יד אפרים/אורח חיים/רמה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יד אפרים ‏ אורח חיים רמה

סק"ב לפי שרבים מתקשים בהבנתו אמרתי לבאר הנה התוס' כתבו וז"ל מעשה בימי ר"ת שגבו ישראל בחובו תנור מנכרי והיה לו לאופה המסיק בו חלקו בתנור והיו ליהודי כך ימים ולאופה כמו כן ולא הותנו מתחלה טול אתה חלקך בשבת כו' וה"ה ר"י רוצה לומר דמותר כו' ולא הודה לו ר"ת דאעפ"י שאין משביח במלאכה בשבת מ"מ הוי כאילו מעמיד פועל בידים ונרא' להר"ר אלחנן דאפילו הותנו מתחלה לא יועיל כיון שכל התנור של ישראל הוא והו"ל כמשכיר תנורו בשבת ואמר לנכרי טול שכרי תנור בשבת כשתסיקו ליה בחול וגם ר"י חזר בו והביא ראיה לר"ת דאין חילוק בין תנור לשדה לכן צוה ר"ת לקבל החוב מן הנכרי ולחזור ולהלוות ולהתנות מתחלה עכ"ל התוספות. ולכאורה כיון שמסקנת התוספת שצוה ר"ת להתנות אלמא דתנאי עכ"פ מהני אע"ג דמשמע שהיה התנור של ישראל לבד ולא ס"ל לר' אלחנן דס"ל אפי' התנור אסור והוא דעת הב"י אמנם המג"א מפרש באופן אחר ואכתוב פי' כל דברי התו' הנ"ל לפי דעתו י"ל שהוא מפרש דלפי מ"ש התוס' ענין המעשה היה התנור של ישראל לבד ומ"ש התוס' והיה להאופה המסיק בו חלקו פי' שהיו דרכם על הרוב שמי שהיה לו תנור לא היה מסיק ואופה בו לעצמו רק היה לוקח לעצמו אופה אחד שיאפה בו והיה מתנה עמו שיטול הוא כך וכך ימים והאופה כך וכך ימים וזה היה לאופה חק קבוע ולא יעבור ולא היה בעל התנור יכול להחליף משכורתו אם לא ברצונו כי זכות זה היה לו בו מתחלה וזה שכתבו היה לאופה המסיק בו חלקו בתנור כו' וכשגבה הישראל התנור בחובו נשאר זכות האופה כאשר היה לו בו בתחלה ואם היו מתנה עם האופה בשעה שגבה התנור מעכו"ם טול אתה כך וכך ימים היה מותר דהא מעיקרא לא זכה בו הישראל לאפות בו בשבת ולא שייך שהישראל מעמיד פועל עכו"ם עבורו בשבת כיון שבשעה שזכה הישראל הוטל על העכו"ם מלאכת שבת. אבל מ"מ היה כאן מקום לחוש דהא כשמתנה עמו ליטול שכר התנור ומחייב להסיקו אף בחול ליטול הישראל השכר לבד א"כ הו"ל כמשכיר תנורו. אך דזה דוקא כשמתנה עמו טול אתה בשבת ואינו כולל עמו שאר ימים דאז כיון שהתנור הוא של ישראל לבד הו"ל כמשכירו משא"כ כשאומר לו בשעת התנאי אתה מחויב להסיקו וטול אתה כך ימים כו' א"כ ה"ל שכר שבת בהבלעה ושרי בכה"ג כמ"ש לקמן ר"ס רמ"ו בכלים שעושין בהם מלאכה ע"ש. אך כל זה במתנה בשעת גביה מהעכו"ם משא"כ כשכבר זכה הישראל והאופה נשאר קיים בזכותו אשר היו לו מקודם כגון שיטול בעל התנור שבוע א' והאופה שבוע א' ועל אופן זה זכה בו הישראל א"כ אף אם רוצה להתנות עמו טול אתה שבת ויום א' ויום ב' ואני שאר ימים שבשבוע לא מהני אע"ג דמחמת שכר שבת לית ביה איסורא כיון שהוא ע"י הבלעה מ"מ אסור מטעם שכ' ר"ת דהו"ל כמעמיד פועל בידים שהרי בשעה שזכה הישראל בתנור זכה בשכר של יום השבת והנכרי בימים אחרים וכשמחליף עתה משכורתו הו"ל כמעמיד פועל ליום השבת שהוא יום השייך לישראל כמו שהיה קודם שגבה הישראל שהיה האופה פועל של בעל התנור ביום השבת וא"כ אף שמחליף עמו אכתי הו"ל האופה פועל של ישראל ביום השבת רק שהוא מצוה לפועל לקבל הדמים לעצמו והוא יקח כנגדו של יום אחר וזה סברת ר"ת שלא התיר כשלא התנו מתחלה. ולזה כ' רבינו אלחנן דאפי' התנו מתחלה טול אתה יום השבת ג"כ לא מהני דנהי דמעמיד פועל ליכא כיון דמעיקרא סליק נפשיה הישראל מלזכות בשכר של יום השבת מ"מ מה שלוקח שכר של יום אחר זה אסור דהו"ל שכר של יום השבת שלא בהבלעה ואין היתר רק שיתנה מתחלה טול אתה כך וכך ימים דאז יצאנו מחשש מעמיד פועל כיון שהתנה מתחלה וגם מחשש משכיר תנורו כיון שהוא ע"י הבלעה זהו כוונת התוס' לדעת המג"א והאשר"י והרי"ו שרצו לכתוב דין דתנור דמי לשדה ומותר בתנאי דמעיקרא טול אתה בשבת כו' כמו בשדה דמהני תנאי טול בשבת לכך כתבו שגבו חצי התנור ולא נקטי' שהיה לאופה כך ימים דבזה לא דמי דבשדה מהני תנאי דטול בשבת כיון שיש לו שותפות והוא קנוי לו על שבת לעולם משא"כ אם הוא של ישראל לבד דבעינן דוקא שיתנה טול כך וכך ימים ולכן נקטי בדבריהם חצי התנור דדמי לשדה. וע"ז כ' בהגהת אשר"י שאם אין לאופה כותי חלק בתנור אפי' התנו לא מהני דל"ל שיהא קנוי לכותי בשבת אם לא יקנה לכותי חלק בגוף התנור שיהיה שלו לעולם בשבת עכ"ל ר"ל כיון שא"א שיקנה לו שיהיה שלו ממש בשבת אף שמתנה בתחלה טול אתה בשבת אין זה כ"א כשמשכי' לו והוי שכר שבת ואסור וממילא דאם היה מתנה טול אתה כך ימים דהוי בהבלעה שרי אמנם לפענ"ד דר"ת לא ס"ל כסברת הר"ן שכתב רמ"א בהג"ה דכשאין מוטל על הישראל לעסוק שרי דאל"כ למה הוצרך התנו מתחל' דוקא לפי מה שמפרש המג"א דהתוס' מיירי דכל התנור של ישראל א"כ למה נאמר דעכו"ם בשבת אדעתיה דנפשיה קעביד שהרי אף בשעה שזכה בתנור לא היה מוטל עליו להסיק רק האופה היה מסיק כמ"ש המג"א בס"ק א' בתנור של שותפים והם אין עושין כלום רק אחרים אופין ומסיקין התנור ומעלין השכירות דשרי כשנוטל השכר מעורב עם שכר שאר ימים ע"ש ונהי דבעינן עתה שיתנו טול אתה כך ימים כו' כי היכא דלא להוי כמשכיר תנורו כמ"ש בס"ק י' וכמו שביארתי שם דלענין זה לאו שייך לומר דעכו"ם בדנפשיה עביד דסוף סוף הוא נותן לישראל שכירות בעד התנור והוי שכר שבת מ"מ מה דבעי ר"ת התנו מתחלה דוקא משום דאל"כ הו"ל כמעמיד פועל זה לא שייך לכאורה לסברת הר"ן דהא הר"ן אינו אומר אלא כשעוסק כל איש יומו דכיון שהישראל מחויב לעסוק נגד מה שעסק העכו"ם בשבת אז מחזי כשלוחו משא"כ כשאין מוטל על הישראל אף שבשעת גביה זכה ביום זה מ"מ אינו מוכרח לעשוק בו והעכו"ם שמסיק אדעתיה דנפשיה קעביד ואף על גב שבעבור זה מסיק לו בחול מ"מ כיון שהוא אומר לו טול כך ימים שכר שבת בהבלעה היא ושרי ואפשר שלכך כ' הרא"ש חצי התנור דס"ל כסברת הר"ן והלכך דוקא בחצי התנור הו"ל כאילו מעמיד פועל במקומו שיעשה לו מלאכה בשבת והוא יעשה במקומו למחר עכ"ל משא"כ כשכל התנור של ישראל ס"ל דלא שייך סברת ר"ת דמעמיד פועל כלל כיון שלא הוטל מלאכה זו על הישראל כלל. וא"ל דאף הר"ן מוד' דסברת ר"ת אף לפי משמעות התוס' דכל התנור של ישראל דהכא דכיון דבשעת גביה זכה הישראל בשכר השבת וא"כ כשמחלף משכורתו ומצוה לעכו"ם שיקח שכר הנופל בשבת לעצמו והוא לוקח כנגדו יום אחר א"ז כ"א כמחליף עמו הדמים אח"כ ואדרבה יש איסור יותר שבשעה שעובד הוא כפועל של ישראל כאשר היו מתחלה והיום החול אשר לוקח הישראל חלף עבודתו אשר עבד הנכרי בשבת חליפי שכר שבת היא ואסור כמ"ש הב"ח בזה ע"ש ולא שייך הבלעה לענין זה רק לענין אם משכיר לעכו"ם בהבלעה אבל זה אין דינו כמשכיר בהבלעה רק כמחליף שכר שבת על מעות אחר ומה מועיל תערובות בזה ולכן סתם המג"א הדברים בס"ק ו' לענין אם בעינן (דס"ל דכשאין מוטל על ישראל לעסוק שרי) גבי עובדא דתנור הותנו מתחלה דוקא ולא כתב אלא דאין מועיל אם יטול בלא תנאי ולא יטול שכר שבת בפ"א כ"א בהבלעת שאר ימים דזה אסור בודאי אף להר"ן דהא הו"ל כמשכיר תנורו שהרי בשביל זה מסיק לישראל בחול ולכן צריך שיתנה טול כך ימים כדי שיש בהבלעה אבל לענין אם צריך שיחזור המקחלהתנו' לדעת הר"ן סתם הדברים דאפשר דלא בעינן ואפשר דבעינן גם אליבא דהר"ן תנאי בתחלת המקח אמנם לענ"ד מחוורא בדעת התוס' מ"ש והיה לאופה המסיק חלקו בתנור פירושו כמ"ש הרא"ש שהיה לאופה חלק ממש ומ"ש הר"ר אלחנן כיון שכל התנור של ישראל אפשר שצריך להגיה כשכל התנור של ישראל הוא ר"ל ואם היה בענין שכל התנור של ישראל היה אסור אף בהתנו וכמו דאיתא בהגהות אשר"י וא"כ לדינא קיי"ל כהר"ר אלחנן בהא:

(ס"ק ו') מ"מ מיחזי כשכר שבת ר"ן. כוונתו דקשיא ליה לסברת הר"ן א"כ גם בההיא מעשה דלעיל שהיה התנור של ישראל לבד נמי היה ראוי להיות מותר כיון שאין המלאכה מוטלת על ישראל לעשות שאם רוצה אינו עושה א"כ עכו"ם אדעתיה דנפשיה קעביד ובדידיה קא טרח לזה אמר המג"א דאה"נ אם הי' העכו"ם נוטל חצי הריוח בכל יום שהיה מותר דאין הישראל מחויב לעסוק רק האופה (ונראה שר"ל שרק האופה עוסק לעצמו ואדעתיה דנפשיה קעביד שהוא כאריסות) וכן אפילו לא הותנו שרי רק שיהיה בהבלעה ר"ל שלא יטול שכר שבת בפ"ע אלא בהבלעה עם שאר הימים משום דמיחזי כשכר שבת וכמ"ש הר"ן משא"כ לעיל שאם לא היה מסיק לא היה מסיק לישראל בחול הו"ל כמשכיר תנורו דהא ליכא למימר בזו שהוא כאריס כיון שנוטל כל השכר לעצמו ובחול מסיק בשביל הישראל לא שייך לומר בדנפשיה קא טרח בשבת שהרי הוא מסיק לישראל בחול עבור זה ואינו נוטל חלק בו אלא זו היא של התנור של ישראל עבור מה שהגוי מסיקו בשבת א"כ הרי הוא כמשכיר תנורו והלכך אם לא הותנו כלל אסור ליקח המעות אף שרצה ליקח המעות בהבלעה עם שאר הימים לא מהני אלא צריך להתנות דוקא טול אתה ב' וג' ימים כו' דאז הו"ל משכיר בהבלעה ושרי (כמו דאיתא לקמן ריש סימן רמ"ו) אבל אסור לומר טול אתה בשבת כו' כיון שאינו יכול להקנות שיהיה קנוי לו לעולם הו"ל כמשכיר תנורו לשבת כמ"ש לעיל בשם רבינו אלחנן וא"כ צריך להתנות דוקא טול אתה ב' וג' ימים כמש"ל ססק"ו. ולפי שיש שכתבו שיש כאן ט"ס ובא"ר כתב בשם קונטר' כת"י ששלח לו המג"א בחייו טרם בא המג"א לדפוס וכ' שם בל' אחר ע"ש ולפענ"ד הדברים נכונים כמ"ש לפנינו והמג"א הגיה אח"כ בדבריו כמ"ש כאן וחזר בו מ"ש בקונטריס ששלח להא"ר דמדמה לעיל לדינא דהר"ן ובאמת ז"א דע"כ לא שרי לעיל אלא כשהשכיר מתחלה בהבלעה שאומר טול ב' וג' ימים אבל בנידון דהר"ן שעוסק סתם רק שמחלק אח"כ המעות בהבלעות שאר ימים הבלעה כזה לא מהני התם כיון שמה שמסיק לישראל בחול אינו נוטל חלק רק לפי שהוא מסיק לישראל בשבת א"כ הו"ל כמשכיר תנורו ומה שמסיק לו העכו"ם בחול הוי כנוטל מעות בשכרו ולכך צריך להתנות טול אתה ב' וג' ימים כו' דה"ל שכירות בהבלעה ואם צריך תנאי מעיקרא דוקא כבר ביארתי לעיל ס"ק ג':

מעבר לתחילת הדף

< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.