טורי אבן/ראש השנה/יא/א
מאן דאמר דבניסן נולדו בניסן מתו דכתיב כו'. ק"ל כמו דקאמ' בניסן מתו לר"י משום דבניסן נולדו או בתשרי מתו משום דבתשרי נולדו לר"א מטעמא דהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום אל יום הל"ל גבי יצחק נמי דבפסח מת כיון שנולד בפסח מה"ט גופי' ואפשר לומר דאין זה מעלה אלא א"כ מת ביום שנולד ומלאו שנותיו בו ביום וכיון דשני הדורו' קודם מתן תורה היו למנין עולם בע"כ לא הי' מידה זו מהלכת ע"פ הדורות הללו של מילוי ימים ושנים לצדיקים אלא למאן דנולד בעצומו של יום הראשון למנין עולם דמילוי ימיו ושנותיו באים כא' דומיא דהיום מלאו ימי ושנותי דמשה וכמש"ל אבל משלא נולד ביום אחד למנין עולם אין זמן קבוע למיתתו כיון דאין מילוי ימיו ושנותיו באיה כא' דאם ימות ביום שנולד מילוי ימים איכא. שנים ליכא דעומד בתוך השנה שכבר נתחדשו לו שנה בא' למנין עולם ואם ימות ביום אחד למנין עולם מילוי שנים איכא מילוי ימים ליכא הילכך לא אפשר מש"ה גבי יצחק יום מותו לא אפשר ביום מילוי ימיו ושני' כיון דבפס' נולד ואין זה ר"ה למ"ע לכ"ע. אבל גבי אבות שהן אברהם ויעקב דלר"א בתשרי נולדו אפשר לומר דבא' בתשרי נולדו ולדידי' מ"ע מא' בתשרי הוא דהא אמר בתשרי נברא העולם. ומ"ל בהו מילוי ימים ושנים כא' מש"ה קא' בתשרי מתו. וכן לר"י דאמר בניסן נולדו א"ל שנולדו בא' בניסן ולדידי' מנין עולם מניסן דהא אמר בניסן נברא העולם נמי מ"ל מילוי ימים ושנים באין כא'. ולפי"ז לא א"ש הא דפי' רש"י אהא דיליף ר"י דבניסן נולדו האבות מבחדש זיו והוא אייר וקאמר ירח שנולדו בו זיותני עולם משום זימנין דתקופה דניסן נמשך בתוך אייר של לבנה דא"כ לא נולדו ביום א' למנין עולם ושוין ליצחק ובהו נמי לא משכחת לה למילוי ימים ושנים באים כאחת אלא כפירש א' של רש"י שנולדו בו זיותני עולם כשנתחדש אייר נולדו כבר בניסן וא"ל שנולדו בא' בניסן וכדפי':
היום מלאו ימי ושנותי. ואע"ג דבז' באדר נולד משה ובז' באדר מת וכיון דשני הדורות למנין עולם מנינן הא בז' באדר ימיו מלאו שנותיו לא מלאו דלכ"ע אין זה ר"ה למ"ע. והניחא לר"י דמנין שני הדורו' מניסן וע"ד שפי' למעלה דלר"א דס"ל ל' יום בשנה חשיב שנה ובפחות מל' יום אין מחשבין עד שנה הבא למנין עולם אלא מיום אל יום סגי. א"ל לר"י דמנין שני הדורות מניסן ניחא דכיון שנולד בז' באדר שהוא פחות מל' יום למנין שני הדורות מונין שנה מז' באדר לז' באדר שהוא יום הלידה. אבל כ"כ למעלה דא"א לומר כן. ועוד לר"א דמנין הדורות מתשרי קשיא. ודוחק לומר דר"א לאו ממשה יליף אלא מקרא דמספר ימיך אמלא ועוד אפי' לר"י נמי לא א"ש הא דיליף ממשה למ"ד בפ"ק דסוטה (דף י"א) דאותו שנה שנולד משה מעוברת הי' והוא נולד בז' באדר ראשון פשא לי' אכתי הרבה מל' יום לא' בניסן שהוא ד"ה למנין שני הדורות ומניסן מנינן שנותיו ונ"ל דאע"ג דמנין שני הדורות מנינן מניסן ה"מ קודם מתן תורה אבל לאחר מ"ת ניתנה תורה ונתחדשה הלכה דכמו דרוב שנים שבדין תורה מיום אל יום מנינן כדאמרינן בסוף פ"ז דנדה. הה"נ לשני הדורות מיום אל יום מנינן להו. וכהג"מ במנין החדשים שנשתנו דקודם יציאת מצרים מנו תשרי ראשון למנין החדשים ומיציאת מצרים ואילך ניסן הוא ראשון כדכתי' החודש הזה לכם ראשון הוא וגו' וכמ"ש הרמב"ן שם בפי' התור':
ומזה ק"ל על פי"רשי בפי' התורה פ' כי תשא שפי' שהמנין הא' שנמנו ישראל מחרת יוה"כ בשנה הא' ליצ"מ והשני שאחריה בא' באייר בשנ' ב'. שהי' המנין מכוון אע"פ שא"א שלא הי' במנין האח' בני י"ט שלא נמנו ובב' נעשו בני כ'. ומשום דשנת אנשים נמנין לשנת העולם מתשרי בשנה א' נימנו אבל יצ"מ שמונין מניסן הוי בשני'. אלמא דס"ל דמנין שני הדורות לאחר מ"ת נמי למנין שנות עולם מנינן וקשה מהא דהיו' מלאו ימי ושנותי כדפריש':
ועוד ק"ל לר"י דבניסן נברא העולם ולדידי' מנין שני הדורות מניסן לא הי' ב' המנינ' בשנה א' מא"ל. ודוחק לומר דניסן שנה ב' ליצ"מ הי' חסר ובא' באייר שנימנו לא הי' עדיין אלא יום ל' למנין עולם וס"ל כר"א דבעי ל' יום לחשיבת שנה והיינו ביום ל"א כדפרישת לעיל וכל יום ל' גריר אחר שנה שעברה ע"ד שכתבתי לעיל. דכל זה דוחק דסתם ניסן מלא הוא כדאמ' בפ"ט דשבת (דף פ"ז) השלים ניסן כו'. והא דהי' הב' מנינים מכוון כבר עמד עליו הרמב"ן שם בפי' התורה אין זה מקומו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |