חכמת מנוח/ראש השנה/ג/ב
ומי החמיץ כו'. נ"ב קשה שמא אחר ששלח כתב זה קודם שבא עזרא לירושלים החמיץ. י"ל כיון שצוה ליהוי מתיהם להום יום ביום אי החמיץ היה לו לכתוב כתב אחר לבטל זה:
בד"ה והכתיב כו' ביד עזרא כו'. נ"ב תימא הא לאו בכתב ששלח ביד עזרא הוא כדמוכח סימן ה' ובסימן ו' ששם כתוב אחר הדברים האלה כו' אלא קודם עזרא היה זה הכתב אל תתני פחת עבר נהרא וגו':
בד"ה למנינא כו' ובירושלמי דוחה כו'. נ"ב כלומר מייתי התם שום מעשה. בירושלמי גרס כו' מילתא בפני עצמו:
בא"ד. שנה וגומר ותני כו'. נ"ב עיינתי בירושלמי וי"ל דהתם חשיב מבריאת עולם מדרשא דקראי ומוצא שנה יתרא עד המבול והיה לו להיות בשנים ושש מאות שנה וגומר ולזה תני עלה שנת המבול אינה עולה כו' מ"ט דשאר כל הזמנים שעברו הם במנין וס"ד דבניסן נברא העולם ולכך דייק ע"כ מניסן מנינן לנח. דאי מתשרי ע"כ מתשרי שאחר בריאת עולם דאין סברא שימנה מתשרי דתהו ואם כן חצי שנה מניסם ועד תשרי לא יעלה במנין אלא ע"כ מניסן מנינן ומשני תפתר כרבי אליעזר דאמר בתשרי ולעולם מתשרי מנינן והכתיב ויהי בחדש ניסן כו' בניחותא דדייק דמתשרי מנינן כמו שמפרש הכא בגמרא. ופריך תפתר כר' אלעזר דאמר כל שנה כו' כלומר דלמא מניסן מנינן והא דכתיב ניסן שנת עשרים הוא שנת עשרים ואחת והאי דקרי ליה שנת עשרים משום דלא נכנסו לה שלשים יום. ופריך לתרץ קושיא זו ע"כ הא דר' אלעזר ליתא דהא כתיב ויהי בחדש הראשון כו'. וא"ת שנה שלישית כו' והכתיב אחר שהוקם המשכן ויהי בשנה השנית וגומר נעלה הענן מעל המשכן וא"כ ע"כ כבר הוקם המשכן וא"כ הא דר' אלעזר לאו מילתא הוא ושפיר דייקי' ומתשרי מנינן כדמסיק הכא בגמרא.
ומ"ש התוס' ופריך והא כתיב כו' אף על גב דתירוצו הוא מ"מ קושיא הוא אהא דר' אלעזר דנשאר בקושי והאי והא כתיב לאו בניחותא כמו והכתיב אשר לפניו ודוק וע"ע:
בא"ד בחדש השני. כעשרים לחדש נעלה כו'. כצ"ל:
בד"ה ביום עשרים כו'. דבר ה' תרי כו'. נ"ב קשה לתוספות דלמא מעשה דבשביעי בשנת שתים וגומר קדים:
בד"ה הוא כורש לדריוש מלכא כו'. נ"ב דייק דאי שלשה מלכים הוו והא דקאמר מלך פרס ולא מלכי פרס משום דקאי אאחרון שהוא ארתחשסתא שהיה בחיים והיה מלך אבל שנים הראשונים כבר מתו ולאו מלכים נקראו בעת ההיא א"כ אמאי קאמר שנת (שנת) שית לדריוש מלכא היאך מונה למלך שכבר מת ועוד שקראו מלכא. אלא ע"כ דריוש לארתחשסתא חד הוי ואם כן ע"כ כורש נמי עמהם חד הוי דאם לא כן הוה ליה לקרא לפרש:
בד"ה וארתחשסתא שם מלכותו כו'. נ"ב קשה לתוספות ממאי דילמא ארתחשסתא שמו ודריוש נקרא על שם מלכותו. ומשני הא כורש ראשון נמי נקרא ארתחשסתא והיו לו ב' שמות וע"כ חד ע"ש מלכותו וכיון דעל מלכות אחת מלכו ומסתמא שם המלכות לא נשתנה וא"כ ע"כ ארתחשסתא שם המלכות: