אור שמח/מעשה הקרבנות/ט

אור שמח ‏ מעשה הקרבנות ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ו

ואח"כ מנתח את הבשר כו'.

נ"ב פרק התודה (דף ע"ז) אר"ח אמר אבימי שלא ינתח בשר עד שיוציא אימורין:

ח

ושתי הכליות כו'.

נ"ב תו"כ צו פרק ט"ז הלכה ג' מפורש שם עיי"ש דלא כהכס"מ:

יא

ואין הכהנים זוכין בחזה ושוק אלא לאחר הקטר האימורין.

והוא הדין חלק הבעלים כמוש"כ רבינו פי"ח מפסוהמ"ק והאימורים מתירין את הבשר לאדם וכ"כ המשל"מ, ואם נטמאו האימורים או שאבדו אוכל הבשר כמו דתניא פסחים (דף נ"ט). ורבינו רמז לזה בפ"א מפסוהמ"ק הל"ג וכן אימורי קדשים קלים שיצאו כו' והם בחוץ לא נפסל הזבח, משמע דהבשר נאכל אם כי האימורים נפסלים ביוצא יעו"ש. ובגמ' אמרו דחטאת וכיו"ב שמעלה ומלינה בראשו של מזבח למ"ד דאין לינה מועלת בראש המזבח כיון דאם ימתין עד למחר יפסלו הבשר בלינה לכן מותרין לאכול כאילו ליתנהו לאימורים יעו"ש. אמנם רבנן בתוס' הכריחו משמועה דביצה (דף כ') דהיכי דשחט נדרים ונדבות ביו"ט מותרין הבשר באכילה קודם הקטרת אימורין הואיל וא"א להקטיר ביו"ט חלבי חול יעו"ש [וכן בתוס' מנחות (דף מ"ח) ד"ה חטוא בשבת דכתבו דיזרוק הדם כדי לאכול חי יעו"ש], וזה תימא כיון דיכול להקטיר האימורין לערב ולאכול הבשר איך יהיו מותרין לאכול קודם ההקטרה. ונראה בכוונתם דלרבא שם דסבר דמותר לזרוק הדם עבור לאכול בשר ולא עבור הקטרת אימורים וכי נאבד בשר לא יזרוק הדם א"כ כי איתנהו לבשר ולאימורים ותאמר שאסור בשר באכילה עד שיקטיר האימורים לערב הלא אז אין הבשר נאכל ביום טוב רק לערב בחול ותו יהא אסור לזרוק הדם אע"ג דהוא רק שבות מכל מקום לא התירו חכמים שבות דזריקה רק עבור צורך אוכל נפש דיו"ט לרבא, וכיון דלא יזרוק הדם א"כ לא יהיו האימורים ראויים להקטיר לערב דיופסל הדם בשקיעת החמה ותו יופסל כל הזבח לכן כיון דבכה"ג לא יהא מותרים להקטירן לאימורים תו לא מעכבי אימורים לבשר ומותר בשר לאכול קודם הקטרת אימורים ותו יהא מותר לזרוק הדם ביום מפני שיאכל הבשר ביום טוב והוי צורך אוכל נפש דיו"ט ולא גזרו על שבות דיו"ט וכיון שיוזרק הדם תו יאכל הבשר ביו"ט ויוקטר אימורים לערב כי הקטרת חלבי חול אסור מן התורה, ואע"ג דלא יהא אסור בהקטרת אימורים רק משום שבות דזריקת דם בכ"ז לא מעכב כמו נטמאו האימורים דלדידן דקיי"ל ציץ מרצה על העולין מן התורה בני הקטרה נינהו, בכ"ז כיון דמדרבנן אסור להקטירם לא מעכבי כמוש"כ תוס' פסחים שם, התבונן בזה ורבינו קצר בכ"ז:

יד

היה בעל התודה כהן כו'.

נ"ב פרק התכלת (דף מ"ו) אטו תודה ולחמה מי לא מינדבי כהנים כו' ועיין בפתיחה לפירוש המשנה במנחות תוך ד"ה וחלק ה"ג יעו"ש באורך:

יט

וזהו [הריבוך] האמור בכ"מ.

נ"ב כצ"ל, ויעוין פירוש המשנה מנחות פ"ט מ"ג:

כא

והרקיקין מושחן (בשמנים) [בשמינית] שלהן אחר אפייתן.

נ"ב פרק אלו מנחות נקמצות (דף ע"ה) שאי אפשר לבוללן כשהן חלות, מוכח דמשיחה דאפשר הוא כשהן רקיקין:

כד

שני מיני לחם שבנזיר וארבעה מיני לחם שבתודה כו' ומעשה הלחם של שניהן חוץ לעזרה.

מפורש במשניות חלה פרק א' ופסחים פרק כל שעה חלות תודה ורקיקי נזיר עשאן לעצמו כו' עשאן למכור בשוק הרי דנמכרין בשוק לחייבי תודות ורקיקי נזיר ויעוי' פרק כ"ש דפריך ותפ"ל דהוי מצה עשירה כו' מפורש דנמשחין הן ונבללין בחוץ ודברי רש"י פסחים ל"ז ע"א ד"ה בתנור חם כו' היו מסיקין תנור של מקדש ולחמי תודה כו' אינו מדוקדק ובביצה פרש"י מדוקדק יעו"ש דמעשיהן היו בחוץ כמוש"נ.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.