יש סדר למשנה/שביעית/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יש סדר למשנהTriangleArrow-Left.png שביעית TriangleArrow-Left.png ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
ר"ש
מלאכת שלמה
הון עשיר
יש סדר למשנה
רש"ש


דפים מקושרים

ז[עריכה]

המודר הנאה מחבירו עד הגשמים עד שתרד רביעה שניה כו' ע"ש. הנה במשנה ה' פ"ח דנדרים אי' עד הגשמים עד שיהיה הגשמים [באיזה לשון משתי לשונות הללו שהוציא מפי' הר"ב] עד שתרד רביעה שניה ע"כ [ופי' על זה תמצא שם בתוי"ט ומ"ש שם בס"ד] וכן בפיסקא שבגמרא נדרים ס"ב עד הגשמים עד שיהיה הגשמים (אסור) עד שתרד רביעה שניה. אמנם בתענית ו' אהא דמקשה בשלמא רביעה ראשונה לשאול שלישית להתענות שניה למאי א"ר זירא לנדרים דתנן הנודר עד הגשמים משירדו גשמים [דאמר קונם אם אהנה מדבר זה עד הגשמים. רש"י] עד שתרד רביעה שניה [בנדרים הולכין אחר לשון בני אדם וכו'. רש"י] כתבתי בתכ"ש וצריך תיקון דהן במשנה דשביעי' וכן במשנה דנדרים לית' הכי ומלתא דאתיא לידן ויש תועלת גדול בזה אדרבה עוד בסוגיא דתענית שם רב זביד אמר לזיתים דתנן מאימתי כל אדם מותרין בלקט וכו' בזיתים משתרד רביעה שניה רב פפא אמר כדי להלך בשבילי הרשות דאמר מר מהלכין וכו' עד שתרד רביעה שניה ר"נ ב"י אמר לבער פירות שביעי' דתנן מאימתי נהנין וכו'. וכל כי האי מלתא בעי טעמא דרב פפא דמשני דאמר מר וכו' וליכא אלא מימרא בב"ק פ"א ולא משני מהמשנה דמייתי רב זביד דתנן מאימתי כל אדם מותרין בלקט וכו' והיא משנה א' פ"ח דפיאה וכזה ג"כ איכא למידק על ר' זירא ור"נ ב"י דמייתי ממשנה ז' פ"ט דשביעית ולא גבו מן המוקדם בפיאה ופשיטא דבעי טעמא מלתא דר"נ ב"י דמייתי סיפא דמתני' דהכא מאימתי נהנין והניח רישא דמתני' דמייתי ר' זירא והנודר מן הגשמים וכו'. גם בין לר' זירא ובין לר"נ ב"י ופשיטא לר"פ למה לא אמרה ממשנה ו' בדתנן כמה עניינים דזמנן עד שתרד רביעה שניה כגון המגבב ביבש וכן בריש משנה ז' דמשכיר בית לחבירו וכו' ומצוה להשית לב על הפליאו' האלה.
ולפום רהיטא אמרתי עפ"י דאיתמר במ"ק ה' רמז לציון קברות מן התורה מייתי ר"ש בן פזי מקרא דיחזקאל ר' אבהו מייתי קרא מן התורה ויקרא י"ג. אביי מייתי קרא ויקרא י"ט. ר' פפא מייתי קרא מישעי' נ"ו ואמר סלו סלו פנו דרך ר' חיננא מייתי [סיפא דקרא] הרימו מכשול מדרך עמי. ועי' עו"ש כמה אמוראי מהם מייתי מנביאים וכתובים ומהם מייתי מן התורה וז"ל תוס' שם ד"ה ר"פ אמר סלו סלו כל חד וחד נקט מה דהוה מסיק אדעתי' ולא פליגי אלא אורחא דמלתא דכל חד מסיק אדעתי' מאי דלא מסיק חברי' אדעתי' ע"כ. והשתא אם בפסוקי' אמרי' הכי דכל חד מסיק אדעתי' וכו' מכ"ש דנוכל לומר הכי במשנה דכל חד מסיק אדעתי' מה דלא אסיק חבריה אדעתיה ובזה מיושב קצת סוגי' דכתובות צ"ט. וכן במעילה י"א דדייק ששמעת מיניה מסיפא דמתני' ולא דייק מרישא עיין יסל"מ משנה ד' פ"ו דמעילה. אמנם דע דאין למדין מן הכללות רק במקום ההכרח גדול אמרינן הכי אבל היכא דאפשר לשנוי' משנינן וראיתי להתעורר הכ' במקומו' אשר ידעתי בהם לפי שעה דמייתי הש"ס ראיה מן המאוחר וגם היכא דאייתו מן הנביאים או מן הכתובים והוי מצי לאתויי מן התורה. וכבר כתבו תוס' בקדושין ל"ח ד"ה ובני ישראל אכלו דאע"ג דמפרש להדיא בנביאים ניחא לי לאתויי מן התורה ולכן בב"ק ע"ט דאיתמר גזלן היכי דמי אמר ר' אבהו כגון וכו' שנאמר ויגזול את החנית וכו' (שמואל ב' כ"ג) ר' יוחנן אמר כגון בעלי שכם שנאמר וכו' ויגזלו כל אשר יעבור עליהם (הדרך צ"ל) בדרך (שופטים ט') ופריך ור' אבהו מ"ט לא אמר מהאי ומשני א"ל כיון וכו'. ומדלא משני דכל חד מסיק אדעתי' וכו' ש"מ דהיכא דאפשר לשנויי בריוח משנינן. מיהא קצת איכא למדחי דגבי תלמיד במקום רבו ששמע מרבו מה דאמר ואפ"ה בחר לו דרך לעצמו א"ל הכי. ובזה אתי שפיר דר' אבהו הי' תלמידו דר' יוחנן. ולפיכך יתכן נמי מה דאיכא למידק אמאי לא פריך נמי התם בב"ק ור' יוחנן מ"ט לא אמר מהאי בלא"ה יש לומר דלר' יוחנן לא קשיא דלא אמר כר' אבהו משום דניחא לי' לאתוי' קרא דכתיב במוקדם אבל על ר' אבהו דעזב קרא דשופטים והביא קרא דשמואל פריך שפיר. ובנדה ט"ז אמר ר' יוחנן אסור לאדם שישמש מטתו ביום. אמר רב המנונא מאי קרא שנא' (איוב ג') יאבד יום אולד וגו' והלילה אמר הורה גבר לילה ניתן להריון ויום לא ניתן להריון ריש לקיש אמר מהכא בוזה דרכיו יומת (משלי י"ט) ור"ל האי קרא דר' יוחנן מאי דריש בי' מיבעי לי לכדדריש ר"ח בר פפא אותו מלאך הממונה על הריון לילה שמו וכו' ור' יוחנן א"כ יכתוב קרא גבר הורה מאי אמר הורה גבר [מדסמיך הריון ללילה ש"מ למידרש הכי לילה ניתן להריון ולא יום מדאסמכי' קרא שמעינן לר' יוחנן ומגופי' דקרא שמעינן להא דר"ח ב"פ. רש"י] לילה ניתן להריון ויום לא ניתן להריון ור"י האי קרא דר"ל מאי דריש בי' מיבעי לי' וכו'. הנה ודאי קראי לא מייתר' דאיוב אמר על עצמו דרך קללה. ושלמה אמר זה דרך מוסר אכן גוף הענין דשאל ר"ל מ"ט לא אמר מקרא דר"י ואח"כ מהפך שאלתו ר"י מ"ט לא אמר כר"ל איכא למידק לפי מאי דקי"ל ב"ב י"ד סידרן של כתובים תהלים איוב משלי א"כ מאי מקשה הש"ס על ר"י דלא אמר כר"ל דודאי עדיפא לי' לאתוי' קרא המוקדם באיוב. וצריך אתה לדעת דבלא"ה כולה מוקשה דנקט הש"ס בלשונם האי קרא דר"י וכו' ור"י וכו' כאילו הי' ר"י בעצמו אמר הכי מקרא דלילה אמר הורה גבר והלא רב המנונא אמר הכי וא"כ נוכל לומר דר"י בעצמו סובר כמו שמפרש ר"ל מקרא דבוזה דרכיו וכבר כתבתי בתכ"ש גירסת הערוך כך הוא אסור לשמש מטתו ביום שנאמר ולילה אמר הורה גבר ר"ל אמר מהכא ובוזה דרכיו יומת והשתא ר"י בעצמו סיים שנאמר ולילה אמר הורה גבר. ופריך הש"ס על ר"ל משני טעמים חדא שהי' תלמידו וכבר שמע מרבו קרא דדריש מיני' ותו דלמה עזב קרא דמוקדם באיוב ודרש מקרא המאוחר במשלי. וגם על ר"י מקשה שפיר דלשיטתי' בב"ב ט"ו דא' ר"י איוב מעולי גולה הוי. ותוס' כתבו שם י"ד ד"ה בפרענותא וכו' וא"ת למ"ד מעולי גולה לכתוב לאיוב בסוף ותירצו דמש"ה כתבו בהדי תהלי' ומשלי לפי שהוא מענין א' וכו' ע"ש. וא"כ מדלא מייתי ר"י מקרא דמשלי אשר מחברו היה זמן רב ועצום קודם לאיוב שהי' מאוחר הרבה מעולי הגולה ע"כ דמבעי לי' לדרשא אחרינא ובזה יתבאר פרש"י ד"ה מאי הורה גבר מדסמיך וכו' והעתקתי' למעלה ולכאורה אין מובן מי הכריח לרש"י לכל זה אטו ר"ח ב"פ תנא הוא ונזכר במשנה או בברייתא ולא מצי לאפלוגי עליו ר"י. איברא מאור עינינו רש"י ז"ל האיר עין בזה לפי דאמר ר' יוחנן בסנהדרין צ"ו ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם אר"י אותו מלאך שנזדמן לו לאברהם לילה שמו שנאמר ולילה אמר הורה גבר. הרי להדיא דר"י ס"ל דלילה אמר הורה גבר קאי על המלאך ויתחייב מזה דס"ל כר"ח ב"פ והוכרח רש"י לפרש דר"י משמע תרתי מקרא זה וקצת יותר באריכות תמצא בהפלאה שבערכין עכ"פ יש מקום עיון בר"ה כ"ח מ"ט שביק מתני' ומותיב מבריי' וכו' ע"ש משמע דאיכא קפידא בזה כן כתבו תוס' בכמה דוכתא דלא שבקינן מתני' וכו' ובסוגי' דב"מ י' מותיב ר' יעקב בר אידי נזיקין. לכאורה בעי טעמא דלא מותיב פאה שהיא משנה מוקדמת אכן לפמ"ש תו' במ"ק הנ"ל ניחא מיהו בלאו הכי איכא למימר דר' יעקב ב"א לא רצה להקשות ממתני' דפאה דס"ל כתירוצו של ר"פ שם דבשדה דבעה"ב לא תקינו לי' ארבע אמות לפיכך פריך ממתני' דנזיקין דד' אמות קונות לו בכל מקום ומדקאמר בכ"מ משמע אפילו ברה"ר כמו דדייק הש"ס שם אפירוקא דרב ששת:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.