יפה תואר על ויקרא רבה/כד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


ויקרא רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

יפה תואר על ויקרא רבה TriangleArrow-Left.png כד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יפה תואר על ויקרא רבה - פרשה כד

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  

א  [עריכה]

אימתי שמו של הקב"ה מתגדל כו'. פי' דלא תימא כי העונש הבא מן השמים לארץ לא יגדיל את שם ה'. כי לא ישמח ה' במפלתן של רשעים לכן אמר כי גם בזה יודע שמו הגדול בארץ כי יושבי הארץ ישמעו וייראו:

ואית ליה קריין סגיין. כל כתוב וכתוב המובא פה בא לסתור דעת המכחישים בהשגחת ה'. כי יש מהם אשר יכחישו את מציאות סבה הראשונה וייחסו הכל אל המקרה. ולסתור דעה הכוזבה הזאת הביא את הקרא והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה' הסבה הראשונה לכל פועל ומעשה בארץ. ויש המאמינים במציאות ה' כי הוא סבה הראשונה אבל יכחישו בידיעה ובהשגחה האלהית ויאמרו כי עזב ה' את הארץ מפני גבהותו ורוממותו ולסתור דעתם מביא הכתוב ויגבה ה' צבאות במשפט. כי אדרבה בזה נחזה גבהותו ורוממותו במה שיעשה משפט בארץ. כי ענותנותו הוא גדולתו. ויש האומרים כי קצרה יד ה' מעשות. וכמו שפחד מרע"ה פן יאמרו מבלתי יכולת ה' וגו' וע"ז מביא בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי כי לא יבצר מאת ד' לעשות הכל. ויש שאמרו כי שגגה תמצא במשפטי ה' וכדרך שאמר איוב ארץ נתנה ביד רשע פני שופטיה יכסה ולסתור הדעה הכוזבה הזאת מביא את הכתוב נודע ה' משפט עשה בפועל כפיו נוקש רשע הלא עינינו רואות כי כל משפטו הוא במדה ובמשקל ואין נפתל בו. ויש שיחשבו תועה על ה' לאמור כי הוא יעות אנשים בריבם ויצדיק את הרשע וירשיע את הצדיק ולהסיר מחשבת פיגול הזאת אמר למען דעת צדקות ה' כי הוא צדיק וישר ולא יחפוץ ברשע:

ב  [עריכה]

לעולם רך בעליונה. פי' בין על הרעה ובין על הטובה דינך דין אמת וצדק ודרש ואתה מרום כי אתה מרום ועליון בכל דין. והמהרהר אחר משפטיך יכרע ברך לפניך ויודך על רום מעלליך:

הוא שאיוב אמר כו'. מה שבחר כל אחד כתוב אחר ללמד כי צריך להודות לה' גם על הרעה הוא לתכלית נרצה. כי היסורין הבאים לאדם הוא בשביל ד' אופנים. או לעשות משפט צדק בארץ כי הוא אוהב משפט ומישרים. ולתכלית זו הביא ר"ה המקרא חסד ומשפט אשירה כי אשירה לה' האוהב משפט אף כי אנכי אסבול בזה אך המשפט צריך להיות אהוב לכל אדם מצד עצמו. ולפעמים יוכיח ה' לבני אדם למען יראו הרואים כי יש אלהים שופטים בארץ וייראו לחטוא ובזה צריך האדם הנוסר על רעתו לשבח לה' אשר בחר בו להיות למורה ולמוכיח לבני אדם. וזה שמביא השני באלהים אהלל דבר בה' אהלל דבר אחרי רואי כי שאפו שוררי כל היום אשמח גם על הפגעים אשר יפגיעני ה' כי הרואים יראו ויסורו מכסלה. ויש אשר יוכיח ה' אותו לתקן את החטא כגון אם יש גזל אחרים בידו אז המשפט כי ישלם לו את הקרן ויוסיף לו גם כופל לפייסו וכן הוא בבשת ופגם רק אז יוסר החטא והעון מביא את הכתוב צרה ויגון אמצא וגו' אנה ה' מלטה נפשי מחטא ועון. ולפעמים בא העונש לתקן את החוטא כי כאשר ייסר איש את בנו וגו' ובזה יודע כי חף הוא וחביב לה' ולזה מביא את הכתוב ה' נתן ברחמים וה' לקח ברחמים כי גם בהוכיחני על עון אודהו יען כי אחזה בזה אשר יאהבני:

ג  [עריכה]

ד"א קדושים תהיו הה"ד ישלח עזרך מקודש. כי קדושים תהיו משמע שיבטיח להם כי יהיו קדושים ולכן לא אמר היו קדושים לכן מביא כי העזר לקדושה יביא לכם מקדוש ה':

