יד אפרים/אורח חיים/תרלז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרלז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


בט"ז ס"ק א' כההיא דלא ימצא וכן ז' ימים תאכל מצות שהיא במקום לא תאכל חמץ ז' ימים הוה נמי כפשוטו משא"כ בחג הסוכות כל הז' ימים סוכה דהא לא הוה כו' כצ"ל ר"ל דמ"ש ז' ימים תאכל מצות נמי לא שייכי' פלוגתא דר"א רבנן משום דפירושו כפשוטו על כל שבעת הימים ואע"ג דבאמת אין חיוב לאכול כל הז' ימים מ"מ אין הכוונה רק שלא יאכל ז' ימים חמץ רק יאכל מצות וממילא דשפיר קאי על כל הז' ימים משא"כ בסוכות דמשמעות הקרא לא בא על השלילה לשלול שלא יאכל ז' ימים חוץ לסוכה אלא משמעותו על חיוב עשיית הסוכה שיאכל בה ובאמת אין עיקר החיוב רק לילה אחד לכן פליגי וכו' ועיין בא"ר שנראה שגירסתו הי' בט"ז כמו שהוא לפנינו אלא שחסר תיבת לא וצ"ל וכן ז' ימים תאכל כו' נמי לא הוה כפשוטו כו' והדבר תמוה דהא לא מצינו כלל דדרשינין ביה מידי ואפשר דס"ל התם כיון דע"כ א"א לומר שיאכל מצות כל ז' ימים בחיוב כדאמרינן בפסחים דף ק"ך משום דכתיב ששת ימים כו' מה ששת רשות כו' ע"כ אין מוציאין אותו מפשוטו ומפרשינין כל ז' יאכל מצה ולא חמץ ולא בא הכתוב רק לשלול אכילת חמץ וזה כוונת הט"ז במ"ש ז' ימים תאכל שהוא במקום לא תאכל חמץ (ר"ל שהוא מתפרש שלא יאכל חמץ) כל ז' ימים לא הוה נמי כפשוטו דהא לא הוה רק חיוב כו' וכן נראה למעיין בלבוש דהך חג הסוכות תעשה לך כו' והך דשבעת ימים תאכל כו' פתרון אחד להם ועל דבריו קאי הט"ז ונתן טעם משום דא"א לפרש כפשוטו:

במגן אברהם ס"ק ג' ואע"ג דקי"ל כו' מ"מ לא מיקרי כו' ר"ל דזה מוכח דאל"כ מי הכריח לרש"י לפרש גזלי ארעא מישראל דילמא קאי כמ"ד אסור וכן ס"ל באמת התוס' בב"ק וע"ז כתב דספר יראים כתב דאפי' אי מותר לא מיקרי לכם א"כ א"א לפרש דרש"י בדוקא נקט הכי כיון דגם אי גזלי מעכו"ם לא יצא דלא מיקרי לכם אפילו אי גזל עכו"ם מותר ומכ"ש אם נאמר דאסור וע"כ דרש"י לאו דוקא נקט מישראל וכמ"ש בתשובת הרשב"א סימן תתנ"ב וא"כ ממילא יש לומר דאפי' היכא דלא בעינן לכם כגון הכא דסוכה דשאול כשר מ"מ כיון דגזל עכו"ם אסור שפיר הו"ל מצוה הבאה בעבירה וא"כ אסור לעשות סוכה ברה"ר ועיין בספרי שו"ת בית אפרים כו':

במגן אברהם ס"ק ז' אבל אם השאיל לו שמעון הקרקע כו' נראה דס"ל דאם חיבר עצים שלו לקרקע חבירו אין דינו כמחובר לקרקע ושפיר הם נגזלים. משום דדוקא לקרקע שלו ומחובר לקרקע הרי הוא כקרקע ולכן אם השאיל לו הקרקע לז' ימים ס"ל דהוה כמחובר לקרקע שלו כיון שמדעתו חובר ולכן גם העצים אינם נגזלים אבל הד"מ שדלג תיבת שלא מדעתו ס"ל דגם מדעתו לא מהני כל שאין הקרקע שלו ממש רק על דרך שאולה לז' ימים ואח"כ הדרא ארעא למריה ויכול לומר טול עצים ואבניך ובכה"ג אין דינם כקרקע לכן גם מדעתו שפיר העצים נגזלים. ומ"ש המג"א וקשה כו' נראה שר"ל דקשה על הד"מ שדולג תיבת שלא מדעתו משום דמשמע ליה לחלק כנ"ל דבאמת ז"א דהא צריך להבין בגוף הדין דתוקף על חבירו כו' דהא העצים נגזלים כו' וע"כ לומר משום דלא משך וע"כ לחנם השמיט הד"מ תיבת שלא מדעתו דשפיר נקט המג"א שלא מדעתו דאז שפיר קנה שמעון עצים בגזילה אג"ק שלו וכיון דהעצים גזולין לא יצא משא"כ כשבונה מדעתו שהקרקע שאולה ביד ראובן ומה שגזל שמעון לא מהני דאין קרקע נגזלת ואם כן לא קנה שמעון העצים וע"ז כתב דבח"מ משמע שהמשאיל קונה אג"ק אעפ"י שהיא שאולה ביד אחרים כך הוא כוונת המג"א. אך לולי דברי אא"ז מהרש"א ז"ל והב"ח הייתי אומר דנהפוך היא וט"ס נפל בהג"ה וצ"ל מדעתו כמו בתוס' משום דהא שהשאיל הקרקע לראובן אם חוזר ותקפה והחזיק בה לעצמו נלענ"ד דמהני ולא שייך בזה קרקע אינה נגזלת דהא הטעם משום דשם בעלים עליו וכיון דאינו רק בתורת שאלה והוא חוזר וגוזל מה ששאל ממנו לא שייך שם בעלים ושפיר נגזלת והלכך לא יצא מחמת גזילת הקרקע משא"כ שלא מדעתו שלא גזל הקרקע כלל ומחמת גזל עצים לא מיירי כלל דמחמת זה אל"מ דיצא משום תקנת השבים אך בד"מ מסיים בלשון הג"א משום גזל העצים ובאמת בהג"ה גופיה לא מסיים בה כמ"ש בד"מ נראה דהכל א"ש דהג"ה העתיק לשון התוספת שכתבו על רש"י בחנם דחק כו' והיינו לומר דאפילו נאמר דשייך תקנת השבים אפילו היכא דלא טרח בה מכל מקום משכחת לה שפיר כשבנה מדעתו ואיכא גזל קרקע כמו שכתבתי לעיל. והד"מ העתיק הדין לדידן דקי"ל דהיכא דלא טרח לא שייך תקנת השבים ולכך השמיט תיבת מדעתו דאפילו שלא מדעתו אינו יוצא משום גזל דעצים כנלענ"ד:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.