יד אפרים/אורח חיים/שסה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יד אפרים ‏ אורח חיים שסה

בט"ז ס"ק א' כו' שס"ג אם כו' ויעשה פס ג' אמות או ירחיק אמה ויעשה פת אמה ומחצה כו' כצ"ל:

במגן אברהם ס"ק ג' על הפס או אם יש ד"ט כו' כצ"ל. ולזה כיון הטור ורי"ו כו' ר"ל שהם כתבו סתם נפרץ מראשו ש"ד ולא כתבו דדוקא בקרן זויות כמבואר בש"ס דאל"ה אמרינן פתחא הוא וכן הוכיח התוספת מהא דאמרינן במבוי רחב ד' אמה עושה פס כו' כמבואר לעיל סי' שס"ג והב"י תמה על הטור בזה ע' בט"ז ס"ק א' ולכן כתב המג"א דהטו' ורי"ו מיירי שהקורה מונחת על הפס לכן באיכא הפסק ד"ט מן הכותל לא מהני דבעינן קורה ע"ג מבוי משא"כ בש"ס דעושה פס כו' מיירי שמתוקן בלחי אצל הפס (ומ"ש שמתוקן בלחי בצד הבתים הוא ט"ס וצ"ל בצד הפסים ע' סי' שס"ג ס"ק ל"ו ובתוס' בעירובין שם) ובלחי שפיר מהני אף על פי שאינו אצל המבוי ממש כיון שהוא במקום הפתח הגדול הפתוח לר"ה משא"כ בקורה בעינן שיהיה ע"ג המבוי ממש וזה מרוחק ממנו ד"ט וע"ז הקשה דאם כן בפרצה ג' יהיה אסור כיון דיש כאן ג' לא הוי לבוד ואם כן אין כאן קורה ע"ג מבוי וע"ז תי' דס"ל כהך דיעה בסי' שס"ג דפחות ד' א"צ תיקון והילכך כל שאינו מרוחק מן הכותל רואין אותו כאלו הוא סתום שם וה"ל כאילו מונח הקורה ע"ג המבוי משא"כ כשהוא רחוק ד"ט הלכך דוקא בנפרץ מצידו דחיישינן דלמא שבקו' בני מבוי כו' וכמ"ש בס"ק ב' אבל מראשו כיון שאין מקצרין דרכם לא חיישינן להכי כמבו' בש"ס ותוס' ע' לעיל סי' שס"ג ס"ק ל"ח והא דלא מוקי המג"א התם נמי בתיקון קורה ומיירי שמונח על כותלי המבוי מקצה לקצה דז"א דהתם איירי במבוי רחב ך' אמה ולא מהני הקורה מקצה לקצה כלל כיון שהוא רחב וע"כ בבא למעטה בפסין אילו ואנו חשבינן הכשר הקורה מן הפסין והלאה וזה א"א כיון שהפס הוא רחוק יותר מד"ט מכותל המבוי ולכך כתב המג"א דמיירי בלחי. והא דמשני הש"ס בדף ה' בקרן זויות. ולא משני כה"ג שקורה מונחת על הפס משום דס"ל דבכל גווני מיירי דאל"כ ל"ל לאפלוגי בין צדו לראשו לפלוג במראשו גופיה בין מתוקן בלחי או בקורה ואפילו בקורה אם מונח מקצה לקצה אע"כ דאוסר בכל גוונא והיינו בקרן זויות משא"כ הטור י"ל דסמך על מ"ש בסי' שס"ג דין תיקון הפסין שלמד משם דלא איכפת לן במראשו בפחו' מעשר כלל וע"כ דהכא במונח הקורה על הפס ומ"מ צ"ע על הטור שהשמיט דין קרן זוית המבואר בש"ס וע' בב"י שכתב על הרא"ש שסמך על מה שאמרו בכמה דוכתי פתחא בקרן זוית לא עבדי אנשי והוא דוחק אפילו בהרא"ש ומכ"ש על הטור דלא מסתבר למימר הכי והנה במ"ש לעיל להגיה בדברי המג"א שצ"ל שמתוקן בלחי מצד הפסים לכאורה יש לומר שא"צ לזה אלא כפשטן שהלחי שפיר מעמידין אותו סמוך לכותל המבוי ממש אשר שם הבתים הפתוחים למבוי ולכך כתב בצד הבתים וכן נראה מדברי האחרונים אך לענ"ד נכון להגיה כמ"ש דלפי פשוטן של דברים קשה דמה מועיל לחי זה אצל הכותל כיון דכאן הוא פתחא זוטא ועיקר העמד' הלחי הוא בפתח הגדול של מבוי אף דלחי משום מחיצה מ"מ עיקר המחיצה אנו צריכין במקום הכניסה ויציאה מהמבוי לר"ה והכי איתא בהדיא דאי שבקי פתחא ועיילי בזוטא בטל תיקון הלחי אשר נעשה במבוי כמ"ש רש"י שם להדיא וכן לעיל סי' שס"ג אלמא שהלחי צריך להיות עומד במקום הפתח הגדול שיוצאין בו מהמבוי לר"ה ואמנם בדברי הש"ס דמיירי במבוי רחב ט"ו אמות שמרחיק ב"א ועושה פס ג"א שפי' יש לומר שהלחי מעמידין אותו אצל כותל המבוי השני שרחב ממנו עד הפס עשר אמות אבל הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וכל הפוסקים כתבו תיקון זה גם למבוי רחב ך' אמה שעושה ב' בשני צדדי המבוי כמבואר לעיל סי' שס"ג ואם כן ע"כ שהעמדת הלחי אינו אצל כתלי המבוי ממש רק בצד הפסין ר"ל או בצד פס זה או בצד פס השני מקום ששם הפתח הגדול הרחב י' אמות והמג"א שרמז לסי' שס"ג לכך כתב שהתיקן בלחי בצד הפסים וע' בספר תוספות שבת שכתב מ"ש המג"א שהלחי לצד הבתים לא ידענא למה יהא מותר אף אם סמוך לסתימה ע"ש ולעד"נ דסמוך לסתימה במקום ההרחקה פשיטא דלא מהני וגם אצל הכותל לא מהני כמ"ש כיון שעיקר פתח המבוי הוא במקום אחר רק שיעמידנו סמוך לפס במקום שפתח שם ואם כן צריך להגיה בצד הפסי' וכמ"ש וע' באליה רבה סי' שס"ג ס"ק מ"ב בשם הרשב"א בעה"ק שכתב ולחי או קורה מתירין אותה ואויר שמן הפסין לכותלים א"צ כלום שהרי ניתר בעומד מרובה על הפרוץ עכ"ל מבואר כמ"ש דהלחי עומד אצל הפס במקום שהוא הפתח הרחב יו"ד ומ"מ מדברי הרשב"א נראה דלא כמ"ש המג"א בדבר. הטור ורי"ו דמשמע מדבריו דאפילו הקורה על הפס שפיר דמי כיון שהאויר שבין הפס לכותל ניתר בעומד מרובה על הפרוץ מה שהקורה על הפס מחשב כאילו הוא ע"ג מבוי ממש ע"ש:

(שם ס"ק י') סמ"ג וססמ"ק שכתבו ג"כ דאין מותר תחת הקורה אלא אם כן רחבה ד' והב"י מפרש דמיירי בר"ה ואפ"ה בעי רחב ד' וחולקים על הרשב"א דלדידיה לר"ה אפילו אינה רחבה ד' שרי וע"ז כ' המג"א דאינהו נמי בכרמלית מיירי אבל בר"ה אפי' אינה רחבה ד' שרי:

(מ"א ס"ק י"א) כ"מ ברא"ש גבי חצר ר"ל מדכ' אבל על פתח החצר כו' דמייתי כאן בש"ע ומקורו מדברי הרא"ש והא דנקט הרא"ש ומשמע דמדברי הש"ע אין ראי' ראיה י"ל דבחצר דוקא הוצרך לומר דאף בפתוח לכרמלית מותר דסד"א דבכרמלית דרבנן לא מוזדהר כולי האי טפי איכא למיחש דלמא מגנדר לכרמלי' מייתי ליה לפתח החצר שהוא רה"י כמ"ש התוספות בשבת דף ט' דסתם אסקופת הבית או חצר רחב ד' ומסתמא גם קירויו רחב ד' וע' ברש"י שם ובכה"ג הוי רה"י כמבואר לעיל ס"ס שמ"א ואם כן יטלטל מכרמלית לרה"י משא"כ במבוי הפתוח לכרמלית שתחת הקורה הוא ג"כ כרמלית כמ"ש לעיל סעיף ד' ומותר לטלטל שם תוך ד' אמות דתחת הקורה עם הכרמלית שלפנים רשות אחת היא והא דלא אשמעי' בש"ע הך היתרא למבוי הפתוח לכרמלי' י"ל דממילא משמע מדכת' שמא יתגלגל החפץ מידו לר"ה כו' שאין היכר בינו לר"ה משמע דוקא בפתוח לר"ה הוא דאסור אבל הרא"ש שם העתיק לשון הש"ס דלמא מגנדר ואתי לאתויי ולא נזכר שם ר"ה כלל אם איתא דבכרמלי' שרי הו"ל לאשמעינן היתרא דמבוי לכרמלית דלא נטעה לומר כיון דנקט היתרא דחצר בין פתוח לר"ה ובין לכרמלית איסורא דמבוי נמי בכל גוונא הוא ומדשביק היתר דמבוי לכרמלית ונקט היתרא דחצר מכלל דקושטא הכי הוא דבמבוי בכל גוונא אסור ועלה קאמר דבחצר בכל גוונא שרי ולכך נקט המג"א דכ"מ מהרא"ש גבי חצר וטעמ' דאסור במבוי לכרמלית אע"ג דמותר לטלטל תוך ד"א בכרמלית ואפילו מכרמלית לכרמלית מותר כמבו' לעיל סי' שמ"ו י"ל דאף על גב דבפתוח לכרמלית דיינינן מה שתחת הקורה כרמלית היינו לחומרא משום דמצא מין את מינו ומצרפין אותו לכרמלי' שלפניו אבל מדינא תחת הקורה גם כן רה"י היא שהרי מונח על כותלי המבוי המוק' ג' מחיצות ואם כן לקולא שיהי' מותר לטלטל ממנו לכרמלית לא אמרינן ואיכא איסורא דמטלטל מרה"י לכרמלי' וע' מ"ש הפוסקים בזה בשם הב"ח דמתיר במבוי לכרמלית וכתב בתוספת שבת שלדבריו צריך לפרש גבי חצר כגון בקורה רחב ד' כו' ע"ש והיינו כמ"ש לעיל דמצינן לפרושי הך דחצר בכה"ג אבל ראיית המג"א מדלא כתב היתרא בכה"ג דמבוי לכרמלית וא"ל דלא הוצרך לפרש כיון דכרמלית אינו רק דרבנן לא גזרינן דכיון דבחצר כ' היתר בפתוח לכרמלית משום היכרה מכלל דאף בכרמלית דרבנן שייכ' גזרה זו וא"כ הו"ל לאשמועינן היתרא דלא גזרינן בזה דהו"ל כמטלטל לכרמלית גופיה תוך ד"א אלא ודאי דז"א דמדינא הוה רה"י וה"ל כמטלטל מכרמלית לרה"י כנלע"ד:

שם ס"ק ט"ו ע' סי' שצ"ד ובט"ז לקמן סי' שס"ו סק"ג ובסימן שצ"ד מחלק דוקא לענין עירוב תחומין שא"צ רק שיקנה שביתה בין השמשות שם משא"כ כאן ע"ש וע' במג"א סי' שע"ב ס"ק ך"ד:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.