אתגלויי עלוי ההוא רוחא. אף שמצינו כמה פעמים כי דבר היה להם עם שדים ורוחות מ"מ יש לתת רוח אחרת במעשה הזה. כי כוונת המשל הזה להרחיק את האדם מפיליסופיא העיונית אשר רבים חללים הפילה וטוב לאחוז בחקירת התורה ומספר דרך חידה ומשל כי אבא יוסי איש ציתור היה יושב ושונה על פתח מעין החכמה. ורוח שלוה ושקטה נחה עליו שנים רבות ולא הרע לאדם. פתאום עבר עליו רוח החקירה המשחית וירע לבני אדם. ולהנצל ממוקש הזה צוה כי בני העיר יתאספו יחד ואיש איש בכלי שכלו יריב עמדו עד אשר ישוב ממחשבתו הרעה כי ימיתו את תשוקתו למחשבת הפיליסופיא וישיב לדרכו הראשונים. זה הוא תוכן כוונת המאמר והמותר הוא רק משכיות כסף ליפות את הספור ולהסתיר את כוונתו. ומזה מוכח כי גם רוחות בני אדם צריכין סיוע במה יבחר ובמה ימאס. אנו שנבראנו לסיוע עאכו"כ:

ד  [עריכה]

כל טובות וברכות ונחמות. כופל הלשונות האלה לפי שהצלחת התבל היא או במציאות הטוב וזה שאמר טובות או בהעדר הרע וז"ש נחמות שיתנחמו מהרעות ומעצבון רוח וגם שני אלה יתחלקו או בהצלחות התבל כמו טל וברכה וחיים ועוז או בהצלחות הרוחניות כמו תורה ועבודת ה' אשר הן טובות בהחלט. ויען כי שפעת השגחה האלהית דבקה יותר בציון לכן אמר כי כל הטובות האלה יבואו לישראל בשפע מיד ה' מציון:

מציון מעשים. דריש מציון מלשון הציבי לך ציונים וההבדל בין מקדושת מעשים ובין מציון מעשים הוא כי מקדושת מעשים הוא הכוללים כל בני אדם המתקדשים במעשיהם ומציון מעשים הוא רק במצות אשר בני ישראל מצוינים בהם כגון מילה ציצית ותפילין וכדומה:

אמור לישראל כשם שאני קדוש כך תהיו קדושים וכשם שאני פרוש כו'. כצ"ל ושני פירושים הם. הא' כשם שה' קדוש כך תהיו קדושים והב' מפרש קדושים מלשון פרושים:

ה  [עריכה]

שרוב גופי תורה תלויין בה וכדי לחבבן אמרם בהקהל. והשני אמר שנהג כבוד באמירתה מפני שי' הדברות כלולים בה וכשם שאמר י' הדברות בהקהל לכן אמר גם פרשה זו בהקהל:

ו  [עריכה]

גדר ערוה. ולא אמר איסור ערוה כי בא לכלול גם הרהור עבירה ולהסתכל בנשים אשר להתרחק מהם הם גדר וסייג לערוה. ולהנצל מהם הוא קדושה לקדש עצמו יותר ממה שאסרה תורה:

ואית ליה קריין סגיין. הנה אסורי עריות נחלקין לשלשה חלקים. יש מהם חייבי כריתות ויש מהן חייבי לאוין ויש מהן שאינן רק בעשה. ועל שלשה אלה מביא שלשה כתובים לקדש עצמך במותר לך. ומביא אשה זונה וחללה לא יקחו וקדשתו וזה חייבי לאוין. ועל חייבי עשין מביא אלמנה וגרושה וגו' כי אם בתולה מעמיו וגו' והעובר ע"ז קאי בעשה וגם שם כתיב וקדשתו. ועל חייבי כריתות מביא והדין דבר אל בני ישראל דקאי על פרשה עריות דחייבי כריתות ומיתות ב"ד נינהו:

ז  [עריכה]

משל למלך כו'. שני המשלים באו להסיר התמיה מן הכתוב דכתיב קדושים תהיו כי קדוש אני ה' היקדש אנוש כקדוש אלהי שמים וארץ. וע"ז בא הראשון במשלו כי הכוונה שיהיו דבקים בה' הקיים לעד וכמו שסיים בכתוב ה' ימלוך לעולם ועד וכבר כתב בעל העקידה שענין הקדושה רמז אל הקיום והנצחיות. והשני אמר במשלו להלוך בדרכי ה':

מהו להצילך. כיון דאמר שם לתת אויבך לפניך הלא ימסרו האויבים בידיהם ופשיטא דיצילם עוד מהם. לכן אמר הראשון להיות לך לצל כי יגן לך מן היסורים שלא יגעו בך גם במלחמת הנצוח. והשני מפרש כמו להציל לך את רכושם:

ח  [עריכה]

נתן לשכורים חלק אחד כו'. כי לפום צערא אגרא והקב"ה חפץ כי ישמרו תורתו. ולכן לבני אדם אשר הם שכורי חמודות התבל כפל שכרם כדי שלא יטשו את עבודתם והמלאכים אשר המה נזירים מכל תאוה די להם חלק אחד:

ט  [עריכה]

קדושתי למעלה מקדושתכם. בא לתרץ בדבריו כי מ"ש כי קדוש אני אינו להשוות קדושת בני איש לקדושת הקב"ה. כי מי ידמה לו. אך לאמור כי קדושתו למעלה כו':

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף