מתנות כהונה על ויקרא רבה/כד

מתנות כהונה על ויקרא רבה כד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על ויקרא רבה - פרשה כד

פיסקא: א  ב  ג  ה  ו  ז  ח  ט  

א  [עריכה]

קריין סגיין. מקראות הרבה לראיה:

ב  [עריכה]

דימוס. פסק דין של הצלה וחסד:

ספיקלא. ספק דין של תוכחה בלי חסד וע"ל בב"ר פ' ע"ט:

ירך בעליונה. שהכל מצדיקים עליו דינו לאמר יפה דנת:

ה"ג בין כך ובין כך אהלל דברו. פי' בין כשתעשה דין שזהו אלהים ובין שתעשה רחמים שזהו ה' והכי מוכח בילקוט תהלים ואיוב ובמסכת ברכות דף ס':

וה' הוא ובית דינו. והא כתיב וה' לקח וגבי נתינה כתיב ה' נתן שלא נמלך:

זה בנין אב. דכחיב ברישא דקרא נתן ה' רוח שקר וגו' מהו שוב וה' דבר אלא לרבות העצה:

שנאמר קדושים תהיו. דייק מדכתיב כי קדוש אני מה קדושתי לעדי עד כך קדושת ישראל לעדי עד או דרש תהיו בהויתכם תהיו לעד:

ג  [עריכה]

ה"ג בילקוט מעשה בעירנו וכן קרתנו פי' בעיר שלנו:

ציתור. שם מקום:

אתגלי עליה כו'. נגלה עליו אותו רוח ורוח רעה היה וא"ל אתם ידעתם כמה שנים שאני שורה ושוכן פה:

ה"ג ואתין ונפקין אתון ונשיכון ברמשא ובטיהרא. פי' באתם ויצאתם אתם ונשיכם בערב וצהרים ואין אתם נזוקין:

כדון כו'. ומעתה תהיו יודעים שהרי רוח רעה רוצה לשכון פה במקומי והוא מזיק הבריות א"ל ומה נעשה שלא יבא א"ל לך והתרה בבני העיר ואמור להם כל מי שיש לו מכיש פי' כלי מפץ שמכין בו ולקמן פ' כ"ה משמע שהוא מרא או חצובא שחוצבין בקרקע ליטע נטיעות ומי שיש לו פס כלי שחופרין בו האשפה:

יפקון כו'. יצאו כולם לכאן למחר כשצומח היום ומתחיל להאיר ויהיו מסתכלין על פני המים:

כד יהון כו'. כשיהיו רואין ערבוב על פני המים:

יהיו מקשין. ומכין בברזלי הכלים זה אל זה להשמיע קול ויאמרו שלנו נצח:

ולא יפקון כו'. ולא יצאו מכאן עד שיראו חרדה של דם על פני המים שהוא סימן לנפילת הרוח והריגתו:

חרדה דדמא. פי' טפה של דם וה"ג בילקוט תהלים טפה דדמא וטוב להגיה חררה אך שבתנחומא גם כן גרס חרדה:

אזל ואסהיד כו'. הלך ר' יוסי להעיד והתרה בבני העיר ואמר להם כל המאורע וכן עשו ומי שהיה לו מכוש כו':

ולא עלו. ולא נכנסו לעיר:

שנבראנו לסיוע. כלומר חסירי כח. צריכין לסיוע בכל עת ושעה:

מקודש כו'. מכח קדושת מעשיך המצויינין והמסומנים:

ה  [עריכה]

בהקהל. שנאמר אל כל עדת בני ישראל:

ו  [עריכה]

הוא קדוש. וכדמפרש לקמן ר' איבון והא דמייתי הה"ד כו' דברי הספר הם אבל האשה לא בשביל כך ידעה עתה שאינו קדוש כי לא ידעה עדיין שתצטרך לבא אליו ויגש להדפה והכי משמע בפ"ק דברכות ובירושלמי בפרק ב' דיבמות [בגמ' הגירסא ואין משרתו קדוש]:

הדפה. דרש נוטריקון הוד יופיה:

על דדיה. זהו פירושו של הוד יופיה:

שלא הביט בה. ולפיכך קראה אותו קדוש דאל"כ מאי ראתה בו דבר שבקדושה ועיין עוד אזהרה נפלאה על גדר הערוה בפ' נשא:

אמתיה. שפחה שלו אמה עבריה:

אנא הוינא כו'. אני הייתי פורש ומציע המטה של אדוני ומימי לא ראיתי דבר רע ר"ל קרי על כליו של אדוני ובירושלמי דפרק חלק גרס הוינא משזגא ופירושו מכבסת:

למנוי. לכליו ר"ל סדיניו ומצעיו:

ז  [עריכה]

איפקריסין. לבוש שהוא פתוח על כתפו וכשהוא לובשו קושרו:

ה"ג ונזדמן לו חלוני פי' זר תרגום אונקלוס חלוני:

דבר. קרי ביה דבור ומפרש והולך האיך:

ח  [עריכה]

שכורים. שאינן נזירים ושותין ומשתכרין:

ולפיכך אני נותן כו'. על שעמדו נגד יצרן ולא שתו:

אוחרי. משל אחר:

והייתם קדושים וגו'. כי קדוש אני הרי שלא ייחד לעצמו אלא קדושה אחת:

ט  [עריכה]

ה"ג ומבלעדי אין אלהים על אחת כמה וכמה והכי גריס לעיל בב"ר פרשה צ':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף