דרישה/אבן העזר/קנה

דרישה ‏ אבן העזר קנה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

והשיאה אביה השיאוה אמה ואחיה כתב נ"י בפרק ב"ש בשם ר"י בר ברזילי לרי"ף דקידושי קטנה אינה כלום וכו' וכמו שהעתיקו הרב"י עד וכ"כ הרשב"א והריטב"א ז"ל עד כאן לשונו. ורבינו שהתחיל ונקט בלשונו לשון נישואין אי סבירא ליה כהרי"ף והרמב"ן ורשב"א צ"ל דרצה לומר שאז צריכה מיאון עכ"פ ומ"ש אחר כך וממאנת בין מן האירוסין בין מן הנושואין לצדדין קתני ודוק: (אינה צריכה למאן הרשב"א פירש דהא דקאמר א"צ למאן לומר שאם מתה אינו יורשה ואינו מטמא לה ואינו זכאי במציאותיה ובהפרת נדריה כ"פ):

ב

לפיכך מיאנה באחד מהיבמים מותרת וכתב ב"י ול' רבינו שכתב לפיכך אינו מכוון יפה כו' ובזה הלשון כתב גם כן הרמב"ם בפרק י"א מהלכות גירושין ונראה ליישב קצת דאמרינן בפרק ב"ש דף ק"ד ע"ב תני רמי בר יחזקאל מיאנה בבעל מותרת לאביו ביבם אסורה לאביו דבשעת נפילה נראית ככלתו ובתר הכי גרסינן אמר רב מיאנה בזה אסורה לזה מידי דהוה אבעלת גט (פי' רש"י אם נתן לה האחד גט פסולה על כולם) בעלת הגט כיון דאיתסר לה לחד לא איתסר להו לכולהו ה"נ ל"ש ושמואל אמר מיאנה בזה מותרת לזה ול"ד לבעלת הגט בעלת הגט הוא דקא עביד בה (ר"ל הוא דלא רצה לבנות קרינן בכולהו כיון שלא בנה שוב לא יבנה כ"פ) הכא היא קעבדא ביה דאמר לא רעינא בך ולא צבינא בך בך הוא דלא רעינא הא בחברך רעינא ולא איפסקא הילכתא בהדיא כדברי מי וסבר הרמב"ם ורבינו מדקתני רמי בר יחזקאל אסורה לאביו משמע דוקא לאביו הא לשאר קרוביו מותר וכן שמעינן מינה בפלוגתא דרב ושמואל דהילכתא כשמואל וכל שכן הוא דהא הרשב"א והרמב"ן סברי דכי היכי דאסורה לאביו אסורה נמי לשאר קרוביו שנראים בשעת מיתה באשה קרובים ואפ"ה סבירא להו דלשאר אחים מותר משום דלא דחיא נפשה מכולה ביתא אלא מזיקתו של זה ועדיין נראית כאשת המת הילכך שריא לאחין משום ייבום (אבל הב"י כתב דבלה"נ מוכח שם בגמרא דמותרת לשאר אחין דהא ר' יוחנן קאי כוותיה ומתירה ג"כ) אבל מדברי המ"מ לא משמע הכי שכך יהא כוונת הרמב"ם וז"ל המ"מ שם אדברי הרמב"ם ונחלקו שם אם מיאנה באחד מן היבמים אם מותרת לאחר והעלו בהלכות כדברי האומר מיאנה בזה מותרת לזה ומשם למד רבינו דה"ה לשאר קרובים וגם מדברי האשר"י לא משמע הכי:

ג

ואפי' נשים נאמנות כתב המרדכי בשם מהר"ם הא דנשים נאמנות דוקא אם לא בעל לאחר י"ב שנה או שעדיין אינה י"ב שנה דקידושיה אינם דרבנן ולכן אשה מהימנא אבל אם בעל אחר י"ב שנה אם היתה גדולה הוי קידושין דאורייתא לכן אשה לא מהימנא וע"ל סימן קכ"ט כ"פ):

ד

ושתי שערות אין צריך שיהיה לכל אחד גומא אלא אפי' שנים יונקות מגומא אחת והא דכתיב ויען ה' את איוב מן הסערה ודרשינן מיניה שאמר ליה הקב"ה הרבה נימין בראתי בראשו של אדם ולכל נימא ונימא בראתי לו גומא בפני עצמה שלא יהיו שתים יונקות מגומא א' שאלמלא שתים יונקות מגומא א' מכחיש מאור עיניו של אדם כו' מתרץ התם בגמ' בפרק בא סימן דף נ"ב ע"ב הא בגופא הא ברישא:

ה

ור"י פסק כדברי שניהם להחמיר אחד בגבה ואחד בקשרי אצבעותיה כו' כ"כ הרא"ש בס"פ בא סימן ל' ר"י והל' זה דחוק קצת דבבא זו דא' בגבה וא' בקשרי אצבעותיה לא נזכרה בדברי ר' ישמעאל ואי לרבותא כ"כ קשה מנא ליה גם אין כאן מקומו דאדברי ר' ישמעאל הו"ל לכתוב דה"ה א' בגבה וא' בקשרי אצבעותיה ואי ר"ל בין א' בגבה בין א' בקשרי אצבעותיה קאי אשני בבות דר' ישמעאל דא' בגבה ר"ל והשנייה בכריסה וא' בקשרי אצבעותיה והשנייה בקשרי רגליו גם זה אינו דהא קשרי אצבעותיה כולל שניהן לכן היה צ"ל להגיה א' בגבה וא' בכריסה או על קשרי אצבעותיה וכמ"ש רבי' ל' הזה בסמוך:

ו

ניטלות בזוג שיכולין לינטל בזוג של מספריים וזהו שיעור רבה דכולהו עכ"ל רש"י ותמה אני על פירושו שהוא נגד המוחש שיהא שיער דנטילה בזוג גדול מכולן וגם נגד פי' רבינו שכתב מיד ע"ז דהולכין לחומרא ולא תחלוץ עד שיהא כדי לכוף ראשן לעיקרן דמשמע דזה הוא השיעור הגדול שבהם וגם נגד פירוש הרמב"ם שמפיק רבי' של פירוש ניטלות בזוג הוא שיעור קטן מכולן. שוב ראיתי בחכמת שלמה שכתב על לשון רש"י הנ"ל ז"ל בס"א אינו אלא כ"כ שיהיו ניטלות בזוג זהו שיעור והוא עיקר דבודאי כדי לכוף ראשון לעיקרן הוא שיעור רבה מיניה וכ"כ כל המחברים עכ"ל:

ז

ומותרת לחזור לראשון כו' ז"ל ב"י איני יודע מה מלמדינו רבינו בזה וכו' עד לא הוה ליה לכתבו בשם הרמ"ה עכ"ל ושמא י"ל שבא לחדש בדבריו היכא שבעל אחר שגדלה כו' דמותר לחזור לראשון שזה לא נכתב קודם לכן ואף על גב שהוא כשוט שהיא מותרת לחזור לראשון הואיל שאינה צריכה גט משני מכל מקום דרך רבינו לאשמועינן כל חילוקי דינין אף על פי שהם פשוטים והיותר נראה דמה שמסיק רבינו וכתב זה לשונו ואפי' לא בעל אחר שגדלה אם חטפה אחר כו' שכתב הב"י שהרי"ף והרמב"ם והרא"ש לא סבירא להו הכי ואם כן קשה איך יסתום רבינו נגד כולם ולא כן דרכו אלא ודאי צ"ל דגם אותו אפילו לא בעל כו' מדברי הרמ"ה המה ומ"ה חזר וכתב גם ריש דבריו אף על פי שפשוטים הם משום חידושא דסוף דבריו. ואפשר דרבינו סבירא ליה דב' התירוצים דהגמרא נאמרו אליבא דהלכתא:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.