יד אפרים/אורח חיים/רמד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רמד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
ישועות יעקב
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


בט"ז ס"ק א' בשם ר"ח כתבו כו' כצ"ל:

במגן אברהם סק"ב בצנעה כצ"ל כוונתו דכל שהוא מלאכה שבצנעה אף היודעין שהוא של ישראל אין חושדין אותו ודנין לו לכף זכות שבודאי הוא עושה בהיתר ע"י קציצת דמים וכדומ' משא"כ מלאכת פרהסיא אף שהוא דר בין העכו"ם מ"מ חיישינן לאורחים ובני ביתו שמחמת שהן רואין שמצוה לעשות מלאכה בפרהסיא בשלו בשבת הן חושדין אותו במה שאין בו וסבורים ששכר העכו"ם לימים ואומר ששכר בקבלנות כמ"ש המג"א בס"ק ד':

מ"א ס"ק י"ח כששוכר העכו"ם בקבולת כו' מדינא שרי דאדעתיה דנפשיה קעביד שנוטל חלק בגוף המכס וכמו עורות לעבדן דשרי בקצץ ואע"ג דהכא הישראל מריוח במה שהעכו"ם גובה בשבת ודמי למרחץ ורחיים כמבואר לעיל סי' רמ"ג ס"ק ב' מ"מ התם גופא לא איכפת לן בריוח הישראל וכמו ברחיים באריסות רק התם הטעם משום דלא אמרינן אדעתיה דנפשיה קעביד משום דאף אם לא יעשה בשבת יצטרך לשלם כמ"ש המג"א וכמ"ש בביאור דבריו שם באורך משא"כ בקצץ לו מכל דינר שיגבה כרחיים באריסות דמי ואין חשש רק משום דהכא קובע לו מלאכתו בשבת בלבד מ"מ משום פסידא שרי ליה רבנן בכה"ג נמצא שאין כאן איסור מצד מה שהישראל ממנה הגוי לגבות המכס ולא מיחזי כשלוחו ומצד המכס עצמו שבא לכיסו של ישראל אין איסור משום שכר שבת כיון דהישראל לא קנה המכס של השבתות לבד אלא קנה המכס של כל השנה והשבתות נכללין בתוכו אין לו דין שכר שבת דבהבלעה זכה בו עם המכס של ימות החול וכשנוטל ה"ל שכר שבת בהבלעה משא"כ כשמשכיר לעכו"ם ריוח של השבתות לבד א"כ נהי שאין כאן שליחות של הישראל מ"מ אסור מצד השכר עצמו דמטי לכיס הישראל שכר שבת שלא בהבלעה ובכה"ג לא שרינן ליה משום פסידא וע"כ לא שרי משום פסידא אלא כשהאיסור משום דמיחזי כשלוחו שהרי הוא קובע לו בשבת לזה מהני פסידא כמ"ש בסימן רמ"ג בתנור ובמרחץ כו' כנלע"ד. וראיתי שיש מפרשים מ"ש המג"א הוא נוטל ש"ש בהבלעה ר"ל דגם מקצת היום של ע"ש הוא מחוייב לגבות המס הו"ל כמשכיר לעכו"ם שיתן לישראל כך וכך והוא יקח המותר והו"ל ש"ש בהבלעה ולפע"ד לא נהירא דכל שעיקר שייך לישראל והעכו"ם נוטל דבר קצוב אין זה בכלל שכירות אלא בכלל אריסות אלא ר"ל כמ"ש ומ"ש המג"א בתנור ומרחץ דלפעמים איכא פסידא כו' ור"ל דמ"מ באותו היום כו' נ"ל אפשר שיש כאן ט"ס וצריך לומר דמ"מ באותו היום כו' וכוונתו דבתנור ומרחץ לפעמים מפסיד יותר ממה שמפסיד במכס של יום השבת ואעפ"י שיש לומר דמרחץ ותנור שאני דאע"ג שאם היה התנור והמרחץ עשוי בשביל יום השבת היה נחשב פסידא דהא פסדי להו דמי התנור והמרחץ שנתן עבורם מ"מ כיון שהוא יכול להסיק בתוכם בימות החול לא חשבינן לפסידא מה שאינו מסיק וביום השבת אע"ג שעיקרו של תנור ומרחץ עשוי להסיק' ולקבל שכירות מאחרים מ"מ לא חשבינן ליה רק מניעת הריוח משא"כ במכס שהוא בשל' למלך במספר ירחים שקנה המכס ממילא כשלא יגבה היום הוא מפסיד מכיסו לזה אמר המג"א דזא"ל דגבי מכס נמי לפעמים אף שלא יטול של שבת לא יהיה הפסד מכיסו וע"כ צ"ל משום באותו היום יש פסידא דחשביני' כל יום בפ"ע א"כ גבי תנור ומרחץ נמי דכוותיה דמה בכך שיכול להסיק בו בימי החול מ"מ כיון שהוציא הוצאת על בנין המרחץ ותנור ועיקרו עשוי להסיק בו בכל יום ויום. ולקבל השכירות ואם אינו מסיק בו ביום השבת פסידא חשיב וע"ז כ' ולכן נראה כו' ואם אין כאן ט"ס בהך וי"ל דמ"מ כו' יש להגיה תיבות לכן נ"ל שצריך להיות אכן נ"ל:

ס"ק י"ט ומותר ליתן כסף לעכו"ם ר"ל שהישראל הממונה מן המלך על הכאת המטבע מותר ליתן לעכו"ם הכסף לתקן המעות אפילו בשבת דאין כאן חשש משוה שמשמיע קול בשבת דאסור לדעת הגהמ"י כמבואר בסימן רנ"ב בהג"ה דזה דוקא היכא שהשמעת קול הוא מחמת כלי ישראל כגון ברחיים וכה"ג משא"כ כאן שהפטיש המכה וגם הכסף המתוכן ומטבע הכל אינו של ישראל רק שהוא ממונה מן המלך ע"ז דהיינו שהמלך מתפשר עמו וקוצץ לו איזה סך שהוא ישכור פועלים ויכה לו סך כך וכך מטבעות אבל מ"מ הכסף והכלים שעושים בהם מלאכה הכל שייך למלך לאומני' ובכה"ג אין חשש משום השמעות קול כיון שאינו של ישראל. וגם משום ששוכר פועלים אין חשש כיון שהן באים בשכרם ועושין המלאכה בביתו של גוי ואין מקפיד שיעשו בשבת דוקא כעורות לעבדן דבקצץ שרי ויש מי שנראה מדבריו שמ"ש המ"א בשם הגהמ"י שאין כאן השמעת קול שהוא של ישראל ר"ל שאין הדבר מפורסם שהוא שייך לישראל וליתא אלא פשוט כוונתו וכמ"ש ג"כ בלשון הג"ה כאן אעפ"י שמשמיע קול בהכאת המטבע והוא פשוט:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.