טור/אבן העזר/קנה
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קטנה שאין לה אב או שיש לה אב והשיאה אביה ונתארמלה או נתגרשה שאין לו עוד רשות בה והשיאוה אחיה או אמה לדעתה כיון שקדושיה דרבנן אם אינה חפצה בבעלה אינה צריכה גט אלא יוצאת ממנו במיאון אבל השיאוה שלא לדעתה או אפי' לדעתה ואינה יודעת לשמור קדושיה אפי' מיאון אינה צריכה ולעיל בהלכות קידושין פירשנו דין קטנה שנשאת שלא לדעת אביה אם צריכה מיאון והמיאון הוא שתאמר אי אפשי בפלוני בעלי ואי אפשי בקידושין שקידשוני אמי ואחי ואפי' לא מיאנה אלא שנתקדשה לאחר אינה צריכה מיאון אחר ומבטלת מעשה הראשון אפי' אם היתה נישאת כבר וממאנת בין מן האירוסין בין מן הנשואין אפילו שלא בפני הבעל ושלא בפני ב"ד רק שיהא בפני שנים שיעידו על הדבר ור"ח כתב דלכתחילה בעינן ג' ובדיעבד כשר בפני שנים וכן כתב בעל העיטור וממאנת כ"ז שהיא קטנה אפי' ד' וה' פעמים וכשם שממאנת בבעל כך ממאנת ביבם אם מת הבעל ולא מיאנה בו והשנים שמיאנה בפניהם כותבין לה גט מיאון וחותמין לה ואינו כגט גירושין להיות נתינתו מגרשת לפיכך אין צריך לא כתיבה ולא מסירה ולא דבר ממשפטי הגט ואין כותבין בו טופס הגט שלא יראה כגט גמור ואתי לאיחלופי בגט וזהו נוסחו: בכך וכך בשבת בכך וכך לירח פלוני שנת כך וכך למנין פלוני מיאנה פלונית בת פלוני בפנינו ואמרה אמי או אחי הטעוני וקדשוני או השיאוני ואני קטנה לפלוני בן פלוני והשתא גליתי דעתי קדמיכון דלא צבינא ביה ולא [קאמינא] קאימנא עמיה והשתא בדקנו פלונית ואתברר לנא דעדיין קטנה היא וכתבנא וחתמנא ויהיבנא לה להיות לזכות ולראיה בידה: ואלו שממאנת בפניהם צריכין שיכירו אותה ואת בעלה לפיכך [כל מי] שיראה שמיאנה בפני שנים יכול לכתוב לה גט מיאון להתירה אע"פ שאינו מכירה שודאי הכירוה אותם שמיאנה בפניהם קטנה שממאנת אין לה כתובה מנה או מאתים אבל יש לה תוספת ואין לה מזונות ופירות כגון שהלך בעלה למדינת הים ולותה ואכלה או פדתה עצמה ואחר כך מיאנה אינו חייב לשלם אבל בעודה תחתיו חייב לזונה ולפדותה וכן אם יוצאה במיאון והוא לוקט פירות אפי' הם מונחים בעין הוא נוטלן ונכסים שהכניסה לו אם הם בעין בין של מלוג בין של צאן ברזל נוטלתן ואם אינם בעין צריך לשלם ומותרת בקרוביו וכשרה לכהונה ואינה צריכה להמתין שלשה חדשים מלהנשא ואם נישאת לאחר וגירשה או מת מותרת לחזור לראשון: וקטנה שנתגרשה יש לה כתובה ואסורה בקרוביו ואסורה לכהונה אבל גירשה והחזירה בעודה קטנה וממאנת בו וניסת לאחר אחר שמיאנה בזה וגירשה השני מותרת לחזור לראשון שכיון שיצאה ממנו במיאון אחרי גירושין נתבטלו גירושין הראשונים אבל אם מיאנה בראשון ואח"כ החזירה וגירשה ונישאת לאחר וגירשה השני אסורה לחזור לראשון ולקרוביו אע"פ שיוצאה מן השני במיאון שכל שיוצאה ממנו במיאון לבסוף מותרת לחזור לו וכל שיוצאה ממנו בגט לבסוף אסורה לחזור לו הממאנת ביבם אסורה לאביו מפני שנראית לו ככלתו בשעה שמת בנו אבל מותרת בשאר קרוביו לפיכך מיאנה מאחד מהיבמים מותרת לשאר האחין: עד מתי הקטנה ממאנת עד שתביא ב' שערות או עד שתלד שאם ילדה חשובה כגדולה אבל כל זמן שלא ילדה ולא הביאה ב' שערות יכולה למאן עד שתהא בת כ' שנה שכ"ז שאינה בת כ' ולא הביאה ב' שערות חשובה כקטנה אפילו נולדו לה סימני איילונית אבל אם היא בת כ' ונולדו בה סימני איילונית חשובה כגדולה ואינה יכולה למאן והרמב"ם כתב היתה בת כ' פחות ל' יום ונולדו בה סימני איילונית הרי היא איילונית ע"כ ונ"ל דטעות סופר הוא אלא כך יש לו להיות אם היא בת י"ט שנה ול' יום דקי"ל דלא בעינן עשרים שנה שלימים כיון דלא תני בת כ' שנה ויום אחד כי היכי דתני ג' שנים ויום אחד ול' יום כשנה חשיב שנה אבל אין שום טעם לומר כ' שנה פחות ל' יום ואם היא בת כ' שנה ולא נולדו בה סימני איילונית ולא הביאה שתי שערות חשובה כקטנה עד שתביא שתי שערות או עד שתגיע לרוב שנותיה שהן ל"ו שנה אז חשובה כגדולה ואינה יכולה למאן אף על פי שלא הביאה שתי שערות וסימני איילונית יתבאר לקמן בעזרת השם בהל' ייבום אין שתי שערות סימן גדלות אא"כ באו מי"ב שנה ואילך אבל אם באו קודם לכן אפילו תוך שנת שנים עשר חשיבי כשומא ואינה נחשבת גדולה על ידם אא"כ הביאה אחרות אחר י"ב שנה ומיהו כשמוצאין לה ב' שערות אחר הזמן מחזיקין לה בגדולה ואפילו לחליצה ולא חיישינן שמא באו קודם הזמן ואפילו נשים נאמנות לומר שהביאה שתי שערות אחר י"ב ור"ת כתב שאם הביאה שתי שערות ביום האחרון של שנת י"ב חשיבא שפיר גדולה: שתי שערות אין צריך שיהיה לכל אחד גומא אלא אפילו שנים יונקות מגומא אחת וכן ג"כ אם יש לה ב' גומות אפילו בלא שערות חשובה גדולה וקאמרי חכמים שצריך שיהיו שתי שערות במקום אחד ור' ישמעאל אומר אפי' אחד בגבה ואחד בכריסה או אחד בקשרי אצבעותיה של יד ואחת בקשרי אצבעותיה של רגל ופסק רב אלפס כרבנן וכ"כ הרמב"ם. ב' שערות צריכין שיהיו במקום בית הערוה, ובית הערוה כולו ממקום סימנים בין מלמעלה בין מלמטה בין על איברי הזרע עצמן וצריכין להיות במקום אחד ושיהיו בעיקרן גומות ואפי' שתיהן בגומא אחת הרי אלו סימנין ע"כ ור"י פסק כדברי שניהם להחמיר אחת בגבה ואחת בקשרי אצבעותיה לא תמאן ולא תחלוץ עד שיהיו שניהם במקום אחד וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל. ולענין שיעור אורך השערות פליגי בהן תנאי ר' ישמעאל אומר כדי לכוף ראשן לעיקרן ורבי אליעזר אומר כדי לקרוץ בציפורן ורבי עקיבא אומר כדי שיהיו ניטלות בזוג וקי"ל כדברי כולן להחמיר משיהיו כדי לקרוץ כציפורן לא תמאן ולא תחלוץ עד שיהיו כדי לכוף ראשן לעיקרן והרמב"ם כתב משיהיו נטלות בפי הזוג חשיבא גדולה ויראה מדבריו שהוא קודם קריצתן כציפורן בד"א שיכולה למאן אחר י"ב שנה שבדקו אותה ולא הביא' שערו' אבל סתמא משיש לה י"ב שנה אינה יכולה למאן חזקה שהביאה שערות מ"מ לא תחלוץ עד שיבדקו אותה שהביאה שתי שערות ובד"א שיכולה למאן כשבודקין אותה ולא הביאה כשלא בעל אחר היות לה שנים עשר שנה ויום אחד אבל אם בא עליה אחרי כן אינה יכולה למאן שאע"פ שאין מוצאין לה סימנים חוששין שמא נשרו קודם שהוא ספק דאורייתא שאם היה ידוע שהיה לה שערות קודם שבא עליה הוי קידושין גמורים שודאי בעל לשם קידושין ואם קדשה אחר אינה צריכה ממנו גט וכיון שהוא ספק דאורייתא חיישי' שמא הביאה סימנין קודם שבעל וצריכה גט מספק ואם מיאנה בו אחר שנבעלה ונבדקה ולא נמצא לה ונתקדשה לאחר צריכה ממנו גט מספק ואסורה לחזור לו ואם ניסת תצא מזה ומזה והולך ספק ממזר ובסה"ת החמיר וכתב דבזמן הזה אינה ממאנת אחר י"ב שנה אע"פ שלא בעל משום דקי"ל גומות אע"פ שאין שערות ואין אנו בקיאין להבחין בדבר הזה שלא יהו בו גומות ועוד שמא הביאה ב' שערות אפילו אחד בגבה ואחד בכריסה או על קשרי אצבעותיה ומי יוכל לבדוק כל הגוף ולעמוד על אמיתת דבר זה הביאה סימנים אחר י"ב ולא בעל אח"כ הוו ספק קידושין ואם בא להוציאה צריכה גט מדרבנן ומיהו אם לא גירשה ועמדה ונתקדשה לאחר צריכה גט משניהם ואם ירצו מגרש ראשון ונושא שני אבל לא יגרש שני ונושא ראשון שמא יאמרו מחזיר ראשון גרושתו משנתארסה וכתב הרמב"ם דוקא היכא שלא בעל אחר שגדלה ונתקדשה לאחר צריכה גט מהשני ואסורה לחזור לראשון אבל בעל אחר שגדלה ונתקדשה לאחר אפילו גט אינה צריכה מהשני ומותרת לחזור לראשון ואפי' לא בעל אחר שגדלה ונתקדשה שצריכה גט מהשני ואסורה לחזור לראשון אם חטפה אחר דרך אונס וקדשה בביאה אינה צריכה גט משני ומותרת לחזור לראשון וכתב רב אלפס דוקא שלא בא עליה שני קודם גירושי ראשון אבל אם בא עליה שני קודם גירושי ראשון אסורה לשניהם וצריכה גט משניהם כאשה שהלך בעלה למ"ה ונשאת לאחר שאסורה לשניהם וצריכה גט משניהם אבל ממזר לית בה דנשואי דרבנן נינהו ולא נשואי תורה וכ"כ הרמב"ם וסיים עוד אבל אם בא עליה ראשון קודם גירושי שני הולר ממזר והראב"ד ז"ל התיר אפילו בא עליה שני קודם גירושי ראשון וכתב על דברי רב אלפס כדי הוא הרב לסמוך עליו אף אם יאמר על המותר אסור כי בכאן אין איסור חמור ולא לגזור בה משום אשה שהלך בעלה למדינת הים שאם גזרו במקום שיש ערוה או איסור לאו דבר תורה נגזור במקום שאין איסור ערוה ולא איסור לאו דבר תורה הלכך אם יש כאן מי שמורה להיתר נשמע לו וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |