ביאור הגר"א/אורח חיים/שז

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים שז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א הלכך. רא"ש בסכ"ג סס"ו ועתוס' ק"נ ב' ד"ה אבל. וכ"מ בגמ' שם:

להרבות. אבל בלא"ה מותר וכן בירו' שם דהוה משתעי סגי וכן לשון הרמב"ם וכ' בס"ו אבל אם פרעם כו' וכ' הרמב"ם שהוא שיחה בטלה:

ובני אדם. כמ"ש בסי' ש"א ס"ב בחורים כו':

ב

ס"ב ולא לומר. גמ' שם פשיטא כו':

אע"פ. שם דהא שכר הפועלים על מחר:

שכל. שם פשיטא כו':

אפי'. מההוא דשולח איגרת כו' ומי שהחשיך לפרש"י:

אבל מותר. כמ"ש הנראה בעיניך כו' שמבין מדבריו כמ"ש רש"י שם ואע"ג שדוקא לערב אבל בשבת עצמו אסור כמ"ש בסכ"ב שאני התם שהאמירה בשבת משא"כ בחול מותר:

ג

ס"ג אסור ליתן. כנ"ל בס"ג אפי' לומר כו':

אבל יכול. כמ"ש הרא"ש בשם תוספתא בפ' כל שעה לענין חמץ ע"ש:

ד

ס"ד מותר לתת. וכן מותר. מ' אפי' לא קצץ כמ"ש בב"י בשם סמ"ג ובסי' רמ"ה ס"ה פ' כסמ"ק דוקא בקצץ מותר וצ"ל דכאן מיירי דאפשר לקנות ולמכור מבע"י כמו באיגרת אם לא קצץ כדי כו' ואפשר דגם הסמ"ג וסמ"ק ל"פ כנ"ל:

מי ששכר. כמ"ש י"ח ב' כדי שיצא מפתח כו':

ה

ס"ה דבר שאינו. עירובין ס"ז וס"ח ומפ' הרמב"ם דלאו ביום מילה היתה אלא משום צערא שרו התם וז"ש לרחוץ המצטער וה"ה במקום מצוה כמש"ש מהזאה ותי' ולא שני לך כו' וכפי' הרי"ף ורא"ש בפי"ט דשבת ע"ש:

ויש אוסרין. שכ' דלא שרו אלא במילה שהיא עצמה דוחה שבת וכן משום יישוב א"י מ' אבל במצוה אחרת אסור ומדהוצרך לומר משום יישוב כו' וחילוק בין שבות לשבות אינו אלא במילה בלבד ותדע שאמרו בספ"ב דיו"ט אמימר כחיל עינא מנכרי בשבת א"ל רב אשי מאי דעתך כו' אלמא אפי' שבות ע"י גוי אינו נעשה אלא משום חולה דמותר גם שבות גמור וע' רמב"ן:

ז

ס"ז אבל לא. דזהו דיבור ממש ואינו הרהור. ב"י:

ח

ס"ח וכן מותר. תוס' ד"ה לכרך כו':

וכן כל. גמ' שם תנן כו':

ובלבד שלא. דזה אין צד היתר היום:

אפי' אם. שם בתיבנא סריא:

וכן. מתני' וגמ' שם ושם:

אבל יכול כו' ואם לא כו'. ואפי' פירות מוקצין מתני' וכמ"ש בגמ' בתיבנא כו':

ט

ס"ט מותר. תוס' שם ד"ה ואין מדקתני על התחום:

יא

סי"א דמשמע לזמן כו'. רש"י שם:

ובלשון לע"ז. כן מ' שם בגמ' והא כיון דבחול כו' א"ל כו':

וכשלוה. מתני' שם:

כשם שאין. גמ' שם קמ"ט א':

יב

סי"ב אפי'. שם כרבה:

דהיינו. כפירש"י שם:

דאפי' לעיין. רא"ש בשם התוספתא שם ע"ש:

אבל אם כו' אבל כו'. שם והתניא מונה כו':

שוקעת. עמ"א:

יג

שטרי הדיוטות. שם וקט"ז ב':

דהיינו כו' ואגרות. רש"י קט"ז וכ"מ בגמ' דאסור כ' המהלך תחת כו' שם וכן מדאסר ר' נחמיה אפי' בכתבי הקדש וע"כ ל"פ רבנן אלא בכתבי הקודש. הרא"ש בפכ"ג:

ואפי'. כנ"ל תוספתא כת' המהלך כו' אסור להסתכל בהן והביאו הרא"ש:

יד

ס"יד לקרות כו'. הנה כאן יש ד' חששות אחד משום שטרי הדיוטות דרש"י בפ' כל כתבי כת' וכן הסכים הרא"ש דאפי' אגרות אסור אלא שיש מתירין וסומכין על מ"ש רש"י בפכ"ג קמ"ט א' דדוקא שטרי מקח וממכר וחזר ממ"ש בפ' כל כתבי כמ"ש תוס' שם בשמו בד"ה וכ"ש. ושכן משמע בירושל' ותוס' מתירין אם אינו יודע מה כתיב בה דשמא צורך גדול בו ופיקוח נפש כמ"ש תוס' שם ע"ש. ועוד איסור ב' משום שהובא מחוץ לתחום. והנה המרדכי ספ"ק דיו"ט מתיר משום דהאיסור שמא יאמר לא"י להביא אבל כת' שהובא מעיר אחרת אין לחוש לזה שלא ידע מזה ושם כ' במרדכי שמא ילך בעצמו כדפרש"י וכ"ז ט"ס וצ"ל שמא יאמר וג"כ צ"ל כדפי' ר"י וכ"כ הרשב"א בתשובה והביאו ב"י בסי' תקט"ו וכמש"ל בש"ע ס"ס תקט"ו והנה זה לדעת ר"י ודוקא אבל לדעת רש"י אסור שהטעם שלא יהנה והנה מפורש בדבריהם הנ"ל שהוא דוקא לדעת ר"י כנ"ל ולפיכך דברי ש"ע תמוהים שהוא פ' כדעת רש"י ר"ס תקט"ו אבל ההיא דלקמן בה' שופר ואתרוג שהתירו אתיא אף לרש"י כמ"ש במרדכי פ' הדר סי' תקי"ד משום דמצות לאו ליהנות ניתנו ושם הוא תשובת ר"ש וחשש לדברי שניהם אבל כאן דראבי"ה וס"ל כתוס' וכבר כ' תוס' בפ' כל כתבי שם דראוי לצור ע"פ צלוחיתו. ועוד חשש אחר משום מוקצה דחוץ לתחום כמו במחובר דיש בו ב' איסורים כמש"ש והנה כבר כת' הרא"ש בפ' אין צדין שם כיון דמותר לישראל אחר לית ביה משום מוקצה וכ"כ המרדכי בפ' הדר שם ובספ"ק דיו"ט שם אלא שהטור כת' בשם הרמ"מ שלא יגע בו דשאני התם דמותר לישראל אחר אפי' באכילה אבל הוא דוחק גדול וכן מתירין כמה פוסקים וכבר כ' ב"י דליתא וז"ש כאן טוב כו'. אבל הרב בהג"ר ס"ס תקט"ו כת' ג"כ דאסור בכה"ג בטלטול אבל כבר חלק המ"א עליו שם ומתיר ע"ש לפיכך ודאי בנגיעה מותר אבל הקריאה משום שטרי הדיוטות אסור אלא כיון שי' בלא"ה ותוס' מתירין אם אינו יודע מה כתוב בה כנ"ל ויש מתירין בעיון כמ"ש הרא"ש שם בשם י"א וכן מתיר במרדכי בפ"ק דשבת בהג"ה סי' שנ"ב וטעמם דהחיסור משום ממצוא חפציך ואמרי' שם ק"נ א' דיבור אסור הרהור מותר ולפיכך מתיר הש"ע בכה"ג אבל משום שלא יהנה אסור כנ"ל ואפשר שאף המתירין שהן הרמב"ם וסיעתו ביו"ט שני ס"ל ג"כ כדעת תוס' דהטעם משום שלא יאמר ומ"מ ס"ל דלא גזרו כולי האי לאסור ביו"ט שני דהא הרשב"א מן המתירין כמ"ש המ"מ ורי"ו ואפ"ה כת' בתשובה הנ"ל להתיר וכת' הטעם משום שלא יאמר וכאן ליתא כנ"ל וכמ"ש בב"י ס"ס תקט"ו אבל מ"א שם בסי' תקט"ו כת' דלכ"ע מותר כיון שאינו נהנה מן המלאכה עצמה ודבריו לקוחים מדברי המרדכי בפ"ק דשבת סי' שמ"ו וסמ"ג וסה"ת שכתבו ואין להתיר מטעם דהוי כמו קצץ כו' ע"ש ובסה"ת פ"ק דשבת ובתוספתא פט"ז קכ"ב א' ד"ה ואם כו' ול"ד כו' אבל דבריו אינם מובנים כלל דלא דמי לשם כלל וכלל דכאן באגרות י"ל כן אבל בסימן תקט"ו מ"ל הלקיטה או ההבאה מחוץ לתחום ואם כדבריו אפי' באו מחוץ לתחום יהא מותר אף לדידיה לרש"י שהטעם משום שלא יהנה וא"ל דחוץ לתחום טעמא אחרינא משום שמא יאמר א"כ ל"ל לרש"י במחובר שלא יהנה ועוד מאי פריך רש"י שם ודחק שם מ"ש חוץ לתחום ממחובר דמותר כיון דכאן טעמא אחרינא. וסוף דבר דבריו תמוהים מאד:

