רש"י/ראש השנה/ג/ב
ויבא חנני. מירושלים בא שכבר עלו בני הגולה מימות כורש והיו שם בימיו ובימי אחשורוש וארתחשסתא זהו דריוש שאחר אחשורוש שנבנה הבית בשנת שתים לדריוש והרבה נשארו בבבל ונחמיה בן חכליה היה שר המשקים למלך בשושן הבירה:
בששי בשנת שתים. שניהם בנבואת חגי נבדק במקרא ולא נמצא כתוב בפסוק שני בשנת שתים אך י"ל שלפסוק של מעלה הימנו קאי שכתוב בו בשנת שתים:
כורש מלך כשר היה. כלומר על שם שהיה כשר קראוהו כורש ושמו מעיד עליו לפיכך מנו לו כמלכי ישראל:
חדא. דאם מניסן מנינן קשו קראי אהדדי:
באותו זמן לשנה הבאה. ע"כ שביעית היא לו ממה נפשך:
וכתיב בעזרא ויבא ירושלם בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך. ואי מנו לו מניסן שמינית היא:
ועוד. אנן בדריוש קיימינן ואת אמרת כורש מלך כשר היה:
הוא כורש כו'. אף דריוש שאחר אחשורוש נקרא כורש:
החמיץ. נעשה רשע כשעלה עזרא כבר החמיץ:
ומי החמיץ. כשעלה עזרא:
והכתיב. באגרת ששלח ביד עזרא לפחות שהיו לו בארץ יהודה: