אליה רבה/אורח חיים/שסה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שסה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] [לבוש] והוא הדין אם לא וכו'. כן כתב בית יוסף בשם רש"י, וצריך עיון דתוס' ד"ה חולקין דכיון דלא נשאר פס ארבעה הוי כתחילת מבוי וצריך פס ארבע אמות וכן משמע מר' יהונתן וטור וכן פסקו הב"ח ומלבושי יום טוב ומגן אברהם:

ב[עריכה]

[ב] דלא בקעי וכו'. פירש רש"י כגון שפרוצה למקום מטונף או למקום מקולקל בפתחים וטיט וכל שכן אם נשתיירו גדודים שלושה או ארבעה טפחים עבה על פני הפירצה שאינה נוחה לעבור בה:

ג[עריכה]

[ג] למי שעומד במבוי וכו'. צריך עיון דהעומד במבוי לעולם אין רואה הגיפופין (מגן אברהם), ובפרישה כתב שמצא בטור על קלף למי שעומד בחצר:

ד[עריכה]

[ד] נראין שלא מאותו וכו'. וכשיש ביניהם שלושה דלא נימא לבוד (ש"ס דף ט'):

ה[עריכה]

[ה] [לבוש] דשאני התם וכו'. כך צריך לומר לפי בית יוסף כרש"י אבל לפירוש חכמת שלמה ותוס' לא קשה מידי כמו שכתב סימן שס"ג סעיף י"ג:

ו[עריכה]

[ו] בין תחת הקורה וכו'. כן כתב השולחן ערוך משום דמגיה בבית יוסף דברי הטור אלא דסבירא ליה הרא"ש כרמב"ם דאוסר גם בקורה אבל מלבושי יום טוב כתב דבפרק קמא סימן ח' משמע דסבירא ליה לרא"ש להתיר בקורה, עד כאן, ולפי זה אין צריך להגיה בטור וכן נראה לי עיקר כי מצאתי באגור סימן תקמ"ה שהעתיק דברי הטור להלכה דסבירא ליה להרא"ש להתיר ובנוסחא דידן וכן מצאתי ברבינו ירוחם תלמיד הרא"ש דף צ"ד וצידה לדרך שפסקו הכי וידוע דצידה לדרך נמשך אחר הטור וכן משמע בשלטי גיבורים, ומה שכתב הרא"ש וכן מסתבר נראה דקאי על דחיית ראיה ראשונה של סברת הראב"ד ולא לעיקר הדין וקל להבין, וכיון דגדולי אחרונים אולי מקילין הכי נקטינן ובפרט שבארתי שכן דעת הרא"ש והטור ובשגם שהוא מידי דרבנן:

ז[עריכה]

[ז] [לבוש] ואם הקורה רחבה ארבעה ובריאה לקבל מעזיבה לכולי עלמא מותר שפי תקרה יורד וסותם:

ח[עריכה]

[ח] בין פתוח לכרמלית וכו'. משמע דבמבוי אף פתוח לכרמלית אסור, ואפילו לדידן דלית לן רשות הרבים ואפילו בצורת הפתח שלנו כיון שהוא גבוה מאוד לית לן היכרא:

ט[עריכה]

[ט] וכיון דמידי דרבנן וכו'. צריך עיון דהא אפילו במידי דאורייתא לא מחינן כמו שכתב סימן תר"ח וכן הוא בביצה דף ל', מיהו בשולחן ערוך יש לומר דבמידי דרבנן בעינן דוקא ידוע בודאי וכן משמע ברא"ש שם, ועוד דאם כן תיקשי בש"ס שם דקאמר לא היה לא שנא דאורייתא לא שנא דרבנן דהא תוספת יום כיפור דאורייתא וכו' דילמא הא דמחלק בין דרבנן מיירי בלא ידעינן, לכן נראה לי דבסימן תר"ח דהמפורש בתורה מחינן אם כן צריך הכא לחלק. כתב קושטא דמילתא שהוא מידי דרבנן והוא הדין אי היה דאורייתא ולא מפורש נמי לא מחינן. אך קצת קשה על הש"ס ושם דילמא הא דאמר הני מילי בדרבנן היינו מה שאין מפורש בתורה ורבנן דרשו מתורה אבל בדאורייתא מה דמפורש בתורה לא:

י[עריכה]

[י] ויש מי שאומר וכו'. ויש לסמוך על זה להתיר (רמ"א) ועיין ליקוטי מהרי"ו סימן י"ב ואם חל יום טוב ראשון ביום ששי ונפסק העירוב אסור בשבת דשמא יום טוב ושבת שתי קדושות הן כמו שכתב סימן תי"ו סעיף ב' (מגן אברהם סימן שס"ג ס"ק ד' וצריך עיון):

יא[עריכה]

[יא] אסורות וכו'. דוקא כשנשבר בחול אבל נשבר בשבת שרי ודע דאותן חצירות האסורות לטלטל אפילו בבית אחד אסור מחדר לחדר כמו שכתב סימן ש"ע סעיף ג' וצריך להזהיר על זה במקומות שאין להם לחי או קורה ולדידן שאנו מניחין העירוב בבית הכנסת אם נשבר התיקון באותו מבוי כל המבואות אסורות אפילו יש להם תיקון בפני עצמו אלא אם כן יכולין לבוא העירוב אצלן ולכן במקום שאין לחי או קורה שאסורים לטלטל במבוי ואין בעיר שני בתי חורף בבית אחד לא יעשו עירובי חצירות בפסח דהוי ברכה לבטלה (מגן אברהם):

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.