יד אפרים/אורח חיים/שז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


בט"ז ס"ק א' לשון אבל כו' הט"ז היה לפניו נוסחא בש"ע מותר לאומרם לכן כתב שהיה לכתוב אפי' כו':

ס"ק ב' וכן עיקר לכאורה משמע שר"ל שכן עיקר כהב"ח וא"כ האיך מביא מדברי הרמ"א ראיה לסתור ועיין לקמן במג"א ס"ק ל"ח שדברי הרמ"א דהתם הם דלא כהב"ח אפשר שהט"ז מוכיח דדבור דרך רמז שרי טפי דאם נימא דהוי כרמז ממש דחשוב כדבור וכמ"ש הרמ"א א"כ אמאי שרי לומר הנראה כו' אעפ"י שמתוך כך מבין כו' כיון דרמז הוי כדיבור כמ"ש הרמ"א והרי אסור לומר הוה נכון לערב אלא ע"כ דרמז ע"י דבור קיל טפי ולכך יכול לומר הנראה כו' שהוא רמז ע"י דבור דרמז ממש אסור כיון דאסור לומר וכמו בעכו"ם דאסור רמז כדבור והלכך גם כאן יכול לומר לעכו"ם למה לא עשית כו' דגם בשבת גופו לדבר בלשון רמז מותר אף דרמז גופא אסור כנלענ"ד כוונתו וצ"ע:

במגן אברהם ס"ק ג' אסור ליתן ז"ל הגהמ"יי כו' דאי אומר לו לקנות בשבת אפי' בכולהו אסור כו' כצ"ל. ור"ל דהגהמ"יי כתב דלא דמי לכל הני דשרי ב"ה עם השמש דכולהו אי עביד כו' עיין בט"ז ולזה כתב המג"א דאם אומר לו לקנות בשבת אפי' בכולהו ר"ל בהך דסימן רמ"ז ורנ"ב אסור דהתם נמי צריך לפסוק שישבות:

מ"א ס"ק י' לפי שהוא לדעת אותה מלאכה עיין בתוספות שבת שם איתא לשון זה וצריך ביאור ועיין באא"ז מהרש"א ובמהר"ם שם מ"ש להגיה בזה ולענ"ד יש להגיה וכן צ"ל לדעת איזה מלאכה כו' ור"ל דבנכרי כיון דודאי רוצה שיעמוד עמו על דעת שיעש' איזה מלאכה לכך אסור וע"ז כתבו דז"א דגם בישראל ג"כ מסתמא ע"ד מלאכה ואפ"ה שרי דאין זה הרהור וא"כ לעכו"ם נמי שרי:

שם ס"ק י"ג וטעמא דאסור פירש"י כו' ר"ל בהך דלא יהלך אדם בשדהו כו' פירש"י בעירובין שם משום דאסור לאזמוני נפשיה כו' וע"ז תירצו התוס' משום דלא מינכר מלתא כ"כ ר"ל דהא בתוך התחום מותר לטיול ועונג רק האיסור מצד המקום אשר הוא שם אשר במקומו הוא מוכרע שמזמין עצמו על אחר השבת לעשות איזה מלאכה האסור' בשבת וזה אסור משום ממצו' חפציך אך דוקא היכא דמוכחא מלתא שמזמין עצמו לכך כגון שדה כו' משא"כ כשמחשיך לתלוש פירות אע"פ שגינתו וחורבתו שם מ"מ לא מוכח' כ"כ שהוא יושב שם בשביל כך ולכך שרי דזה לא מיקרי רק הרהור לבד דמותר אך כל זה בתוך התחום שאין איסור מצד ההליכה משא"כ בסוף התחום שאין דרך להלך מהלך רב כ"כ לטייל ולעונג זה אסור אם הולך כ"כ לצורך עובדא דחול משום דכתיב אם תשוב משבת רגליך כו' ממצוא חפציך. אע"ג דמצד המקום שהוא שם לא מנכר' מלתא. וגם יוכל להיות שהולך לפעמים דרך הזה לצורך דבר מותר דשמעתי' משכתי' כו' מ"מ כיון דכוונתו בשביל לעשות עובד' דחול אסור מצד ההליכה לצורך דבר האסור והא דאמרינן בעירובין שם דבסוף התחום מותר דכיון דאין מערבין אלא לדבר מצוה א"נ חפצי שמים ומהאי טעמא לא פריך התם ממתני' דאין מחשיכין על התחום להביא פירות כו' דחפצי שמים שאני רק דקשי' דאסור מצד שמכין מיו"ט לשבת אע"ג דשתיק ולא אמר מידי מ"מ הו"ל הכנה דהא בהא דלא יהלך בסוף שדהו כו' נמי שותק ואפ"ה אסור דהוי כמזמן עצמו וה"נ הוי כמכין משבת ליו"ט וע"ז שפיר תירץ דהכא לא מוכחא מלתא דעביד בשביל העירו' ולכך כיון דשתיק לא הו"ל הכנה משא"כ בלא יטייל כיון דמוכחא מלתא וה"ל הזמנה אך כ"ז לענין עירוב דהו"ל חפצי שמים משא"כ היכא שרוצה לעשות חפצי עצמו בלא"ה אסור סוף התחום אף דלא מוכחא מלתא כיון דבאמת כוונתו בשביל חפציו וע"ז נאמר ואם תשוב כו' וזה מוכרח לענ"ד מתוספות דשבת דף ק"ן דבלאו הא דלא יטייל לא הוי קשיא ליה מאי שנא תוך התחום דשרי מסוף התחום דאסור וע"כ שהיו סוברין דתוך התחום אין איסור מצד ההליכה כלל כמ"ש משא"כ סוף התחום ומ"מ קשי' להו הא דלא יהלך שהוא בתוך התחום ואפ"ה אסור וע"ז תירצו דשם אעפ"י שאין האיסור מצד ההולך מ"מ האיסור מצד המקום אשר הוא עומד שם עתה דמנכרא מלתא כו' משא"כ להחשיך על הפירות לא מינכר' אבל לענין סוף התחום א"צ לחילוק זה כלל דכל שהאיסור מצד ההליכה עצמו אע"פ שיש לתלות שהולך לצורך דבר היתר מ"מ כיון דבאמת אין כוונתו לכך אסור ודברי ה"ה שכתב שהטעם משום דמנכר' ויבא לידי חשד צ"ע:

ס"ק כ"ג התוספות והרא"ש כתבו כו' צ"ע דבש"ע אין מזכיר מדיוקנ' ובאמת שצ"ע על הש"ע שהעתיק הך אל תפנו על מליצה ומשלים ובשבת דף קמ"ט איתא על דיוקנאו' רק רבינו יונה כתב לאסור משום מושב לצים. ונראה שיש חסרון איזה תיבות במג"א וצ"ל ובשבת אמרינן האי טעמא על דיוקנ' שאף בחול אסור להסתכל בה וכתבו התוס' והרא"ש כו' ועיין מ"ש על דברי המג"א אלו בספרי שו"ת בית אפרים סי' ט"ו:


מעבר לתחילת הדף
· הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.