טורי אבן/ראש השנה/ג/ב
לא ס"ד דברים שאמר חנני. ק"ל דלמאי דמסיק השתא לא שמע מינה מקרא דתשרי ר"ה למלכי א"ה דהא אפשר לומר דלמא מעשה דניסן קדים אלא מברייתא דקאמר מעשה דכסליו קדים והא אמרי' לקמן (ד' ח') ולשנים דהיינו למלכי א"ה ופריך רב חסדא דאמר למלכי א"ה מתשרי מנינן מתני' קמ"ל ומשני. ר"ח קראי קמ"ל והשתא כיון דהא דר"ח לא מוכח מקרא אלא מברייתא והא ודאי מתני' עדיף מברייתא ואכתי תקשה ר"ח מתני' קמ"ל:
וכתב בשבעה בשנת ב' בכ"א לחודש. ופר"שי נבדק במקרא ולא נמצא בפסוק ב' בשנת שתים אך י"ל שלפסוק שלמעלה הימנו קאי שכתוב בו בשנת ב' וק"ל מנ"ל לר"י שקאי אפסוק שלמעלה הימנו דלמא לעול' נתחדשה השנה בשבעה והא דלא כתיב בשבעה בשנת ג' כר"א דאמר פחות מל' יום לא עלתה שנה ואין מונין השנה לשנה הנכנסת כדאמרי' לקמן גבי באחת ושש מאות שנה ושמא אליבא דר"מ דס"ל יום א' בשנה חשיב שנה פריך לה. מיהו למאי דפי' לעי' דאע"ג דא"א לקרות לשנה הנכנסת שנה בפחות מל' יום לר"א אפ"ה מונין לה. וה"נ ה"לל בשביעי בג' בכ"א לחודש ואע"ג דקאמ' אם איתא בשבע' בשנ' ג' מיבעי ליה היינו אדר"מ אבל אדר"א בשביעי בשלש בלא תיבת שנה מיבעי ליה אלא דלא חש להאריך וכמ"של ועוד י"ל דר"י בדוקא נקט בשנת שלש מיבעי ליה דהא ע"כ דר"ח לא אתי כר"א אלא כר"מ שהרי מוכיח לה מדקאי בכסליו וקרי לי שנת ך' מכלל דר"ה לאו ניסן בירושלמי דחי לה לעולם מניסן מנינן תפתר כר"א דאמר כל שנה שלא נכנסו לו ליום א"מ אותה שנה שלימה. פי' לה אחר שנה שעברה אלמא הא דר"ח אליבא דר"מ אזלא ולהאי תי' ניחא דקיימא שיטת הירושלמי וגמ' דידן בחדא שיטתא אליבא דר"א דכל שנה שלא נכנסה לה ל' יום משנה החדשה. או שמונין לה אחר שנה שעברה כדעת הירושלמי א"נ על שם החדשה אלא דמסתם לה סתומי ואין קורא על החדשה שם שנה אלא ע"ד דאמר גבי אחת ושש מאות שנה לקמן גבי ושש מאות שנה אליבא דר"א דשנה אשש מאות קאי ומאי אחת אתחלתא דאחת וא"נ מסתים לה סתומי ואין קורא לה לא על שם שנה שעברה ולא על שנה דלהבא כלל וע"ד שפירשתי לעיל גבי ואימא ר"ה אייר:
ובהכי ניחא לי למאי דפי' לעיל דלר"א פחות מל' יום לא עלתה לו שנה עד מיום אל יום דה"ה נמי למלכים בפחות מל' לר"ה שלהם מונין להם בכל שנותיהם במיום אל יום ולא מר"ה שלהם בין למלך ישראל בעמד בפחות מל' יו' קודם א' בניסן בין מלכי א"ה בעמד פחות מל' יום קודם א' בתשרי והשתא איכא למידק מאי ק"ל לר"י בשבעה בשנ' ג' מיבעי ליה מאי קושיא דילמא עמד דריוש פחות מל' יום קודם א' בתשרי וקודם כ"ד באלול ונמצא כ"ד של ששית שהוא אלול וכ"א של שביעי שלאחריו דמיירי בהו קראי שניהם שנה א' למנינו שהם בשנת ב' לו. אלא ודאי משום דע"כ הא דר"ח לא אתא כר"א אלא כר"מ דס"ל יום א' בשנה חשיב שנה ולדידי' אפי' עמד בע"רה עלתה לו שנה בר"ה וכל שנותיו נמנין מר"ה לר"ה לעולם והשתא פריך שפיר בשבעה בשנת ג' מיבעי ליה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |