חתם סופר/שבת/קלב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קלב TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דנין אות ברית ודורות. י"ל לפרושי לדעולא אתי' דהלכה דקאמר היינו שהי' הלכה למשה מסיני דנילף גז"ש מילה משבת אבל לא ידעינן באיזה תיבה ויגענו ומצאנו אות ברית דורות המה לג"ש ואפי' לא היינו מוצאים איזה תיבות מופנים לג"ש מ"מ הי' ידעינן מהלכה דאיכא ג"ש ומילה דוחה שבת. ושפיר ילפינן ק"ו מהלכה שהיא ג"ש כנ"ל. וברש"י ותוס' דשמעתין לא משמע קצת כן וי"ל:

ומה שפירש"י דר"א לית לי' דראב"ע ולא כתב דיליף פ"נ ק"ו ממכשירי מילה וכן הקשה מהר"ם שי"ף י"ל דפ"נ הותרה כמ"ש מהר"מ מר"ב ברא"ש ס"פ יה"כ ומילה ס"ל נמי הותרה בשבת אבל מכשירי מילה נהי דדחי שבת לר"א מ"מ לא הותרו ודי דדחי שבת וא"כ לא סגי למילף פ"נ ממכשירין וק"ל:

אלא מעתה מחוסרי כפרה וכו' הכא נמי הו"מ להקשות כן אדר"א דלולב ושופר ומילה אלא דר"א שמותי הקשה ר"ל אגוף הדין דמילה לרבנן ועיין מהר"מ שי"ף. ועי"ל דלולב ואינך דלולי שחסרו לו המכשירין הי' המצוה נוהג בשבת ומילה נמי לר"א כבר אית לי' מהלכה שהיא גופה דוחה שבת רק אירע מקרה לזה שחסרו לו מכשירין. י"ל אתי' קרא ביום שלא תדחה המצוה משום כך ובדרשה כל דהוא דרשינן ביום אפי' בשבת דהא שבת יום הראוי לאותה מצוה הוא לולי שחסרו לו מכשיריו. משא"כ מחוסר כפורים י"ל שלא ניתן מצוה מעיקרא בשבת שהרי יש בה דחיית שבת א"כ יש לפרש ביום יום הראוי ולא שבת וכן פריך ש"ס פ"ק דמ"ק ט' ע"א ודלמא ימים הראוין. אבל השתא דלרבנן מפקי גוף מילה דדחי שבת מביום בכל איזה יום שיזדמן ולא אמרינן ביום הראוי קשה ממחוסר כפורים:

הא אהדרי' קרא. הקשו תוס' הא כבר אהדרי' קרא בכהן פי' וא"כ שוב אייתר ביום ואפי' בשבת. ויפה תי' רשב"א הא לכתחלה בכהן ואי ליכא כהן לא יתעכב כפרתו דחס רחמנא עלה. אך הא קשי' לי לפמ"ש רש"י דבזב וזבה ויולדת ומצורע בכולהי אהדרי' קרא ביום ש"מ לא אתי' מהדדי ואלו אהדרי' בחדא אכתי ה"א אידך חס רחמנא טפי א"כ תיקשי בקרבן עולה ויורד שבפ' ויקרא דחס רחמנא יותר דאיתא נמי בדלי דלות והתם כהן כתיב וביום לא כתיב אם כן להרשב"א הנ"ל דהדורא דכהן לא הדורא הוא וכן מוכח מסוגי' דשמעתין א"כ ליתכשר בלילה וזה דבר הנמנע ולא לישתמיט בשום דוכתא דכשר בלילה להקריב קרבן עולה ויורד וצע"ג לכאורה. וי"ל ע"פ מה דאמרי' באגדת ערבי פסחים קי"ח ע"א עשיר בשורו עני בשיו יתום בביצתו אלמנה בתרנגולתה ע"ש נמצא בקרבן עולה ויורד דבא לכפר אין כאן חייס כלל דאי נמי לא הוה מייתי קרבן והי' מונח לעונשו של הקב"ה נמי הי' הפרש בין עני לעשיר וע"כ אי מייתי קרבן ראוי הוא להפריש ביניהם ואין כאן חייס. ואדרבא בחטאת קבוע דחלב ודם הוא חידוש שלא הפריש הקדוש ב"ה בין עני לעשיר. אבל בעולה ויורד לית כאן חייס אבל במחוסרים כפורים מבואר פ"ק דשבועות דמנגעים כבר איכפר לי' וקרבן לאשתרוי בקדשים וה"ל קרבן להיתר קדשים כמו מקוה טהרה לתרומה ואין סברא לחלק בין עני לעשיר ואפ"ה חס רחמנא על העני מש"ה הוה סד"א להתיר לילה זר ואונן מש"ה אהדרי' קרא ומכ"ש בעולה ויורד דליכא חייס:

ובזה ארווח לן להציל הארי ספר החינוך ויקרא סי' קכ"ג שכ' בעולה ויורד עני שהביא קרבן עשיר לא יי"ח והשיג עליו הג' מהר"ח אלפאנדרי בספר אש דת שהוא נגד משנה מפורשת פרק בתרא דנגעים שעני יי"ח בקרבן עשיר ויליף בירושלמי מקרא זאת תורת ומייתי לי' ר"ש ותיו"ט שם ע"ש. ולהנ"ל י"ל בשלמא בנגעים דחס רחמנא עליו אבל ראוי הי' להביא כשבה כמו העשיר א"כ אי מייתי כשבה תבוא עליו ברכה וכדאמר ר"נ פסחים צ"ב ע"ב. משא"כ עולה ויורד דכפרתו של עני די בתורים ובני יונה וכבר נתכפר בשיורי עופות והמותר על זה ה"ל כמו חולין בעזרה או כמו חטאת שנתכפרו בעליהם ולא יי"ח ויש הכרח לזה דאלת"ה ה"ל למכתב קרא זאת תורת גבי עולה ויורד דמוקדם ונתני אינך מיני' אע"כ דוקא בנגעים וחבריו ולא בעולה ויורד ומטעם הנ"ל וק"ל:

וחד למעוטי תשיעי. בזה ניחא דלמ"ד אות ברית דורות איצטריך שמיני למעוטי תשיעי ולמילתיהו נשנית עיין סנהדרין נ"ט ע"ב ולא נצטרך לומר דס"ל כואיבעית אימא התם. מיהו בלאה"נ י"ל למילתיהו נשנית דכל שאין אמו טמאה לידה לקמן קל"ה ע"א ע"ש. א"נ בשר אפי' במקום שיש בהרת יקוץ או ערלתו ודאי:

אבל משמיני ואילך זמני' היא. וראב"י לית ליה האי סברא אלא שמנת ימים ממעט נמי תשיעי ולפ"ז י"ל ממילא איצטרך ביום ולא בלילה ולא נפקא ליה מימים דבן שמנת ימים דידוע ממורי הגאון הפלאה זצ"ל דבני נח הלילה הולך אחר היום נמצא אז גבי אברהם לילה שלפני שמיני עדיין לא מטא זמן חיוב. שוב מצאתי כן להדיא בהפלאה על התורה פ' בא בפסוק תן חלק לז' וגם לשמנה. ומה דממעט מימים לילה שלאחריו אע"ג שהוא יום השמיני ממש מ"מ לאו מטעם לילה אימעט אלא כי היכא דאימעט תשיעי ה"נ בשמיני גופי' פליג רחמנא וציוה למהר למול בחציו הראשון של יום השמיני ולא בחציו האחרון שהיה הלילה שלאחריו והוה ס"ד כשניתנה תורה ונתחדשה הלכה שהלילה שלפניו שייך ליום ח' זריזות הוא למול בלילה שלפניו שהיא חציו הראשון של יום מש"ה איצטריך ביום ולא בלילה ולא ידעינן שבת אך לעומת זה אייתר שמיני לרבות שבת. כל זה לראב"י אך ר' יוחנן ס"ל שמנת אינו ממעט ט' נמצא קודם מתן תורה הי' ח' וט' שוים ואפ"ה ממעט לילה שביניהם מימים ולא לילות ש"מ דאלילה קפיד רחמנא שלא למול בו ואייתר ביום לרבות שבת נמצא א"א בשום אופן למידרש תרווייהו שמיני וגם ביום וזה א"א דאי הא ליכא הא וא"כ ע"כ לר"א איצטריך הלכה או אות ברית דורות ועיין תוס' ומהרש"א וק"ל:

ומה צרעת שדוחה את העבודה בחולין פ"ד ע"ב מייתי רש"י הך ק"ו דלא כמסקנא דשמעתין וצ"ע לכאורה. וי"ל דכ' הראשונים התם מדמייתי ש"ס מתקיעת שופר שהוא דרבנן ש"מ מיירי נמי בכיסוי דחלול דרבנן כגון טלטול עפר שאינו מוכן והנה טלטול העפר לא הוה בעידני' ואין ראי' משופר וצ"ע דברייתא דהתם לא חש שיהי' דוקא בעידני' וכס"ד דש"ס דשמעתין וא"כ לפ"ז שפיר אתי' מילה מק"ו דצרעת דאין לומר גברא לא חזי די"ל נגעים טהורים מאי איכא למימר כדלקמן בשמעתין ותירוצו של רב אשי דלא הוה בעידנא הא לית לי' וא"ש. ולמ"ש תוס' דהומ"ל קבורת מת מצוה תוכיח ליתא להנ"ל אך אינו מוכרח למעיי"ש בסנהדרין ויבואר לפנינו אי"ה וכן למ"ש מהרש"א דהמ"ל מילה שלא בזמנו תוכיח ויבואר בסמוך אי"ה. וניחא נמי פסק הרמב"ם והפוסקים דספק אינו דוחה יו"ט אע"ג דש"ס דחי התם מה למילה שכן אינה נוהגת בלילות כבימים וכ' ריטב"א ליישב הפוסקים דמכניסין הפירכא בק"ו וצע"ג שהש"ס לא אמר כן וכמ"ש תוס' שם פ"ה ע"א דפירכא הכתובה בקרא אין מכניסין בק"ו ואיך נתחכם אנחנו. והא"ש דלש"ס התם דאתי' מילה מק"ו דצרעת כנ"ל ואייתר ביום ולא בלילה לומר אפי' מילה שלא בזמנה לא יהי' בלילה דבזמנה מימים נפקא נמצא הוה חומרא הכתובה בקרא ואין מכניסין בק"ו הפירכא. אבל למאי דקיי"ל ביום אפי' בשבת ולא ידעינן למעוטי לילה שלא בזמנה אלא מיתורא דוי"ו וביום והוא דרש רחוק כיון דעיקור קרא אשבת קאי ויתורא דוי"ו אלילה שלא בזמנה באם אינו ענין עיין תוס' יבמות ע"ב ע"ב א"כ הוה כחומרא שאינה כתובה בקרא ומכניסין בק"ו וא"ש וק"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף