יד אפרים/אורח חיים/תמג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תמג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


בט"ז סק"ב ונ"ל דזהו שמיירי בחמץ גמור בין לרש"י כו' כצ"ל:

(שם) במג"א ס"ק ג' ואין ביניהם אלא דבר מועט. לענ"ד צ"ע כיון דלדידהו חשבינן החחלת זמן אכילה מן הנץ החמה עד שליש היום א"כ יש חילוק ביניהם בשלשת רביעי שעה דלהלבוש והל"ח יכול לאכול ג' רביעי שעה יותר לפי המבואר בסי' רל"ג דמע"ה עד הנץ החמה שעה וחומש שעה ומן סוף השקיעה עד צאת הכוכבים הוי רביע שעה אם כן להלבוש השיעור יותר ג' רביעי שעה בקירוב:

שם ס"ק ג' וקשה ע"ז דא"כ הך ששנינו כו' וכי כתיבי שעות באורייתא דניזל בתרייהו כו' לכאורה אין הקושי' מובנת ונראה קצת דכוונתו דודאי אם נימא דמיירי בשעות שלנו א"כ קשה דאם נימא שהשיעור ב' שעות קודם חצות א"כ אם היום ארוך י"ח שעות מותר לאכול עד שבעה שעות על היום ואם כן קשה היאך נקט אוכלין כל ד' וע"כ לומר דזה מיירי כגון דהיום והליל' הם שוין ובכה"ג נקט הך ששנינו אוכלין כל ד' דהיינו ד' שעות שלנו וזה היה נכון אם הי' כתיב בתורה על שיעור שעות דהיינו אם היה כתוב בתורה שמותר לאכול עד ששה שעות על היום וחכמים אסרו שני שעות קודם והתורה מיירי היכא שהיום והלילה שוים אז היה שייך לומר דהתנ' נקט לישנא דקרא ותלה הדבר בשעות משא"כ באמת בתורה איתא השיעור עד חצות א"כ למה נקט התנ' הך לישנ' טפי הי' לו לתנא למנקט ב' שעות קודם חצות וכן חזר הט"ז ופירש קושיא זו בסוף דבריו וכוונת הט"ז כך הוא וכי כתיבי שעות באורייתא דניזל בתרייהו ר"ל דאטו כתב' התורה לילך אחרי שעות דנקט התנא הך לישנ' הלא התורה לא כתבה לילך אחר שעות רק אחר חצות וא"כ היה לו לתנא למנקט האי לישנא:

במגן אברהם ס"ק ה' כיון דמלוה על המשכון דין שומר כו' לענ"ד י"ל דשאני שומר דעלמא או גזלן כיון דבשעה שנאסר החמץ לא היה לו שום קנין בו וברשותו דמריה נאסר וזה השומר או הגזלן אומר לו הש"ל משא"כ במשכון כיון דב"ח קונה משכון אע"פ שגם על המלוה חל חיוב הביטול מ"מ הרי בשעה שנאסר היה למלוה קנין בגוף המשכון וברשותו נאסר ושוב אינו יכול לומר הש"ל שבשעה שזה נותן לו המעו' הוא יוצא מרשות המלוה לרשות הלוה והוה לי' כמוכר לו חמץ שעבד עליו הפסח:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.