ולא יקרא. כיון שיש מתירין בעיון כנ"ל טוב לצרף עם ההיתר של התוס':

מליצות כו' ואף בחול כו'. מדאמרינן שם כת' המהלך כו' ודיוקנא כו':

ונראה לדקדק. עט"ז:

טו

סי"ה לשאול. בגמ' פ' חלק ק"א א' אמרינן אין שואלין מן השד בשבת ר"י אומר אף בחול כו' משמע דבשבת בכ"ע אסור ועמ"א:

יט

סי"ט סחורה כו'. מדמתירין לומר כל המכבה כו' כ"ש לקרות לו. הרא"ש שם בשם בה"ג וה"ה כ"ד שיש בו הפסד כמו בדליקה:

ויש מי. מדאמרינן בריש המדיר ע' ב' בדליקה למעוטי שאר איסורין דשבת וס' הראשונה ס"ל דהיינו במקום שאין הפסד:

כ

ס"כ ישראל. כמו בעושה מאליו שאסור משום שמא יאמר לו:

כא

סכ"א אסור לומר. כמד חסום פרתי ודש בה ב"מ צ' א' וכפרש"י שם ד"ה חסום וע"ש בד"ה נכרי הדש כו' וכן כ' נ"י שם וכן כי' הרא"ש דלא כתוס' ע"ש ואפי' בתבואת נכרי שהוא הנאת נכרי למסקנא דתוס' שם ד"ה חסום:

אבל. שהוא כמו חסום פרתך מדל"ק אלא חסום פרתי משמע דבחסום פרתך ודש בה ודאי מותר וז"ל נ"י שם וש"מ לעניין סוגיין דידן דישראל דאומר לגוי חסום פרתי ודש תבואתך או חסום פרתך ודש תבואתי אסור ול"ד להא דתניא במכילתא דבמלאכת הגוי ליכא משום אמירה לנכרי שבות דשאני שם שאינו עושה בשביל ישראל כו':

כב

סכ"ב כל כו'. עסי' רס"א ס"א:

כ"ד כו' אבל כו'. כריב"ק ק"נ א' ודוקא לערב:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.