יש סדר למשנה/שבת/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יש סדר למשנה ‏ שבת ג

ו

הר"ב ד"ה אין נותנין וכו'. ואסור לבטל כלי מהיכנו כלומר להושיב וכו' ומחברו בטיט וכו'. כלשון הר"ב כך כתב רש"י בפי' המשנה מ"ב: ד"ה כלי תחת הנר וכו'. אי נמי קסבר לבטל כלי מהיכנו להושיב כלי וכו' ומחברו בטיט וכו'. וז"ל תו' בסוגי' דגמ' מ"ג. ד"ה דמבטל כלי מהיכנו בפ' בתרא פי' בקונט' משום דמחזי כסותר וכאן פי' דחשיב כאילו מחברו שם בטיט וכו'. והנה בפ' בתרא שרמזו תו' עליו היא לקמן קנ"ד: ושם ז"ל רש"י ד"ה והא מבטל כלי כרים וכסתות כשמניחין תחת דבר שאינו ניטל מבטלו מהיכנו דשוב לא יטלו משם ודמי לסותר ע"כ ודע דמן המוקדם נמי יש ראי' כי ז"ל רש"י לקמן"ח דף קכ"ח: ד"ה והא קמבטל כלי מהיכנו. דמשהניח תחתי' אין יכול לטלטלה דדומה לסותר בנין מדרבנן עכ"ל וכ"כ הרמב"ם בפ' כ"ה מה"ש דין כ"ג אסור לבטל כלי מהיכנו מפני שהוא כסותר ע"כ. ודע עוד דבלשון מוקצה היא וקסבר אין כלי ניטל בשבת אלא לצורך דבר הניטל. והר"ב לא הביא לפי' זה משום דלא קיי"ל כר' יצחק דאמר אין כלי ניטל וכו' לפיכך כתב הר"ב רק פי' האחרון שכתב רש"י וכדמפרש רב יוסף טעמו ע"ש מ"ג. והשתא לטעמי' דאסור לבטל כלי מהיכנו ברור דאם נתן הכלי בשבת תחת הנר כל עוד שלא טפטף שמן בתוכו מחויב ליטלו משם טרם יטפטף שמן בתוכו ויהיה ביטול כלי מהיכנו. ובאופן זה אפשר דסיפא דמתני' דתני ואם נתנוהו מבעוד יום מותר. אתי להורות דיוקא דמלתא דאם נתנוהו בשבת אף שכבר נתנוהו אסור כלומר דצריך ליטלו משם כל זמן שאפשר לו קודם שיבא לידי ביטול כלי ובזה יתכן דתנן הכי ומיושב קצת מה שכת' תו' והביאו התוי"ט הלשון דחוק דהל"ל אבל מבעוד יום נותנים והלכך גם הרמב"ם שזכר התוי"ט דהעתיק כלשון המשנה. כי ז"ל בפ"ה מהל' שבת דין י"ג אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו שמן בשבת שהרי מבטל כלי מהיכנו ואם נתנו מבע"י מותר ע"כ שפיר עביד אחרי שהוא כתב להדיא הטעם שהרי מבטל כלי מהיכנו יפה סיים ואם נתנו וכו' על הכוונה שזכרתי למעלה:

שם הר"ב ד"ה חוץ מן הנר הדולק. בעוד שהוא דולק אסור גזירה שמא יכבה וכו'. נשאלתי דהא בגמ' מ"ו: אידחי להך טעמא דשמא יכבה דהא ס"ל לר"ש דבר שאינו מתכוין מותר ומסקנת הש"ס אלא אמר רבא הנח לנר שמן ופתילה הואיל ונעשה בסיס לדבר האסור [לשלהבת דבכי האי מוקצה מודה ר"ש שהכלי טפל לשלהבת בעודה בו ולאו משום דחייש לכבויי רש"י]. והשבתי שאלת ראשונים היא זו המג"א סי' רע"ו סס"ק י"א כתב בזה"ל וצ"ע על רש"י שפי' דף מ"ד דאסור לטלטל הנר משום גזירה שמא יכבה וכ"כ הרב מברטנורה היינו לפי דעת המקשן ובגמ' דחי האי טעמא משום דאף אם יכבה הוי דבר שאין מתכוין וטעמא משום דהוי בסיס לדבר האיסור וכו' ע"כ. הנה תלונות המג"א על רש"י איכא למדחי על נכון כי כבר כתב התוי"ט בכמה דוכתי טובא. והראשון שבכולם תמצא מ"ב פ"ב דפאה דדרך רש"י בהרבה מקומות לפרש כס"ד דגמ'. אמנם על הר"ב שפיר תמה המג"א. כי כבר החליט התוי"ט שם בפאה דראוי ונכון שיפרש הר"ב כמסקנא דגמ'. והוי יודע דבמשנה מ"ד. אהא דתנן רש"א כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת לא פירש"י כלום. רק בברייתא דהתם דתניא רש"א חוץ מן הנר הדולק בשבת כתב רש"י בעוד שהוא דולק אסור שמא יכבה הנר. וכתבתי בחדושי בס"ד טעם נכון שלא פירש"י הכי במשנה. ומשם בארה ג"כ ישוב נכון על קו' תוס' מ"ו: ד"ה כבתה אין וכו' כן דרך הש"ס וכו'. ועמ"ש עוד בתמיד מ"ג פ"א תמצא בסוף דברי ישוב הגון הא דלא רמי אביי לרב יוסף ממתני'. וע"פ הדברים האלה כרתי ברית שי"ל דבמתני' הטעם שמא יכבה דהיינו ע"י הטלטול מהשמן שבנר שאם ירחיק מהפתילה חייב משום מכבה. וא"כ יש ליישב קו' הגמ' גם בפי' הר"ב ודי לחכם ברמיזה:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.