ילקוט אוצר הספרים/בבא מציעא/מו/ב
ילקוט אוצר הספרים 
בבא מציעא מו ב
ואפילו כיס מלא מעות בכיס מלא מעות[עריכה | עריכת קוד מקור]
תנן כל המטלטלין קונין זה את זה ואמר ריש לקיש ואפילו כיס מלא מעות בכיס מלא מעות.
בבבא מציעא דף נ"ו דפריך הגמרא למ"ד אין מטבע נעשה חליפין ממתניתין דכל המטלטלים קונין זה את זה ואומר ריש לקיש אפילו כיס מלא מעות בכיס מלא מעות אלמא דמטבע נעשה ונקנה בחליפין.
ויש להקשות דמנא להו דריש לקיש מיירי מדין חליפין דלמא ריש לקיש מילתא אחריתי אתא לאשמעינן דבבבא בתרא (דף פ"ה:) הוא איבעיא דלא איפשטא אי כליו של לוקח ברשות מוכר קונה או לא, ודלמא סבר ריש לקיש דכליו של לוקח ברשות מוכר קונה, והכא הלא הכיסים ודאי קנו תרוייהו מדין חליפין, דכל כלי נקנה בחליפין וא"כ ממילא קנו גם המעות מטעם כליו של לוקח ברשות מוכר, והא אתא ר"ל לאשמעינן.
ולכאורה היה נ"ל לתרץ דע"כ סבר ר"ל דכליו של לוקח ברשות מוכר אינו קונה, דהא בבבא בתרא שם בעינן למפשט דכליו של לוקח ברשות מוכר קונה ממתניתין דגיטין רק לה לתוך חיקה או לתוך קלתה הרי זו מגורשת, אלמא דכליו של לוקח ברשות מוכר קונה, ור"ל גופי' מוקי לה בגיטין (ע"ח.) כגון שהיתה קלתה קשורה בה ולא ניחא ליה למימר דקניא הגט מטעם כלי שמונח ברשות בעלה, משום דלא קנה כה"ג שאין הרשות של הקונה, וא"כ סבר דאינו קונה, אך הא התוס' בגיטין שם כתבו דגבי גט כיון דלרחוקה קאתי יש יותר סברא לומר דלא קנה, וא"כ אף דסבר ר"ל הכא גבי גט אינו קונה, מ"מ נוכל לומר דבעלמא סבר דקנה והדרא קושיין לדוכתא.
ונ"ל לתרץ על פי סברת המחנה אפרים בהל' מכירה (קנין חצר סי' ט') דטעמא דכליו של לוקח ברשות מוכר קונה הוא מטעם שכיון שזה נתן לו רשות להניחם שם, א"כ מסתמא ביטל כח קנין רשותו לגבי כליו דהאי, ולפי זה לא שייך בנ"ד גבי כיסים דין כליו של לוקח ברשות מוכר כלל כיון דהכיס והמעות היו מונחים אצל כח אחד מתחילה, א"כ אין כאן הוכחה שבטל לו לחבירו רשות חצירו, ולא שייך כאן דין כליו של לוקח ברשות מוכר – ולא קנה מטעם כליו ושפיר דייק הש"ס.