יד אפרים/אורח חיים/שסו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שסו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


שס"ו במג"א ס"ק ה' ובתו' חולקין כו' זה עפ"י פירש"י וגרסתו ובתוספות חולקין וסוברים דכל שקצר מבפנים ואין בו רוחב ד' לא אמרינן ביה גוד אחית דהא לא ניחא ליה תשמישתיה ואפילו כרמלית אינו דאין כרמלית פחותה מד' רק מקום פטור ולכך פירשו דביציאתה דמישן היינו ספינה כו' וחלל בין הנסרים אף שהחלל ביותר מג' דליכא לבוד אמרינן גוד אחית ולהתוס' לא מיירי כלל שקצר למטה בפנים רק הוא רחב ד' ולכך שפיר אמרינן גוד אחית ע"ש:

בש"ע סעיף י"ד מברך על מצות עירוב וע' במהר"מ די בוטין סי' ל"ח הרוצה לערב עירובי חצירות ועירובי תבשילין כאחד אם לא סח ביניהם יוכל לכוללן בברכה א' ויברך על מצות עירובין כמ"ש הרמב"ם על הפרשת תרומות ומעשרות ע"ש ונראה דלכתחלה יש לו לפרש עירובי חצירות ועירוב תבשילין אף על גב דאם עושה כ"א בפ"ע או' על מצות עירוב בסתם מ"מ כיון שכוללן יחד יש לו לפרש כ"א בפ"ע דליפרט הברכה טפי עדיף כדאמרינן תן לו מעין ברכותיו ואע"ג דלא קיי"ל כר"י לענין בורא מיני דשאים ע' בספרי שו"ת בית אפרים שכתבתי לחלק בזה ושם הבאתי מקור דברי הרמב"ם מירושל' דדמאי והבאתי דברי הריב"ש סי' שפ"ה:

במגן אברהם ס"ק י"ח סימן ש"ע ס"ו נ"ב והלכך לא שייך מיגו דזכי' לנפשיה כו':

ס"ק ד' במג"א מצות עירוב מצאתי כתוב צ"ע כו' כצ"ל:

(שם) בס"ק הנ"ל והעיקר כמש"ל וע' לעיל שכתבתי דלכתחלה יש להחמיר דהשמש כו' כצ"ל: ומ"ש והעיקר כמש"ל ר"ל דלענין אחר אף על גב דהאי טעמא שהעושה מצוה מברך פריכ' הוא אם נאמר דלא שייך באותה מצוה וגם לא עביד כלום לפי מנהגינו שא"צ לזכו' מ"מ העיקר כמש"ל דגם האחר שייך במצוה שגם הוא יהיה אסור כו' ושפיר יכול לברך ושוב כתב לעיין במ"ש לעיל ס"ק י"ג דלכתחלה יש להחמיר שיזכה השמש כולי והוא מלתא באנפי נפשיה שא"ל שכוונתו שמהאי טעמא יהיה מותר גם לאחר וגם דלכך הוי הברכה עובר לעשייתן דז"א דאף על גב שיש לעשות כן לחומרא מ"מ אין זה מועיל להקל מחמת זה כיון דמעיקר הדין זכיה זו אך למותר וכמ"ש המג"א דאם שכחו לזכות עד שבת ג"כ שרי כמ"ש רמ"א וא"כ אין לסמוך על זה שיברך אחר או שנא' שהברכה עובר לעשייתן רק דבלא"ה שפיר דמי מטעם שכ' לפני זה ע' בט"ז סי' שצ"ה:

ס"ק ך"א במג"א שום דבר עליו נ"ב ר"ל לאו דוקא הברכה עצמה אלא אפילו לא אמר כלל בהדין עירוב' כו' נמי שרי:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.