יצחק ירנן/ביאת מקדש/ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ ביאת מקדש ד

טז

ומנין שטומאת מת דחויה היא בצבור וכו'. הכי איתא ביומא דף ו' איתמר טומאת המת וכו' ושם סמוך לזה אמר רב תחליפא משמיה דרבא זאת אומרת טומאה הותרה בצבור וכו' והקשו התוס' שם ד"ה א"ר תחליפא וכו' יעו"ש וכתבו בתירוץ ב' וז"ל מ"מ כיון דלאו כל ישראל מייתו חד פסח בשותפות מהדרינן אטהורין אפי' למ"ד טומאה הותרה בקרבן צבור גמור וכו', וקשה דא"כ בפסחים דף ס"ו דקאמר אמר מר ועוד קל וחומר ומה תמיד שאין ענוש כרת דוחה את השבת וכו' איכא למיפרך מה לתמיד שכן תדיר וכליל וכו'. ולפי דבריהם אמאי לא דחי מה לתמיד שכן קרבן ציבור גמור תאמר בפסח דלאו קרבן ציבור גמור. ולכאורה תירצתי דהאי דלא הוי קרבן ציבור גמור לא מהני אלא לנחות דרגא לעשות הדין דלהוי דחוי ברם לחלקו מתמיד לא דהא מיהא קרבן ציבור הוא דאתי בכינופיא ודומה לתמיד לענין הדין ויש לבע"ד לחלוק בזה ולכן נ"ל דהא דלא פריך בש"ס הכי משום דבעי למיפרך לכו"ע דהא רבי נתן קאמר במס' פסחים כל ישראל יוצאים בפסח אחד ואע"ג שאין כולן אוכלין דאכילה לא מעכבא יעו"ש בתוס' ישנים דיומא דף נ"א ד"ה ונוקמא יעו"ש, ונמצא דהוי קרבן ציבור ממש כתמיד והשתא אזדא להך פירכא וש"ס נקט פירכא דאתי אף לר' נתן דאי לא מצי לדחות האי תנא כר' נתן ס"ל ברם כאן התוס' קיימי להלכתא דאין יוצאין כל ישראל בפסח אחד ורבא ס"ל כהלכתא חילקו הכי.
גם בפ' טרף בקלפי דף מ"ו איתא אמר רב הונא תמיד תחילתו דוחה סופו אינו דוחה מאי אינו דוחה רב חסדא אמר דוחה את השבת ואינו דוחה את הטומאה ורבא אמר איפכא וכו', הנה מסוגיא זאת אני תמיה אמה שכתבו התוס' בפסחים דף ס"ו ד"ה מה מועדו שכתבו ובפ' כיצד צולין משמע דדריש ליה ממשמעות דבמועדו וכו' יעו"ש והנה משם אין ראיה כלל ושוב ראיתי להחידושי הלכות [מהרש"א] שהקשה כן, והי'ה להם להביא מהך סוגיא דהכא דמוכח בבירור דממועדו נפקא והניחו המקומות דאיכא הוכחה והביאו ממקום דליכא הוכחה. ושוב ראיתי להתוס' בשבת דף כ' ע"א ד"ה למישרי אברים ופדרים שהקשה מהך ש"ס דיומא דממשמעות דמועדו דריש לה לאברים ופדרים דערב שבת ואילו שם בשבת ממושבותיכם מפיק לה ותירצו דעיקר דרשא מבמושבותיכם והתם נקט במועדו ואפי' בשבת אגב דבעי למינקט במועדו ואפי' בטומאה וכו' יעו"ש וא"כ אף אנו נאמר לקושייתם דלעולם דלאו ממשמעות דבמועדו נפקא אלא אגב נקטי דלטומאה נפקא מבמועדו מועדו בגז"ש דפסח.
ואין להקשות בדברי רש"י אלו דיומא שפי' דקאי לאברי תמיד דער"ש דא"כ מאי מקשה אביי מאי שנא שבת דכתיב במועדו טומאה ג"כ כתיב במועדו, שבת שאני דכתיב בכל מושבותיכם למישרי אברים ופדרים דאתמול לא כן בטומאה, דהא כתבו בתוס' שזכרנו לעיל דנקט בש"ס במועדו בשבת אגב טומאה וא"כ מה שאמר מאי שנא שבת דכתיב במועדו הכי היה לו לומר מאי שנא שבת דכתיב בכל מושבותיכם טומאה ג"כ כתיב במועדו ומה לי האי קרא מה לי האי קרא אלא אגב נקטי.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.