לבושי שרד/אורח חיים/רמז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים רמז

מג"א סק"א. לאשמעינן דין קבולת במטלטלין. מבואר ברנ"ב ס"ב דאם קצץ מותר ואם לא קצץ אסור ליתן לו בע"ש אא"כ יש שהות לעשותו מבע"י ובאגרת יש דין חדש בלא קצץ דאי לא קביע ב"ד אסור להמחבר אפילו בד' וה'. ולרמ"א בע"ש עכ"פ אסור אפי' ביש שהות דחיישינן שמא לא ימצא האיש בביתו ויצטרך לילך בשבת והוקשה לו דא"כ גם בשליחות שאר מטלטלין יש לחוש שמא לא ימצאנו ומ"ש אכתי אגרת דנקט לכן הביא דכליו וחפציו מותר לשלוח אפי' בע"ש כל שיש שהות. והטעם כמש"כ בס"ק שאח"ז דדוקא כיון שכת' ישרחל ניכר חיישינן להך ספיקא שמא לא ימצאנו משא"כ שאר מטלטלין דהא אפי' באגרת אם הוא כתב של נכרי מתיר בס"ק שאח"ז:

סק"ב ומזה נלמד. הוא ענין בפ"ע ור"ל מדחזינן דאפי' מספיקא שמא לא ימצאנו ויצטרך לילך בשבת מחמרי' מכש"כ דלא יאמר ראה וכו' דזה אסור גם בקצץ וכ"כ המג"א סי' ש"ז סק"ג:

סק"ה ועיין ס"ד. ר"ל דמכאן מוכח כמו שכתב המג"א ס"ק ז' דלא כהרמ"א שם מיהו לדעת רמ"א בשטת הב"י צ"ל דהיכא דהישראל אמר לו לילך בחנם ונתרצה עדיף מהיכא שלא הזכיר לו כלום. כ"כ הא"ר:

סק"ו וכבר כתב רמ"א. ר"ל דהמחב' לשיטתיה בסעיף א' דבלא קצץ אסור אפי'. מיום ראשון קמ"ל הכא דאם שכרו לימים ואינו מקפיד די"א דזה הוי כקצץ סמכינן עלייהו בכל השבוע משא"כ בע"ש וכדרך שכתב המג"א סק"ט (וזהו שסיים עס"ו) דבד' וה' סמכינן איש מתירין אבל לא בע"ש אבל לשיטת הרמ"א בסעיף א' אין נ"מ כלל בזה הסעיף:

ט"ז סק"ג ולא גרע ר"ל דכל שעושה בחנם אפי' שהישראל מתחיל עם הנכרי לא גרע מהיכא דהנכרי מתחיל:

שם ובש"ל שם ר"ל הש"ל שאוסר בחנם אוס' אף אם הנכרי מתחיל אבל לרמ"א שהתיר כשהנכרי מתחיל יש להתיר גם כשהישראל מתחיל:

מג"א סק"ז ממ"ש ס"ב. כמש"כ המג"א סק"ה:

שם רנ"ב ס"ב דשם מתי' המחב' בחנם ולא כתב לשון זה שכתב כאן שהנכרי מאליו וכו':

סק"ח אפי' נותן לו. ר"ל ולא קצץ ואפ"ה מותר לשלחו בע"ש אפי' אין שהות מבע"י:

שם כמש"כ סי' שכ"ה סט"ו. דאם הביא מחוץ לתחום בשביל הישראל אסור לו:

שם אלא משום פסידא. ר"ל משום דאית ליה פסידא ואדם בהול על ממונו אי לא שרית ליה אתי לאתויי ד"א:

שם אפילו לא קביע ב"ד. ר"ל אפ"ה מותר לשלחו בד' וה' להמחבר ואפי' לרמ"א נ"מ דמותר בע"ש כל שיש שהות מבע"י ואין קולא בכה"ג אלא לענין דלא חיישינן שמא לא ימצאנו וילך אחריו:

סק"ט כיון די"א דזה מקרי קצץ אע"ג דהרמ"א ברמ"ד סעיף ה' כתב דאם שכרו לכל המלאכות לכ"ע אסור מ"מ המחבר לא ס"ל כך בבירור (ע"ש בב"י ברמ"ד) מש"ה סמך ע"ז גד' וה'. והרמ"א אף דס"ל דלכ"ע אסור. מ"מ אינו חולק בכאן אהמחבר כיון דס"ל בסעיף א' דלצורך יש להתיר בד' וה' אפילו בלא קצץ ממילא דבה"ג מתיר אף באין צורך גדול:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.