יפה תואר על ויקרא רבה/כג
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פיסקא: ב ג ד ה ו ז ח י יא יב יג
ב [עריכה]
אלו ואלו ערלים. ומה דמדמי הכתוב את ישראל לשושנה בין החוחים ולא לחוח בין החוחים כיון שישראל היו רעים וחטאים כאנשי מצרים. כי באמת רק הרוב מישראל השחיתו דרכם. אבל מהם כמו שבט לוי היו נחמדים כשושנה ובכל זאת היתה גאולתן של ישראל קשה להקב"ה כיון דהעולם נידון אחר הרוב והרוב מהם היו רשעים:
אלו מגדלי בלוריות. בחזית דייק מדקאמר גוי מקרב גוי ולא אמר גוי מקרב עם או עם מקרב גוי להבדילם בשם ש"מ דשוים היו ברשע:
אלו לובשי כלאים כו'. כי גם כלאים הוא מסעיפי עבודת כוכבים כמו"ש הרב במורה חלק ג' פל"ז:
ג [עריכה]
בשביל שושנה. ומיירי שהחוחים היו סמוכים לה ואם קצץ את החוחים אז גם השושנה נקצצה ולכן הניח את כולם. וכן שומרי תורה לא יקומו בארץ אם תשאר הארץ שממה לכן בגלל השושנה וזה שומרי תורה לא נגע גם בשאר יושבי הארץ:
ד [עריכה]
פרוס על שמע. לשון פורס הוא חוצה וחולק. וכגון שהיו כאן י' בני אדם אשר התפללו ביחידות ולא שמעו לא קדיש ולא ברכו הרי אחד מהם עומד ומתפלל בקדיש וברכו מתחיל ביוצר מפני קדושה שבה. וזה הוא פורס כי אינו מתפלל רק מחצית ברכות ק"ש דהיינו ברכה ראשונה ולאחר אותה ברכה מתחיל להתפלל י"ח בשביל הקדושה שיש בה:
ברכת אבלים. בחזית גרסינן ברכת חתנים וברכת אבלים כי היכי דיהויין גוברין בכל מילי:
ה [עריכה]
לבן מכוון כו'. פי' לא יהרהרו אחר מדותיו של הקב"ה ולא יתלו תלאותיהם במקרה אבל יתפללו אל ה' כי הוא יוציא רגלם מרשת והוא יפדה את ישראל כמו שמסיים שם הכתוב:
ה' בדד ינחנו. ואיתא שם בספרי אמר להם המקום לישראל כדרך שישבתם יחידים בעוה"ז ולא נהניתם מאויביכם כלום. כך אני עתיד להשיבכם לע"ל ואין אחד מאויביכם נהנים מכם כלום:
ו [עריכה]
הרי היא כמושה. כי השושנה לרב רכותה נכמשת משרב מהר משאר צמחים וכן פורחת מהר מטל:
תחלה וסוף. כי דבר הנאכל יכלה לאחר האוכל. אבל דבר העשוי להריח לא יכלה ויקום גם אחר הריח:
לגאולת מחר שהיא עונג ומנוחה כשבתות וימים טובים:
ז [עריכה]
כשהייתם במצרים כו'. אע"ג דאמר לעיל סי' א' כי היו שוין למצרים במעשיהם מ"מ גדרו עצמן מזנות כדלקמן פ' ל"ב ובהא מלתא הוא דהוו כשושנה בין החוחים:
מרוב זנוני זונה. אע"ג דהאי קרא בנינוה כתיב שהיתה עיר אשור ואשור היה מבני שם. ומה ראיה לכנענים. אך יליף מהכתוב הזה כי הזונה היא בעלת כשפים וכיון דהכנענים עשו כל התועבות לזנות ממילא היו ג"כ בעלי כשפים:
ח [עריכה]
ועתה לא ראו אור. הובא פה ללמד לנו כי לא לבד מעשה הזנות אבל גם שחוק וקלות ראש נכנסין בסוג כמעשה ארץ מצרים וצריך ליזהר מהם וכמו דמפרש כמעשה לבנת הספיר הוא וכל ארגלייא וזה דבר השייכים לזה כן יתפרש כמעשה ארץ מצרים ודרך אגב מביא מחלוקת בר קפרא ורב הונא:
י [עריכה]
ושתף הקב"ה שמו עמהם. המאמר הזה הובא פה לפרש מה שאמר אני ה' לאמור דהקב"ה ישתתף שמו עם הבורחים מן העבירה:
במשיכלא. בגד שכולו משי:
שמי מעיד עליה. וה"ק ותכסהו אבל בשמיכה שמי מעיד עליה שלא נגע בה אע"פ שקרבה אצלו וכסהו:
יא [עריכה]
ונשבעו לו. משום דיצרם פתה אותם. בבועז אמרינן לקמן כל אותן הלילה היה יצרו מפתהו כו'. וכן דוד מבואר שיצרו הסיתהו לפגוע ברודפו שהוא מותר משום הבא להורגו. וכן יוסף פתהו יצרו שלא לעורר משטמתה עליה לכן להתחזק בצדקתם קפצו ונשבעו:
יוסף דוד ובועז. הא דמנה בועז אחר דוד. משום דחפץ למנות כסדר תורה נביאים וכתובים ויוסף הוא תורה דוד הוא נביאים ובועז הוא רות מכתובים:
כלום המקרא חסר. פי' כי ר"י מפרש ואיך אעשה הרעה גדולה לאלהים כי לאלהים הוא שבועה ויתפרש לאלהים כמו באלהים ורב הונא אמר כי אין המקרא חסר לראיה ולהוכחה מרחוק אשר לאלהים הוא שבועה אבל מגוף המקרא מדכתיב לאלהים ולא לה'. ואז היו דבריו מבוררין יותר כי יחטא לה' אלהי הארץ ובאמרו לאלהים ע"כ הוא בא לשבועה ויאמר לאלהים אשבע כי חטאתי:
יב [עריכה]
הה"ד ועין נואף. גם הוא בא לדרוש מה שנאמר אני ה' כי הקב"ה יגלה עונו במה שצורת הנואף חוכר על הולד הנוצר:
ראוי אתה לפייס. פייס הוא צרורות ורגבי עפר וכמו בסו"פ המוציא יין ופירושו כי ראוי אתה אשר ישלכו עליך אבנים ורגבי עפר:
יג [עריכה]
מ"ט ועוצם עיניו. וזה נאמר על מי שאינו מסתכל בנשים בשעה שהן עומדות על הכביסה כדאיתא בפ' חזקת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |