ישועות יעקב/אורח חיים/רמז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ישועות יעקבTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רמז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
ישועות יעקב
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


א[עריכה]

(א) שולח אדם אגרת וכו' אפילו בע"ש וכו'. ואי לא קביע אסור אפילו ביום ראשון וי"א דמותר רק מיום ד' ואילך ממחלוקת הקדמונים הוא הובא בב"י והרמב"ם והטור חלקו בדבר וכבר כתבתי במקו' אחר שמחלוקת תלוי במה שכתבי לעיל שהפוסקים נחלקו אי הך ברייאת דלא ישכיר אתי' כב"ש או כב"ה וכבר כתבתי דעתי בזה ועתה האיר ה' עיני ומצאץתי בירושלמי מס' שבת וז"ל הירושלמי לא ישלח אדם אגרת ביד נכרי בה' בשבת וב"ש אוסרי' אף ברביעי וב"ה מתירין אין מפליגין בספינה בחמישי ובשש' ב"ש אוסרי' אף ברביעי וב"ה מתירין:

והנה לקמן בהך דאין מפליגין בספינה הביא הרא"ש דברי הירושלמי וכתב דמזה למד הרשב"ם שמותר להפליג בספינה לב"ה והרא"ש כתב דב"ש מתירין היינו ברביעי בשבת אבל מיום רביעי אסור וכן העיקר בפירוש הירושלמי (עיין במפרש בעל קרבן העדה) ולפי"ז ה"ה ברישא בהך דלא ישלח אדם אגרת ביד נכרי וב"ה מתירין היינו ברביעי בשבת מותר לב"ה אבל בחמישי ושישי אסור לב"ה וע"כ היינו בלא קצץ דבקצץ מותר לב"ה אף בערב שבת ואף בלא קצץ ג"כ מתירין ב"ה ברביעי וכ"ש ביום הראשון ויש ראי' לדעת המתירין קודם יום ה' ולדעת האוסרים צריך לפרש דאף דבסיפא בהך דאין מפליגין הפירוש ב"ה מתירין היינו מיום הרביעי ברישא בהך דאיגרת ב"ה מתירין לגמרי והיינו דאיירי בקצץ דמותר לב"ה לגמרי ובלא קצץ באמת אסור אף מיום הראשון וזהו דוחק לחלק בין הנושאי' וע"כ נראה דהעיקר כדעת הטור וכהגהת רמ"א דקודם רביעי מותר אף בלא קצץ ובתשובה הארכתי בענין זה מאד ע"ד מנהגינו להקל בענין שילוח אגרת ביד נכרי ויבואר בקונטרס התשובות ודו"ק:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף