקטר אימורים. ברייתא בר"פ תמיד נשחט (פסחים נ"ט:) יכול יהיו כהנים רשאים בחזה ושוק קודם הקטרת אימורים תלמוד לומר והקטיר הכהן את החלב המזבחה והדר והיה החזה לאהרן ולבניו:

יב[עריכה]

וכן הלחם שמניף בתודה ובאיל נזיר וכו'. משנה פרק התודה (דף ע"ד:):

והלחם שמניף עם החזה ושוק וכו'. פשוט הוא:

יג[עריכה]

הלחם המורם מן התודה וכו'. בפ' התודה (מנחות דף ע"ז:) בעיא דלא איפשיטא ופסק בה לקולא לענין מיתה וחומש. ומן הדין לא היה לרבינו לכתוב פטורו ממיתה דהא מיתה בידי שמים הוא וקמי שמיא גליא ומיפשטא בעיא אלא שנגרר אחר לשון הבעיא.

ועל מ"ש ואינו מדמע כתרומה יש לתמוה דכיון דספיקא הוא ה"ל למיפסק לחומרא:

וכתב הר"י קורקוס ז"ל ואפשר שבתערובת המותר מן התודה קאמר כי שיעורה מדרבנן הוא לדעת הרב כמו שנתבאר במקומו הילכך אזלינן לקולא אבל בספק תודה ודאי דלחומרא וזהו כוונת רבינו במ"ש אינו מדמע כתרומה עכ"ל:

יד[עריכה]

היה בעל התודה כהן וכו':

טו[עריכה]

שנים שהביאו שלמים בשותפות וכו'. משנה בס"פ שתי מדות (מנחות דף צ"ג:):

טז[עריכה]

היתה אשה בעלת הקרבן אינה מניפה וכו' והאשה כהן מניף על ידה. בפרק כל המנחות (דף ס"ח:).

ומה שכתב ולעולם אין אשה מניפה אלא הסוטה והנזירה בלבד. משנה בפרק קמא דקידושין (דף ל"ו).

ומה שכתב ותנופה קודמת להגשה וכו'. משנה פרק כל המנחות (מנחות דף ס"א):

יז[עריכה]

כיצד הוא הלחם שמביא עם התודה וכו'. משנה בר"פ התודה (מנחות דף ע"ו ע"ז):

יח[עריכה]

ומ"ש וכיצד מחמצן מביא שאור כדי חמוצן ונותנו לתוך המדה וכו'. בר"פ כל המנחות (מנחות דף נ"ב) במשנה פלוגתא דר"מ ורבי יהודה ופסק כרבי יהודה.

ומ"ש והרי הוא מודד עשרון עשרון שלימים. משנה ר"פ שתי מדות (מנחות דף פ"ז) עשרון מה היה משמש. בו היה מודד לכל המנחות לא היה מודד לא בשל שלשה לפר ולא בשל שנים לאיל אלא מודדן עשרונות.

ומ"ש והעשרה עשרונים של מצה עושה מהם שלשים חלות שוות עשר חלות מכל מין עשר חלות מאפה תנור ועשר חלות רקיקין ועשר חלות מורבכת. משנה בפרק התודה (מנחות דף ע"ז):

כ[עריכה]

(יט-כ) וכיצד היא המורבכת וכו'. בת"כ מורבכת מלמד שנעשית ברותחין כל צרכה.

ומ"ש ואופה אותה מעט ואחר כך קולה אותה בשמן. יתבאר בפרק י"ג גבי חביתי כ"ג:

וכמה שמן הוא עושה וכו' עד לרקיקין. משנה וברייתא בפ' שתי מדות (מנחות דף פ"ח פ"ט):

כא[עריכה]

ומ"ש החלות לותת הסלת שלהן בשמינית של שמן וכו'. משנה פ' אלו מנחות (מנחות דף ע"ד:) החלות טעונות בלילה והרקיקין משיחה:

והכהן נוטל מן הכל ארבע חלות וכו'. משנה בפ' התודה (מנחות דף ע"ז:):

כב[עריכה]

ולחמי תודה שאפה אותן ד' חלות יצא. מימרא דשמואל בסוף אלו מנחות (מנחות דף ע"ו) ואע"ג דאמרי' התם דרב הונא פליג פסק רבינו כשמואל.

ומ"ש והוא שיפריש החלה שלהן אחת מכל קרבן כשהם בצק. שם.

ומ"ש שאין מפרישין פרוסה וכו'. משנה בפ' התודה (מנחות דף ע"ז:):

כג[עריכה]

וכיצד הוא הלחם הבא עם איל נזיר וכו'. משנה בפרק התודה (מנחות דף ע"ח).

ומ"ש רקיקין משוחין בשמן ועשר חלות לותת הסלת שלהן בשמן. מפורש בתורה.

ומ"ש והכל מאפה תנור. מפורש בפ' ויקרא שהחלות והרקיקין הם מאפה תנור.

ומ"ש ושמן שלהן רביעית. משנה בפרק שתי מדות (מנחות דף פ"ח).

ומ"ש ושיעור זה הלמ"מ. פרק ג' מינים (נזיר דף ל"ח) ופ' שתי מדות (פ"ט).

ומ"ש והכהן לוקח שתי חלות אחת מכל מין. מפורש בתורה:

כד[עריכה]

שני מיני לחם שבנזיר וכו'. משנה בפ' הקומץ רבה (מנחות דף כ"ז).

ומ"ש ומעשה הלחם של שניהם חוץ לעזרה:

כה[עריכה]

כיצד מעשה הבכור והמעשר והפסח וכו' עד סוף הפרק. משנה בפרק איזהו מקומן (זבחים דף נ"ו:):

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף